מריאנה-
אני נמשכת אליו. הפרפרים כבר משתוללים בביטני עם כל צעד שהוא מתקדם לעברי בסקסיות מוחלטת אבל פאק על הרגשות שלי.
איך מכבים אותם?!
איך משתיקים אותם?!
אני חייבת להילחם בהם כי הוא ואני לעולם לא.
לא אחרי מה שקרה עם דניאל. לא אחרי שהלב שלי נשבר.הלב שלי עדיין כואב עליו. החומות סביבי הן חזקות ולאונרדו מנסה לשבור אותן ולהגיע לתוכי, לכל הסודות האפלים שאני מסתירה כבר שנים.
כלכך לא.
שלא יחשוב על זה אפילו.
זה לעולם לא יקרה.
אני לא אתן לו.
גופי התנגש בקיר שמאחוריי ומבטו של לאונרדו היה קטלני. הוא לכד אותי אל הקיר בעזרת שתיי ידייו ואמר "את יודעת שאת טועה. את רוצה אותי ואני אותך אז למה שלא נחסוך את כל המשחקים האלו?!".
הקול שלו אלוהי. הגוף שלו אפילו עוד יותר. הריח שלו ממכר.
'מריאנה תשתלטי על עצמך' פקדתי על עצמי.
"אני כבר הפסקתי לשחק מותק. אין לי במה לשחק. כי אני לא רוצה אותך." אמרתי בקול קר והאכזריות נטפה ממני.
הרגשתי את פניו מתקרבות אל פניי, פיו מתעקל לחיוך מפחיד "אנחנו עוד נראה לגבי זה" אמר לי, מרפרף את שפתיו על שלי.
הלב שלי עושה שמיניות באוויר, זה מרגיש כלכך טוב.
מוות. שיברון לב. בכי. פגיעות. חולשה.
אסור לי להתאהב.
הדפתי אותו ממני "לא. פאקינג. יקרה. תכניס את זה למוח הדפוק שלך!" אמרתי בקול חזק והלכתי ממנו. התרחקתי ממנו כמה שיותר מהר לפני שלא אצליח להשתלט על עצמי.
כמעט נכנעתי לרגשות שלי. הם השתלטו עליי. לאונרדו מסנוור לי את כל החושים. אני לא אתאהב בו. אני לא אתאהב בו.
חזרתי על המשפט הזה כמה פעמים.
אין מצב שבו אני אתאהב. חלול מוח הבן אדם הזה. אני לא אהיה שלו לעולם. אני לא אכנע לאהבה. היא מסוכנת לי ואני לא מתכוונת ליפול לזה שוב.
פלטתי אנחה כבדה והלכתי לחדר הלבשה, רואה את סלינה עומדת מול המראה, בוחנת את גופה. ואוו, מה היא עושה פה.
היא לא אמרה לי שהיא נרשמה לפה.
"ואוו, לא ידעתי שאת עובדת פה" אמרה לי סלינה דרך המראה, מביטה בי.
חייכתי "כן, גם אני לא ידעתי שאת עובדת פה. את חדשה נכון?".
סלינה הנידה בראשה "לא, אני פה מעל שנתיים".
מה?!
לא ראיתי אותה פה אף פעם.
"את חדשה פה, נכון?" שאלה אותי חזרה.
הנהנתי "כן".
סלינה הסתובבה אליי ובחנה את גופי "את יפייפיה. בהחלט מתאים לך להיות דוגמנית" אמרה לי .
"תודה. גם לך" השבתי חזרה. רק אתמול הייתה המסיבה והחזרתי אותה לביתה. נשארתי איתה עד שברק אחיה הגדול הגיע ונשאר איתה ואז חזרתי לביתי.
"אגב, תודה לך על אתמול. הבנתי שהייתי מחוקה לגמרי" אמרה מצחקקת.
חייכתי אליה "בכיף, היית ממש אחלה".
