מריאנה-
לא יכולתי עוד לשמור את זה בבטן. הייתי חייבת לשפוך הכל. אזרתי אומץ כדי לומר לו את זה. לאונרדו נראה די מופתע. לא הספקתי לדבר וכבר לאונרדו נשק לי נשיקה ארוכה ועדינה "אני מאוהב בך מאז הפעם הראשונה שראיתי אותך" הודה בחיוך.
הנהנתי. אני לא יודעת מה אנחנו עושים עכשיו. "אני יכולה לנסות להשתחרר קצת, אבל תאלץ לקבל את זה לאט. לא קל לי עם גברים. ואם תפגע בי אפילו פעם אחת, אני נשבעת שאני מסתלקת מכאן ואני לא אחזור!" אמרתי ללאונרדו.
הוא גיחך "את לא תצטרכי אפילו. אני לא אפגע בך אף פעם" הבטיח.
"קשה לי להאמין להבטחות" אמרתי לו בכנות "דניאל הבטיח לי שנתחתן ותראה איפה הוא היום, לא פה".
לאונרדו הבין "אשתדל".
"אני צריכה שתספר לי עליך גם" אמרתי לפתע "אני כמעט ולא מכירה אותך".
לאונרדו משך בכתפיו "מה את רוצה לדעת".
"הכל" אמרתי בפשטות והוא הנהן "בסדר".
"הוריי הביולוגים נטשו אותי ואת סטיבן כשהיינו קטנים. אני הייתי אז רק בן חמש. סטיבן היה רק בן שנתיים. הוא לא הבין שום דבר אבל אני זוכר הכל. אני זוכר שהם לקחו אותנו לבייביסיטר ולא חזרו לקחת אותנו" אמר לי וראיתי שהיה לו קשה לשתף את זה.
"מסרו אותנו למשפחת אומנה עם הורינו המאמצים דנה וטובי. לא ידעתי מה זו אהבה אבל הם לימדו אותנו הכל ונתנו לנו מעל ומעבר. הם לא יכלו ללדת, אז הם אימצו אותנו במקום" המשיך ואני הנהנתי בהקשבה.
"איך הפכת להיות ידוע כלכך?" שאלתי אותו והוא חייך "כל חיי אהבתי לנהל ולעסוק באומנות ודיגמון. כשהייתי בן עשרים אני וסטיבן קנינו דירה בעזרת ההורים שלנו והתחלנו לעסוק בדוגמנות. דיגמנתי, הייתי מוצלח ולאט לאט פרחתי עד שפתחתי את סוכנות הדוגמנות המפורסמת והידועה בניו יורק" אמר לי בביטחון.
"ואוו" זה מה שיצא מפי באותם רגעים. הוא מוכשר.
"הדבר היחיד שלפעמים תוקע אותי בחיים זו החרדת נטישה שיש לי בעקבות הנטישה שחוויתי. אני פוחד להתחייב בגלל זה. יש לי סטוצים אך מעולם לא התנסיתי בקשר זוגי לטווח ארוך. את זה, אני לומד איתך. למרות שפעם אחת פיקששתי, אני מצטער. זה די חדש לי" אמר בהתנצלות.
"מקבלת את זה".
לא סיפרתי לו על זה שאבי שוחרר מהכלא. לא סיפרתי לו על האיומים שהוא שולח לי. לא סיפרתי לו את כל זה. כי זה שלי בלבד. פרטי. ואני אתמודד עם זה.
"בואי אליי" ביקש בחיוך שגרם לליבי לפרפר.
פתחנו כמעט את הכל. הציפייה והאדרנלין זרמו לי בדם. אני רוצה אותי כמו שהוא רוצה אותי. אני אוהבת אותו.
סגרתי את הוילונות והשארתי אותנו באווירה די חשוכה. "תרקדי לי" אמר משועשע ובא להניח עליי את הידיים שלו אך הלכתי אחורנית מצחקקת.
שמתי את השיר toxic והתחלתי להתנועע. "מזהירה אותך, כדאי שתעצום עיניים אחרת יהיה לך קשה להסתיר את החבר הקטן שלך שם למטה" אמרתי מצחקקת כשקלטתי שהוא מידיית נעמד.
"רק הקול שלך גורם לו ככה להתעורר, בובה" אמר ופשט מולי את בגדיו. עירום מולי. איזה גוף של מלאך.
