מריאנה-
כבר שבוע שאני לא מקבלת הודעות מטרידות מאבי. העובדה שאני בבית של לאונרדו מרגיעה אותי. אני מרגישה איתו מוגנת.
אני לא יודעת מה אני חושבת על מה שקורה בנינו. זה נעים לי אך גם מפחיד אותי בו זמנית. אני לא אוכל לשרוד עוד שיברון לב.
בעבודה התנהגנו אחד לשני כמו זרים ובביתו כמו שני ילדים מאוהבים. זה הרגיש לי כלכך מוזר וטוב.
הכנתי לנו פנקייקים. ידיים הקיפו אותי והרגשתי את ריחו של לאונרדו אופף אותי מאחור. הרשיתי לעצמי לזרוק את ראשי לאחור בהנאה כשרכן אל צווארי ונישק אותי ברכות "אני יוצא, תכף אחזור. את תישארי פה עם סטיבן" אמר לי.
אכזבה מילאה אותי.
"לאן?" שאלתי אותו ושמתי לב שגופו נדרך מעט.
"לעבודה שלי, לעסקים שלי. אחזור אחר כך, בובה" אמר בביטחון והלך.
סטיבן נכנס אל המטבח במקומו "מרי, לא ידעתי שאת יודעת לבשל" גיחך עליי.
נתתי לו מרפק קטן ואמרתי בחיוך "אל תזלזל בי אני יודעת עוד הרבה דברים לעשות" אמרתי לסטיבן כשהפכתי את הפנקייק.
"תגיד" התחלתי לומר אך עצרתי. סטיבן שלח לי מבט שואל.
"לאן לאונרדו הולך בערבים?" שאלתי אותו בסקרנות וסטיבן משך בכתפייו "לעבודה, הוא מנהל זו עבודה שדורשת הרבה מעבר".
הנהנתי בהבנה "אה".
ואז אכלנו את הפנקייקים ושחינו בבריכה. זה בית של טחונים, נשבעת. הלוואי היה לי מספיק כסף לכל זה.
_______________________________________
מעולם לא חשבתי שאגיד את זה אבל לאונרדו ואני התקרבנו אפילו יותר.
נכנסתי אל חדר התלבושות ואמילי המלבישה הביאה לי סטים לצילומים של הלבשה תחתונה.
לבשתי אותן והלכתי אל המתחם של הצילומים.
"תטי את הראש למעלה ותפשקי את השפתיים שלך" הורה לי אחד הצלמים. צילמו אותי מכמה זוויות שונות.
המאוורר העיף לי את השיער אחורה וצילמו אותי בכמה תמונות. בהפסקה הקצרה התלבשתי ויצאתי לבחוץ לקנות לי אייס קפה מרענן ונכנסתי חזרה. שמעתי מישהו קורא בשמי, הסתובבתי אחורנית ובשניה שלא שמתי לב התנגשו בי והאייס קפה נפל ונשפך על בגדיי.
ידעתי מי זאת. מליסה.
פרצופה נכנס לשדה ראייתי "אויי התלכלכת.. איזה באסה" אמרה בעצב מזוייף ובחיוך שטני.
רצחתי אותה בעיניי. נשבעת שאני אחסל אותה פה. הרגשתי את הרטיבות בבגדי. הרגשה מגעילה והריח עוד יותר.
"יש לך ריח מסריח. מה מאמי, שכחת להתקלח?" השמיצה אותי בקול לעיניי כולם ופה כבר לא יכולתי להתאפק.
"חתיכת זונה!" צרחתי עליה והפלתי אותה על הרצפה "שפכת עליי את זה בכוונה!".
היא צחקקה ברשעות "את הזונה היחידה פה. אני בטוחה שלאונרדו כבר זיין אותך כמה פעמים".
בלעתי את רוקי וגלגלתי עיניים בציניות "ואת.. טהורה מעונה".
"מה קורה פה!" לאונרדו הגיע והשליט דממה בחדר. הוא הביט בי מלוכלכת ואז העביר את עינייו אל הכוס אייס קפה השפוך על הרצפה. לאחר מכן הסתכל על מליסה שברצפה והוא הנהן.
"שתיכן, למשרד!" פקד בכעס ושתינו הלכנו אחריו, מתיישבות בשתי הכיסאות מולו.
"תסבירו לי מה קורה אתכן!" דרש בכעס ונשען אלינו בפרצוף מאוכזב, לא יודע מה לעשות עם האויבות שלנו.
"היא שפכה עליי את האייס קפה שקניתי" הסברתי לו ברוגע, משלבת את ידיי בחזי.
מליסה גיחכה "זה היה בטעות. את קראת לי זונה והפלת אותי על הרצפה" אמרה בהתגוננות, נותנת לי מבט מלא תיעוב.
לאונרדו נאנח "קראת לה זונה?" שאל אותי והוא היה נראה מאוכזב מאוד.
הנהנתי "היא קראה לי ככה גם".
"היא התחילה לקרוא לי ככה!" החזירה מליסה בעצבים.
גילגלתי את עיניי "את שפכת עליי את האייס קפה מלכתחילה" הגבתי בהתרסה ופאק נשבעת שאני אחנוק אותה.
לאונרדו הניד בראשו "מספיק!" הרים את קולו למשמע חילופי היריות שהעברנו אחת לשניה.
"יש לשתיכן תנאי לעבוד במקום הזה. אם זה יחזור על עצמו אאלץ לפטר אתכן" אמר ולא האמנתי שאמר את זה בכלל.
"אתה לא רציני" אמרתי לו והבטתי בעינייו מחפשת מקום של הבנה.
"רציני מאוד" החזיר לי ואמר "יכולות ללכת".
כששמעתי את טריקת הדלת שבישרה לי שמליסה יצאה גילגלתי את עיניי בעצבים "זה לא נכון מה שאמרת, אני צודקת?" שאלתי את לאונרדו.
הוא חייך אלי חיוך קטן "כדי להלחיץ אותה הייתי צריך. אני מאמין לך".
"אני חייבת להחליף בגדים" מלמלתי בשקט והוא הנהן "יש לי פה כמה בגדים" אמר ושלף מהמיגרה חולצה צמודה וגינס.
ואז נפל עליי האסימון. פאק.. הוא שכב פה עם עוד בנות. הכעס נבנה בחזי.
"עם מי כבר שכבת פה במשרד חוץ ממני?" שאלתי בכעס.
לאונרדו הביט בי כבר לא משועשע "זה היה לפני שהכרתי אותך" אמר לי ברוגע.
"שכבת איתה נכון?" שאלתי אותו. אם הוא שכב עם מליסה, זה הסוף שלנו.
"כן" אמר "אבל לפני שהכרתי אותך".
עיניו הירוקות ננעצו בשלי וידו אחזה בי כשבאתי ללכת "את לא הולכת לשום מקום עד שאנחנו מסיימים לדבר".
שניה אחר כך שמעתי קליק של מנעול.
אאוץ. זה כאב.
YOU ARE READING
My weakness
Romanceמריאנה- רגש הוא חולשה ואהבה היא החולשה הגדולה ביותר. נחסמתי רגשית מאז שיברון הלב הגדול שלי, אהובי דניאל נקלע לתאונת דרכים ומת. הוא השאיר בי געגוע וכאב עצום שלעולם לא יחלוף. הסתגרתי, הקמתי סביבי הרבה חומות, לא נותנת לעצמי להתאהב שוב. הפכתי לקרה ותוקפ...
