מריאנה-
אחרי התרגיל הקטן שעשיתי לו הלכתי לחדרי. לא נתתי לו לגמור. מסכנון קטן.. זה הגיע לו. אף אחד לא מאלץ אותי להיכנע לו. נגמרו הזמנים שבהם שרתתי גברים בצייתנות. נגמר.
הורדתי את חולצתי ונשארתי עם החזייה הקטנה שלי. פשטתי את מכנסי והרגשתי בו. בלאונרדו בוהה בי מאחור.
"איזה תחת סקסי" אמר ונשען בפתח הדלת. פאק. לך. חתיכת מפגר.
הסתובבתי אליו כועסת "שהזין שלך ישאר בדיוק איפה שהוא צריך להיות" סיננתי לו.
הוא גיחך וסידר את שיערו "אחרי התרגיל הקטן שעשיתי לי הוא צריך לפרוק, לא חושבת?!" עקץ אותי ופאק כמה שרציתי לתת לו סטירה כשהתקדם אליי.
"לאונרדו. אני הולכת לישון עכשיו אז תלך בבקשה" אמרתי באנחה קלה כשלא עצר.
לאונרדו הניד בראשו באיטיות וכשעיניו לכדו את עיניי הוא אמר "לא יפה מה שעשית לי...".
לאונרדו נשך את שפתיו ברעבתנות והתקרב אליי. הוא אילץ אותי להתיישב על מיטתי. הרמתי את ראשי אליו "אני דווקא חושבת שזה הגיע לך".
לאונרדו שתק ואחרי רגע כבר הרגשתי את גופו גוהר מעליי "פאק" נהמתי כשלכד את גופי בין רגליו.
הקוביות בביטנו היו יצירת מופת. העיניים הירוקות האלו והשיער השחור הזה עוד יוציאו אותי מדעתי. הקעקועים שבידיו.. הוא פשוט מלאך.
נדפקתי.
"אף אחת לא תעשה לי את זה. אפילו לא את" אמר לי בלחישה מאיימת שהרעידה את כל גופי. נשימותיי נעשו מהירות יותר כשהעביר את ידו בין ירכיי.
ברגע של חוסר ריכוז נשאבתי אליו, אל היופי שלו, אל המילים שלו, אל הכוח שלו עליי ונכנעתי. וזה הרגע שבו הוא ניצל את זה.
לאונרדו צחקק ונשך את תנוך אוזני מוציא ממני ציוץ קטן. הוא קבר את ראשו בצווארי וליקק את האיזור. זרמים קטנים נשלחו בכל גופי וההרגשה הנעימה הזאת לא פסקה לרגע.
הוא סגר את פיו על עורי ומצץ. הוא שאב אליו את בשרי עד שיכולתי להרגיש בכאב. התנשפתי כשהפסיק לרגע ואז המשיך.
כשניתק את פיו ממני, לאונרדו הביט בסימן הקטן שהטביע בי "יפה לך" אמר ועינייו התנגשו בשלי. בלעתי את רוקי כשהבנתי שאיבדתי את שליטתי.
לאונרדו הניח את אצבעו על פי כשבאתי לדבר ולחש "המשחק מתחיל, בובה".
ויצא מהדלת.
שיט. שיט. שיט.
_______________________________________
כבר שבוע בלי מגע בנינו. בלי כמעט דיבורים. בלי חיזורים. בלי הקנטות. בלי צחקוקים. לאונרדו ואני שנינו עם אגו ושום צד לא מוכן להפסיד.
הוא הטורף ואני הטרף שלו. הוא לא מנסה לתקוף, הוא משחרר לגמרי ומנסה להטריף אותי. זה מציק לי אך אני לא אודה בזה.
אני לא מסוגלת לסבול את זה. את החוסר מגע. אני צמאה לזה. צמאה אליו.
YOU ARE READING
My weakness
Roman d'amourמריאנה- רגש הוא חולשה ואהבה היא החולשה הגדולה ביותר. נחסמתי רגשית מאז שיברון הלב הגדול שלי, אהובי דניאל נקלע לתאונת דרכים ומת. הוא השאיר בי געגוע וכאב עצום שלעולם לא יחלוף. הסתגרתי, הקמתי סביבי הרבה חומות, לא נותנת לעצמי להתאהב שוב. הפכתי לקרה ותוקפ...
