לאונרדו-
התנהגתי אליה באכזריות. אני יודע. אבל היא מטריפה אותי וזה מתחיל להימאס עליי המשחק הזה. היא לא מוכנה להרגיש. היא לא מוכנה לשחרר את העבר שלה ולתת לי צאנס.
היא לא מוכנה לכלום עדיין.
זה מרתיח אותי. כי אני פאקינג מכור אליה. היא הסם שלי. אני לא יודע כבר מה לעשות עם המצב המחורבן הזה. מעולם לא כאב לי כלכך מאישה.
רק היא הצליחה להשפיע עליי בצורה חזקה כזאת. פאק.. אכלתי אותה. אני בחתיכת סרט רציני. פגעתי בה. שמעתי את זה בקולה כשפתחה את הדלת וצעקה את שמי.
המשפט שאמרתי לה הוא שקר. אני אחכה לה תמיד. אני אחכה לה כל החיים. אבל באותו הרגע כלכך כעסתי שאמרתי את זה.
חזרתי מהעבודה, רואה אותה ישנה במיטתה.
היא יפייפיה. ניגשתי אליה "מריאנה, קומי" ציוויתי אך היא לא זזה.
"מריאנה" חזרתי שנית והיא זיהתה את קולי ופקחה את עיניה "קומי".
מריאנה הביטה בי ללא מילים "אני שונאת אותך.." לחשה לי חסרת כוחות ואני לא הגבתי לה. לא מראה לה שמילותיה משפיעות עליי.
"תקומי, אחרת לא תירדמי בלילה" אמרתי לה בקול קשה ובאתי ללכת אך ידה עצרה אותי כשאחזה בי "אל תלך" התחננה אליי.
העיניים האלה.. פאק. התיישבתי לצידה על המיטה והיא אמרה לי "אני לא רוצה לתת לך אשליות שיקרה משהו רציני בנינו. אמרתי לך שאני פוחדת מאהבה, תנסה להבין אותי" אמרה בשקט ומילותיה חדרו לליבי.
"אני לא יודעת כלום אבל מה שאני כן יודעת זה שאני צריכה אותך כי איתך אני מרגישה מוגנת. אל תתיחס אליי ככה, זה מכאיב לי" אמרה לי בכנות.
התרגשתי ממילותיה, אף פעם היא לא אמרה לי משהו דומה לזה.
"אני רוצה שתנסי לשחרר את העבר שלך" אמרתי לה כשליטפתי את פניה בידי "הוא עוצר אותך מלחיות חיים מאושרים".
מריאנה שתקה אך היה נראה שהבינה מה אמרתי "לוקח לי זמן להיפתח. אתה עדיין לא יודע עליי הכל אבל יש עוד המון דברים שעברתי. דברים שהשפיעו עליי. דברים שאני לא מסוגלת לדבר עליהם" אמרה לי כשהתיישבה לידי.
"את לא יכולה להכחיש שקורה משהו בנינו" אמרתי לה והיא חייכה בתגובה "אתה צודק".
התנפלתי עליה והשכבתי אותה על מיטתה בעדינות והיא השתנקה בהפתעה "לא צחצחתי שיניים" אמרה לי מצחקקת כשהנחתי נשיקות רטובות על עורה החשוף.
"לא אכפת לי" סיננתי אליה בתשוקה ונשקתי לפיה, אוחז בראשה. עיניה הביטו בשלי והניצוצות שעפו באוויר הקשו עליי.
"אני בלי חזייה" אמרה לי, זזה מעט תחתי. גהרתי מעליה כשרגליי משני צדדיה והיא התפטלה.
"אני רוצה לטעום אותך" לחשתי לה וחיכיתי להסכמה. מריאנה הנהנה והורדתי לה את כתפיות הגופיה שלה, חושף את שדייה המלאים. ליקקתי את שפתיי ועטפתי את פטמתה בפי.
מריאנה גנחה וקימה את גופה אליי כשמצצתי את פיטמתה ושיחקתי בה באצבעותיי. היא רעדה מעונג ועינייה התגלגלו כשליקקתי את טבורה.
הצלקות שלה נגלו לי בבירור מקרוב. "מי שעשה לך את זה, ישלם בחייו" הבטחתי לה כשהעברתי את לשוני עליהן.
מריאנה נשכה את שפתיה כשהעפתי את השורט ממנה והוזזתי את תחתונה ימינה.
הכנסתי שתיי אצבעות לתוכה והיא פלטה אנחות קטנות של הנאה.
הכנסתי אליה עוד אצבע והרגשתי אותה מתהדקת מבפנים, עוד שניה גומרת לי.
חייכתי אליה "תראי איזו השפעה יש לי עלייך" אמרתי וסובבתי את ידיי בתוכה גורם לה לצעוק ולגמור סביב אצבעותיי.
השארתי אותו בתוכה עוד כמה שניות והוצאתי אותן ממנה, מלקק אותן "את שלי, אם את רוצה ואם לא".
נשימותיה של מריאנה נרגעו והיא לחשה לי "אני צריכה להתקלח".
קמתי ממנה ונשקתי לה נשיקה אחרונה לפני שנכנסה.
היא שלי בין אם היא רוצה ובין אם לא.
היא לא יכולה להכחיש את מה שקורה בנינו יותר. היא מודעת לזה.
YOU ARE READING
My weakness
Romansaמריאנה- רגש הוא חולשה ואהבה היא החולשה הגדולה ביותר. נחסמתי רגשית מאז שיברון הלב הגדול שלי, אהובי דניאל נקלע לתאונת דרכים ומת. הוא השאיר בי געגוע וכאב עצום שלעולם לא יחלוף. הסתגרתי, הקמתי סביבי הרבה חומות, לא נותנת לעצמי להתאהב שוב. הפכתי לקרה ותוקפ...
