לאונרדו-
הבקשה שלה פאק.. כמה שהיא הפתיעה אותי ושימחה אותי יחד. הסתקרנתי לדעת למה. רק הבוקר אמרה לי שזה לא ילך בנינו.
עובר עליה משהו רציני ולאט לאט אדע גם אותו. לא הצלחתי לישון, לא הייתי רגוע לגביה. קמתי ממיטתי והלכתי לחדר האורחים.
ראיתי אותה ישנה בשלווה ופאק כמה שהיא יפה.
סרקתי את פניה העדינות והיפות ולאחר מכן את שערה השופע שנח על פניה. הלכתי אליה בצעדים שקטים והוזזתי את שערה מפניה. כמה שאני מת לישון איתה.
הזדחלתי מתחת לשמיכתה ועטפתי אותה בעדינות מאחור. גופה זז מעט וקול קטן וחלוש בקע ממנה "אל תיגע בי.. בבקשה".
מה קורה לה?
"זה אני לאונרדו" לחשתי לה ושמתי לב שגופה נרגע אוטומטית. היא הסתובבה אליי והניחה את ראשה על חזי, ישנה. ליטפתי את שערה, מקווה שלא תרצח אותי בבוקר.
_______________________________________
"מה חשבת לעצמך" הרימה את קולה כשקפצה ממיטתה בבוקר "אתה פסיכי!!".
רק הרגע היא התעוררה וכבר צעקות. ידעתי שהיא לא תאהב את זה ובכל זאת עשיתי זאת.
"היית צריכה אותי אז הייתי שם איתך" הגבתי באדישות, מפהק מעט.
מריאנה הסתכלה עליי במבט רצחני "אל תעשה את זה יותר לאונרדו. זה לא פאקינג מצחיק אותי".
פאק. הגברת רצינית.
"אשקול את זה" אמרתי במשיכת כתפיים והוספתי "יש לך חמש דקות להתארגן, כבר צריך לצאת".
מריאנה גילגלה את עינייה "אתה לא רציני איתי".
"אני כן" עניתי ויצאתי מחדרה.
נכנסתי אל הסלון, רואה את סטיבן "היי גבר" אמר לי "הבאת עוד סטוצית ללילה?" שאל בגיחוך כששם לב שיצאתי מחדר האורחים. לא הספקתי להגיב ומריאנה פסעה לעברי מחדר האורחים בשילוב ידיים.
"אה, אז זה החדר לסטוצים שלך לאונרדו?" שאלה אותי בעקיצה ופאק כמה שהיא הייתה נראית קרה ומרוחקת לא כמו מי שדיברתי איתה אתמול.
"תרגעי. את לא סטוצית" אמרתי לה בכעס ושלחתי מבט נוסף לסטיבן שמלמל סליחה.
"בסדר" אמרה לי ופנתה לסטיבן "אתה אח שלו?" שאלה אותו. איזה אינטואיציה יש לה.
הוא הנהן בחיוך "כן, סטיבן. נעים להכיר".
"אתם דומים" זה הדבר היחיד שאמרה ואז הוסיפה "אגב, אני מריאנה".
סטיבן והיא לחצו ידיים ונשבע שהעיניים שלי יצאו מהמקום.
מריאנה לחשה לו משהו באוזן שגרם לו לפעור עיניים ולצחקק "אני מחבב אותה" אמר לי ושלחתי למריאנה מבט קשה.
היא סיננה "קנאי" ויצאה מהבית.
"אני ארצח אותך" לחשתי לסטיבן ויצאתי בעקבותיה.
"מה אמרת לו?" דרשתי לדעת כשהתחלתי לנסוע.
מריאנה צחקקה "אמרתי לו שהבליטה הקטנה שלך צומחת מאוד מהר".
פאק.. היא שמה לב לזה.
"עדיף שתשתקי או שלא אוכל לרסן את הבליטה הזאת לאורך זמן" סיננתי אליה ובתגובה לזה היא ענתה "אתה ביקשת".
הגענו ונכנסנו. עטיתי על עצמי את המבט הקר ואמרתי לה "יש לך חצי שעה הפסקה ואז צילומים".
מריאנה הנהנה והלכה.
פאק.. אני עוד אשתגע ממנה.
_______________________________________
בסיום עבודתה ניגשתי אל מריאנה "אני מחזיר אותך הביתה לקחת את הדברים שלך ואת ישנה אצלי עד להודעה חדשה" אמרתי לה, קובע את החוקים.
ראיתי את הספק בעיניה אך למזלי היא לא התנגדה.
בדרך חזור צלצול של הודעה נשמע באוויר ושמתי לב שמריאנה התקשחה. היא הסתכלה בטלפון שתי שניות ומייד לאחר מכן סגרה אותו.
"את לא מתכוונת להגיב?" שאלתי אותה והיא הנידה בראשה "לא. זה לא משהו חשוב".
המתיחות נשמעה בקולה.
"תני לי את הטלפון שלך" ביקשתי ממנה והיא הרימה גבות בשאלה "למה?".
"אני רוצה לראות מי שלח לך הודעה" אמרתי לה כשהגענו ומריאנה רק התנגדה לזה "תשכח מזה לאונרדו. זה הפרטיות שלי. תכבד את זה".
פאק. היא צודקת. אבל משהו מסריח פה.
היא אירגנה את בגדיה ושאר חפציה ויצאנו לביתי.
היא וסטיבן התחברו מייד ואלוהים הם ממש זוג צמד חמד. שניהם ישבו בסלון וצפו בסרט עם פופקורן. התקלחתי ויצאתי אליהם.
רכנתי מעל מריאנה ונשקתי לה בראשה "אני הולך לכמה עסקאות שקשורות בעבודה שלי, להתראות".
אני מוכר סמים ומרוויח מזה הון. אני עושה את זה כבר כמה שנים. רק סטיבן יודע מזה.
לקחתי עליי את אקדחי והלכתי לסמטה חשוכה, רואה שם נער.
הוא הביא לי סכום מכובד ואני הושטתי לו את החבילה והלכתי מהאיזור.
סטיבן דאג להזכיר לי מה המחיר על מכירה בלתי חוקית של סמים. כלא. הריסת המוניטין שלי. אך לי, לא אכפת. אני עושה את זה טוב מידי.
אני לא פוחד,
מאף אחד.
YOU ARE READING
My weakness
Romanceמריאנה- רגש הוא חולשה ואהבה היא החולשה הגדולה ביותר. נחסמתי רגשית מאז שיברון הלב הגדול שלי, אהובי דניאל נקלע לתאונת דרכים ומת. הוא השאיר בי געגוע וכאב עצום שלעולם לא יחלוף. הסתגרתי, הקמתי סביבי הרבה חומות, לא נותנת לעצמי להתאהב שוב. הפכתי לקרה ותוקפ...
