פרק 12 - זר, לשמור מרחק

1.3K 66 77
                                    

נקודת מבט דלנה:

קומיזו הוריד אותי בפתח האחוזה לאחר בדייט האחרון עם ברנרדו לפני האירוסין.

עוד ערב משעמם מאחורי, עוד דייט מביך וחסר פואנטה. "מי כאן?" קראתי וקולי הדהד החרבי האחוזה כאשר נכנסתי.

"ממש פה" שמעתי את קולה של אימי מכיון הסלון. נכנסתי לסלון שם ישבה אימי על הספה, "למה את ערה?" שאלתי אותה והתיישבתי לצידה.

"אני מחכה לאבא, הוא עדיין לא חזר מהעבודה" היא אמרה בחיוך אך שמעתי את הפחד בקולה.

אמא תמיד הייתה נגד כל מה שהיה למאפיה להציע. היא שנאה את העובדה שהכסף בבית מלוכלך, את זה שאחיי למדו לירות באקדח עוד לפני שלמדו לאכול בפה סגור, ויותר מכל היא שנאה את כך שאבא חוזר הביתה מאוחר.

אני זוכרת שהייתי שומעת אותה בוכה בלילות שאבא היה חוזר מאוחר לגם לאחר שהוא היה חוזר, היא הייתה בוכה במשך שעות.

אני יודעת שהיא לא ישנה בלילות בזמן האחרון, אני פשוט יודעת. לא משנה כמה איפור היא שמה כדי להסתיר את שקי השינה שלה, על כולם זה עובד, עלי לא.

"אז," אמרה אימי מקול שקט והוציאה אותי ממחשבותי "איך היה עם ברנרדו?".

"היה," היססתי "מעניין?"

היא הרימה את גבותיה בפליאה "אני מקשיבה". אמא ואני תמיד היינו חברות טובות, ספרתי לה הכל, ממש הכל. היא ידעה על כל מעשה של טיפשות שעשיתי בחיי ועל כל מחשבה שהייתה קיימת בראשי.

"דברנו על מה שנעשה אחרי האירוסין," אמרתי ואם לאמא הייתה מחשבה כלשהי בנוגע לכך, היא לא הראתה זאת. "הוא אמר שלאחר מסיבת האירוסין אני אסע יחד איתו לניו יורק, את זה כמובן ידעתי כבר. הוא אמר שהוא מצפה לכך".

"מצפה?" שאלה אימי.

משכתי בכתפיי. אני הייתי בטוחה שאני לא מעניינת את ברנרדו כלל. הוא הבהיר לי לחלוטין שהוא מתחתן איתי בשביל הסכם השלום עם קנטקי.

אמא נאנחה "אני דואגת" היא הודתה. "את לא צריכה לדאוג, אמא. אני אהיה בסדר" אמרתי בביטחון למרות שבתוך תוכי גופי צרח לי לברוח הכי רחוק שאני יכולה מהגבר הזה.

"מובן שיש לי," אמא אמרה ודמעות עמדו על קצות עינייה, "הבת שלי, הבת היחידה שלי עוזבת אותי לגבר הנורא הזה".

ליבי נצבט בחזי.

"הכל יהיה בסדר," עטפתי אותה בזרועותי "אני אוהבת אותך." לחשתי לאוזנה. "אני אוהבת אותך עד סוף העולם, דלי קטנה שלי"

_______________

אתמול בלילה פלב אמר שהוא רוצה לדבר איתי, סיכמנו שנפגש בבית הקפה שבמרכז העיר לאחר שהוא יסיים את הפגישה שהייתה לו במשרד.

"תרצי להזמין?" שאלה המלצרית שנגשה אלי, "כן, אני אשמח בבקשה לשוקו חם עם קצפת וקופה שחור אחד" אמרתי.

forever with you [1]Where stories live. Discover now