אני יודעת לרקוד טוב מאוד. זה אחד התחומים שאהבתי נורא כבר בגיל קטן. הלכתי אל לאונרדו בצעדים חושנים לפי הקצב והעברתי את ידו על קוביותיו. הישיבה שלו על הספה הקלה עליי מאוד.
התחלתי להוריד את חולצתי וירדתי אליו בפיסוק רגליים מפתה "רוצה?" חייכתי אליו ולאונרדו גנח "תעשי את זה מהר יותר או שלא אוכל להתאפק".
צחקקתי וניענתי את אגני לימין ולשמאל, והורדתי אט אט את מכנסי מטה שנפל ברעש קל על הרצפה. לאונרדו העביר את עיניו על רגליי ונעצר בין ירכיי, מחכה לרגע שבו אוריד את תחתוני ואיברי הקטן יחשף בשבילו.
לאונרדו החל לזוע במקום באי נוחות ושמתי לב שניסה לרסן את עצמו. עשיתי סיבוב קל במקום ופתחתי את חזייתי מאחור. התקרבתי אליו והנחתי את שתי ידיי על ירכיו. מבטו שידר תאווה ורכושניות "זה שלי" אמר וחפן את שני שדיי בידייו ועיסה אותם קלות. נאנחתי ולחשתי לו באוזנו "אני רוצה להוריד את התחתון, שחרר אותי".
לאונרדו הוריד את ידיו משדיי וסינן בלהט "יש לך בדיוק עשר שניות לפני שאני מאבד את השליטה העצמית שלי".
מבטו היה של טורף ואני נהניתי לשגע אותי. הסתובבתי אליו כך שאגני חשוף אליו ורק פס דק של תחתון יושב עליי ומגן עליי ממנו. ניענתי את אגני בהתאם לשיר והתחלתי להוריד את התחתון באיטיות מענגת.
"את כלכך סקסית, את לא מבינה כמה" לחש בקול צרוד שגרם לביטני להתהפך לחלוטין.
התחתון נפל, ונשארתי ללא בגדים. הסתובבתי אליו ונשארתי לעמוד, בוהה בו והוא בוהה בי.
עינייו נחו על השדיים המלאים שלי וירדו מטה אל איברי המזמין. לאונרדו ליקק האת שפתייו "בואי לפה עכשיו" נהם והלכתי אליו בצעדים קטנים ומפתים.
עליתי והתיישבתי מעט באוויר עליו, רגליי בשני צדדיו. לאונרדו הניח את ידיו במותני והוריד את ראשו מטה אל פיטמתי. "את לא תוכלי ללכת אחרי שאסיים איתך" אמר בגניחה קלה לאוזני ואני הצטמררתי ממגע שפתיו על עורי.
לאונרדו הושיב אותי עליו, נותן לאיברו להיכנס אליי. שלטתי בזה. רכבתי עליו. אחזתי בכתפיו בזמן שמצץ ונשך את פטמותיי. נכנסתי אליו ויצאתי במהירות. נאנחתי לאוויר והוא גנח לאחור על הספה, מתענג על כל רגע. ליקקתי את צווארו ולאונרדו לחש "עוד רגע, השליטה תהיה בידיים שלי".
המילים שלו חירמנו אותי. רציתי שיעשה את זה. רציתי שיקח את זה. שיענג אותי. רגליי רעדו כהמשכתי לדהור "אני בלי קונדום" אמר לפתע.
"אני לוקחת גלולות" אמרתי במהירות והמשכתי מתנשפת ומזיעה. קולות בקעו משנינו יחד עד שהוא התפוצץ בתוכי מספר פעמים. ברגע של חוסר ריכוז, לאונרדו הפך אותי על גבי ולחץ על כפתור שפתח את הספה לגדולה אפילו יותר.
הוא הטיח אותי אחורה ואמר "עכשיו תורי".
פאקק. אני משתגעת ממנו.
זה לא יגמר טוב.
YOU ARE READING
My weakness
Romantizmמריאנה- רגש הוא חולשה ואהבה היא החולשה הגדולה ביותר. נחסמתי רגשית מאז שיברון הלב הגדול שלי, אהובי דניאל נקלע לתאונת דרכים ומת. הוא השאיר בי געגוע וכאב עצום שלעולם לא יחלוף. הסתגרתי, הקמתי סביבי הרבה חומות, לא נותנת לעצמי להתאהב שוב. הפכתי לקרה ותוקפ...
