Part: 2.7/ פרק כפול ומכופל
•°•°•°•°☆°•°•°•°•
אותם שערים ארורים.
שוב ושוב, כמו דה זה וו מטורף.
כמו תמונה כשכבר ראיתי אלף פעמים בעבר, ועדיין אנסה לפענח כל פעם מחדש, למצוא חלקים חדשים.
"יש עולם שלם מחוץ לארמון הזה." לחשתי פולטת אוויר בהלם קל. "אבל נדמה שיש עולם שלם גם בתוכו." צעדתי פנימה, הלב שלי דוהר יחד עם מחשבותיי.
"זה היה מהיר, הרבה יותר מהפעם האחרונה." קול נשמע מאחורי, לא הייתי צריכה יותר מרגע אחד כדי לזהות את אד.
"כבר אמרו לך שאתה מדבר המון?" חייכתי במתיקות לעברו בזמן שהתקדם לקבל את פניי בלובי הארמון.
"למה את חושבת שיש לי תוכנית טלוויזיה?" יישר את חליפתו והעביר יד זריזה בשיערו.
"הנחתי שזה בגלל האישיות הכובשת שלך." ההקפדה ההדוקה במראה שלו גרמה לי להעביר יד קלה בשיערי גם כן, רק כדי לוודא שהוא מסודר.
לעזאזל, רטנתי כשהרגשתי שהוא נרטב מהשלג שנמס עליו.
"אז מה תגידי הפעם כדי שיחזיר אותך?" הוא בחן את שעון הכסף שעל ידו.
"מי אמר שאני צריכה להגיד משהו?" בחנתי אותו בזמן שעיניו התרוצצו סביב, מחפשות אחר דבר מה.
"לא הנחתי לרגע שזה בגלל האישיות הכובשת שלך." עצר לרגע את מבטיו המתרוצצים והגניב לעברי מבט.
"נו, תגידי את זה." הוא נאנח כשהבחין ששתקתי.
"מה? שהחליפה שלך מקומטת?" שקרנית.
הוא מיהר לבחון את חליפתו בחיפוש אחר הקמט הלא קיים.
כשהבין את השקר, פרצתי בצחוק והוא חזר להביט בי מאוכזב.
"שאת צריכה את העזרה שלי, כדי למנוע את מלחמת העולם שגרמת."
"את העזרה שלך?" שוב פרצתי בצחוק, הפעם בגלל בדיחה משלו.
"בזמנו, אני עזרתי למנוע מלחמות גרועות מאלה." התגאה ונעמד מולי בראש מורכן.
"אולי גרמת להן. אני יודעת טוב מאוד לכבוד מה אתה מתגנדר ככה." הצבעתי אליו בזריזות.
"גברת נוביה גרמה לי לחשוב פעמיים לפני שהסכמתי לשדר את התוכנית מתוך הארמון, כמו פעם." מלמל ושוב חזר לבחון את סביבתו.
"ובפעם השנייה מה הסקת?" בחנתי את סביבתו גם כן, לא בטוחה מה אני מחפשת.
"שאם תהרוג אותי בשידור חי, אני מעדיף שזה יהיה בחליפה הזו."
"סבתא נוביה אמרה לך לא לעשות את זה, ועשית את זה בכל זאת? כלומר, אתה בדרך לעשות אץ זה?" היססתי בשאלתי
הוא קפא לרגע והביט בי.
אני בטוחה שהניסוח שמכר לעצמו היה פחות נוקשה משלי.
"אתה מכניס את המצלמות האלה בזמן שממש קומה מעלינו מתוכננת מלחמה?" חידדתי את כוונתי.
"ההתנגדות לסבתא נוביה קצת יותר מפחידה, למען האמת." הפעם מלמלתי יותר לעצמי.
"חשבתי שאמרתי לך ללכת." ליאם מיהר לרדת מגרם המדרגות, מספיק מהר כדי לגרום לי לשכוח איך לנשום, אבל במספיק סמכותיות כדי להזכיר מי המלך.
לעזאזל, גם אני מלכה, בשבע מדינות שונות!
"הייתי בטוח שראיתי אותך יוצאת מכאן." הוא נעמד מולי, ג'ון מאחוריו.
"חשבתי, הייתי בטוח... אי פעם תדע משהו?" גלגלתי עיניים והסתובבתי בחזרה אל אד.
"אז איפה היינו, הכרזת מלחמה על סבתא נוביה?" שילבתי ידיים בסקרנות.
YOU ARE READING
Liar sun/ שמש שקרנית
Fantasyfake princess 3- שמש שקרנית* בתום שלוש שנים של חיפושיי שווא, הוא נשבע שמחצות בדיוק, יפסיק לחפש אחריה, היכן שלא תהיה. בחצות ושלוש דקות בדיוק, דלתות הארמון הכבדות נפתחו לרווחה, אהובתו לשעבר עמדה שם, רטובה עד שד עצמותייה ומאחורייה, במרחק מה, הכה ברק...
