מריאנה-
אני צריכה כסף, אני צריכה את העבודה האת.
אבל הפה הגדול שלי עוד יהרוג אותי.
זה הלאונרדו ששמעתי את שמו מרגע שנחתתי בניו יורק?!
פאק.. אי אפשר להכחיש, הוא בהחלט מושך.
עיניי נדלקו ברגע שלחש לאוזני "אם לא תשתקי, אאלץ להשתיק אותך בעצמי".
קפאתי. הקול שלו. המילים האלו.
פאק. פאק. הלב שלי התחיל לפעום במהירות למשמע האיום הזה. הוא משדר כולו סקס אפיל וכוח, משהו שאני לא רוצה.
"אף אחד לא ישתיק אותי, אף פעם" אמרתי בטון קשה, פוסעת צעד אחד לאחור. לא רוצה מגע ממנו, לא רוצה משום גבר מאיים מגע.
עיניו הירוקות ננעצו בעיניי וחיוך זדוני קטן התפשט על פניו "את סקסית, אמרו לך?".
אני לא אוהבת מחמאות כאלו, חלחלה עברה בגופי והוא קלט את זה.
"מה קרה, נסוגה מכמה מילים יפות?!" התגרה בי והתקדם אליי, מסלסל את תלתלי בידו.
"תתרחק" אמרתי באזהרה.
לאונרדו התנשף בזעם והלך לעבר שולחנו, מתיישב בכיסאו בכזו נינוחות שרציתי לתת לו סטירה. הוא כלכך פאקינג מושך מה נדפק איתי.
אני לא מתאהבת יותר, ואני לא אשבור את ההבטחה שלי.
"טוב, ספרי לי על עצמך ותמלאי את הטופס הזה" אמר באדישות והגיש לי את הדף. עינייו שרפו אותי מבפנים אך שמרתי על מבט אטום, לא חושפת שום רגש.
מילאתי את הטופס ואמרתי "אני מריאנה ארסטינו כמו שכבר ציינתי קודם, הגעתי מאנגליה".
הגבר הזה מסוכן אבל לעזאזל עם העיניים האלו. שיעקור אותן. הן יפות כלכך.
"למה הגעת לניו יורק, דווקא לחברה הזאת. באנגליה יש המון חברות דוגמנות מצליחות.
למה בחרת להגיע דווקא לכאן?" הוא הקשה עליי ופאק אני חייבת לחרטט לו משהו בביטחון.
אני לא יכולה לספר לו את האמת ואני גם לא מעוניינת לספר לו. העבר שלי נשאר שם ופה אני מתחילה חיים חדשים.
"רציתי שינוי" התחלתי לומר "שמעתי על החברה הזאת והיא נורא סיקרנה אותי. לכן החלטתי להגיע דווקא לכאן" אמרתי וקולי נשמע בטוח בעצמו למרות השקר שסיפרתי.
לאונרדו הביט בעיניי ואמר "שבי".
התיישבתי. אין לי כוח למשחקים. אני הפסקתי לשחק כבר ממזמן.
הוא הניח את שתיי ידיו על השולחן וקם מכיסאו באיטיות, בוחן אותי "את משקרת" החליט.
הוא קורא אותי כמו ספר. איך לעזאזל הוא יודע.
"זאת האמת, רציתי שינוי" אמרתי במשיכת כתפים. עכשיו הוא כבר היה מאחורי ונשימתו הייתה על עורפי "אני רוצה את האמת" לחש אל אוזני בקולו המפתה.
עצרתי את נשימותיי ואמרתי בקול "זו האמת, אם תרצה תאמין לה אם לא, אז לא".
"אני רואה את העיניים שלך, מסתתר בהן הרבה יותר ממה שנראה" אמר ברצינות מוחלטת כשידיו נחו על גב הכיסא שלי.
קמתי מכיסאי, מסתובבת אליו ומסננת בארסיות "לא מסתתר בהן פאקינג כלום ואל תנסה להבין.. כי אתה לא תשיג בזה שום דבר".
לאונרדו חייך חיוך יודע כל "אני אגלה, אני מבטיח לך" אמר בהבטחה ואני הצטמררתי.
הוא משוגע. אמרו לו?
"יודע מה, אני אלך לחפש מקום עבודה אחר. אתה מטריד אותי" אמרתי בקלילות, ופניתי אל עבר הדלת מתכוונת לצאת.
ידו משכה את שלי וגופי הוטח בגופו, הרגשתי את זיקפתו נחלצת אליי מאחור והשתתקתי.
ריחו מילא את אפי ואני ניסיתי להתנגד, אך ידייו הקיפו את ביטני.
קולו היה קטלני באוזני "את לא זזה מפה וגם אל תנסי, כי אני לא אתן לך".
נשיפה חדה יצאה ממני. מי הוא חושב שהוא.
הרמתי את רגלי אחורנית ובעטתי לו בדיוק שם. לאונרדו התכווץ בכאב על הרצפה מסנן לי "את תשלמי על זה".
צחקתי בלי הומור ואמרתי בכעס "אני אגיד לך מה אני חושבת. אני אעשה מה שבא לי, איך שבא לי ואיפה שבאלי ואתה לא תהיה זה שיעצור אותי".
עצבים. פאקינג עצבים.
לאונרדו השתלט על הכאב, מבטו נראה מעט מיוסר אך רצחני "מחר בשמונה את פה" קבע והוסיף "אם תאחרי יהיו לכך השלכות".
"לך תזדיין" הגבתי ויצאתי בטריקת דלת.
חצוף.
_______________________________________
אשמח לחוות דעת❤️
YOU ARE READING
My weakness
Romanceמריאנה- רגש הוא חולשה ואהבה היא החולשה הגדולה ביותר. נחסמתי רגשית מאז שיברון הלב הגדול שלי, אהובי דניאל נקלע לתאונת דרכים ומת. הוא השאיר בי געגוע וכאב עצום שלעולם לא יחלוף. הסתגרתי, הקמתי סביבי הרבה חומות, לא נותנת לעצמי להתאהב שוב. הפכתי לקרה ותוקפ...