כעבור כמה דקות, היא יצאה והסתובבה אליי "אני הולכת הביתה. רוצה שנלך לבר מחר?"
למה לא?! נהנה קצת, נשתכר.
הנהנתי בחיוב "נדבר..".
והיא הלכה.
_______________________________________
שלחתי ללאונרדו הודעה יפה ומסודרת שאני לא אגיע היום לעבודה כי יש לי דברים חשובים לעשות.
-מה הדבר החשוב שאת צריכה כלכך לעשות במקום להגיע לעבודה?!
שלח לי. אמ-
סיננתי אותו.
התקשרתי לסלינה "סלינה, צאי אני מחכה לך בחוץ".
חייכתי אליה כשיצאה עם שמלה שחורה צמודה המדגישה את קימוריי גופה. שסע היה ברגלה הימנית. זה היה נראה כלכך טוב.
"השמלה נראית עלייך אש" אמרתי לה והיא החזירה "גם שלך".
אני והיא הולכות לבלות במועדון, להשתכר קצת ולחזור במונית.
היום לא חושבים על כלום. לא על העבר. לא על לאונרדו ולא על מה יקרה מחר. עכשיו, אני מרוכזת בהווה. אני אתמודד עם ההשלכות של מעשיי מחר.
נכנסנו אל המועדון, מתיישבות בבר. שתינו כמה כוסות של וודקה. התחלתי להרגיש בעננים. משהו שלא הרגשתי כבר הרבה מאוד זמן.
אני צריכה להחיות את עצמי, הנשמה שלי מתה.
"בואי לרקוד" סחבה אותי סלינה לרחבת הריקודים, שיכורה לגמריי. היא משתכרת מהר.
שתיתי עוד כמה כוסות, מרגישה את האדרנלין זורם בעורקיי. נענתי את גופי לשמאל ולימין לפי קצב המוזיקה, ואוו ההרגשה הזאת משכרת.
צחקקתי קלות כשהרגשתי גוף של גבר אוחז בי מאחור, לוחש לאוזני "את יפייפיה".
לא היה אכפת לי מכלום, רק להינות ולהשתחרר.
הצמדתי את אגני אליו. הגבר העביר את ידיו על ביטני ואמר לי "אני רוצה אותך ללילה".
מילותיו עוררו בי חלחלה אך לא התנגדתי, לא היה בי כוח. האדרנלין סובב לי את כל המוח ורק רציתי מגע. רק שיגע בי.
לא עברה דקה ומצאתי את עצמי בחדר מבודד יחד עם הגבר. שיערו שחור ועיניו שחורות כפחם.
נשכתי את שפתיי וליקקתי אותן בחושניות. פאק אני צריכה אותו. מישהו. כל אחד.
הגבר דחק אותי אל המיטה ועלה מעליי, מעביר את ידייו על גופי גורם לי להתקמר.
הוא הוריד את חולצתי ואת מכנסיי, משאיר אותי בתחתונים בלבד.
"מי את" שאל אותי תוך כדי שמענג את צווארי.
התפשטתי לחלוטין וכך גם הוא. כמה זמן לא הייתי במגע עם גבר. אני צריכה את זה עכשיו.
"מריאנה" אמרתי באנחה קטנה כשהכניס את אצבעותיו אליי. הצילו.
עיניי התגלגלו מהנאה כשליפף קונדום סביבו "תתכונני".
_______________________________________
אשמח לחוות דעת עד כאן❤️
YOU ARE READING
My weakness
Romanceמריאנה- רגש הוא חולשה ואהבה היא החולשה הגדולה ביותר. נחסמתי רגשית מאז שיברון הלב הגדול שלי, אהובי דניאל נקלע לתאונת דרכים ומת. הוא השאיר בי געגוע וכאב עצום שלעולם לא יחלוף. הסתגרתי, הקמתי סביבי הרבה חומות, לא נותנת לעצמי להתאהב שוב. הפכתי לקרה ותוקפ...
