מריאנה-
יצאתי לבלות, ולא הגעתי לעבודה יומיים. ממה הוא מתחרפן. אף אחד לא יגיד לי מה לעשות, אני אדון לעצמי ולא אכפת לי שהוא פאקינג הבוס שלי.השתכרתי, שוכחת מכל הצרות שרודפות אותו.
הכרתי אנשים. אחלה מסיבה זו הייתה.אבל לאונרדו, לא משחרר ממני. נאלצתי להגיע לעבודה כל בוקר בשעה שמונה!
אפשר לחשוב מה כבר עשיתי, יצאתי לבלות.
הצילומים של היום יהיו מתישים, את זה כבר הבנתי כשהגעתי לעבודה והמלבישה הגישה לי סטים של הלבשה תחתונה לצילומים.
פאק.. כלכך הרבה.
"תמדדי את זה, ותראי לי איך זה עלייך" אמרה אמילי, המלבישה.
זה מה שעשיתי, החוטיני הלבן התיישב על גופי בצורה מדהימה. אמילי חייכה "ואוו, מושלם".
לאחר מכן המאפרת איפרה אותי ודאגה שאראה פראית, כמו שאני אוהבת.
שערי המתולתל העניק לי מראה מיוחד ועוצמתי.מישהי התנגשה בי ואמרה בעצבים "זוזי חתיכת פדלאה".
מישהי פה קמה על הצד הלא טוב שלה. היא נראתה כלבה.
"תשתקי, כלבה" החזרתי לה בעצבים. האישה חייכה ושיחקה בשערה, עיניה הכהות נראו חתוליות.
"אני לא יודעת מי את או מה את" אמרה לי והרימה את ידה לעברי בזילזול "אבל את חדשה פה, אז תרגיעי מאמי".
אני עוד שניה אחנוק אותה, אני נשבעת.
"לכי מפה" סיננתי בכעס "ואגב, שמי הוא מריאנה ארסטינו, תשנני אותו מתוקה כי את עוד הולכת לשמוע עליו עוד הרבה".
האישה צחקקה ברשעות ואמרה "אם לא שמעת את השם מליסה דנוורו, תחשבי שוב. את פאקינג גונבת לי את הקמפיינים!".
זרקתי לה אצבע שלישית והיא התנפלה עליי, מושכת בשיערי "את חתיכה כלבה!" צרחה עליי.
כישוריי הלחימה וההגנה שלמדתי, עזרו לי מאוד. בעטתי ברגלה כך שנפלה על גבה ועליתי מעליה בחיוך מעושה "אל פאקינג תקראי לי כלבה, את הכלבה היחידה שאני רואה פה".
אמילי התקרבה אליי באיטיות "אל תסתבכי איתה, הבוס מגונן עליה".
אה כן?! יש לו סטוצים, מה היא הבת זוג שלו?!
"שיקפוץ לי הבוס הזה" פלטתי בלי לחשוב.
שניה אחרי, הרגשתי שנועצים בי מבט. הסתובבתי לעבר הדלת, רואה את לאונרדו עומד ומשלב את ידייו. לסתו התקשחה ויכולתי להבחין שהוא עצבני.
"בוס, היא הכתה אותי" החלה לייבב מליסה בצורה מדהימה. פאק, היא טובה בזה.
לאונרדו הביט בה, שוכבת על הרצפה חסרת אונים ואז העביר את עיניו אליי. זה יכול להראות כאילו הכיתי אותה אבל סך הכל התגוננתי.
![](https://img.wattpad.com/cover/345424103-288-k353494.jpg)
YOU ARE READING
My weakness
Romansaמריאנה- רגש הוא חולשה ואהבה היא החולשה הגדולה ביותר. נחסמתי רגשית מאז שיברון הלב הגדול שלי, אהובי דניאל נקלע לתאונת דרכים ומת. הוא השאיר בי געגוע וכאב עצום שלעולם לא יחלוף. הסתגרתי, הקמתי סביבי הרבה חומות, לא נותנת לעצמי להתאהב שוב. הפכתי לקרה ותוקפ...