forever with you [1]

פרק 30 - שמלה אדומה

נקודת מבט ברנרדו:

כל היום פרקתי אנרגיות עם השומרים המזויינים של וינסנטה שהיו בידיי, מוציא את המידע שלי מהראשים המזויינים שלהם.

אני קבלתי את המידע שלי ובתור פיצוי גאלתי אותם מייסוריהם, נראה לי הוגן לחלוטין.

הסלון הראשי היה ריק, הנחתי שהנסיכה שלי לא יצאה עדיין מהחדר שלה. היא נראתה כאילו היא לא רוצה לראות אותי יותר לעולם.

נכנסתי לחדרי ופניתי לכיור בחדר האמבטיה, לשטוף את הדם היבש מכפות הידיים, הזרועות והפנים. הוצאתי מהארון מכופתרת שחורה והחלפתי אותה בחולצה עם כתמי הדם שלבשתי עכשיו.

יש עוד כל כך הרבה עבודה לגבי המהפכה. חשבתי על גופה הקטן של ג'ויה שוכב תחת הרמת השמיכות בפרצוף ממורמר וכל זה לחינם.

מתישהו היא תפנה אלי, עד אז אני אתן לה להתעצבן. זה עניין שלה.

זה צריך להיות בטיימינג הנכון, אם וינסנטה יגלה על משלוח הנשקים שמגיע מקנטקי הוא יעלם עוד לפני שנגיע לבית המזויין שלו. בטח כבר עכשיו הוא צופה בחדשות על ג'ויה שלי ומנסה להבין מה המטרה.

הוא תמיד זילזל במאפיות כמו מאפית קנטקי, כי הן באיזור מרוחק יותר וזאת תרבות אחרת ממה שיש בניו יורק. זאת הסיבה היחידה. הוא לא מהאנשים האלה שיודעים שאסור להם לזלזל באויב.

הוא לא יצליח להבין למה דווקא קנטקי. וזה למה בחרתי בהם מלכתחילה.

כאשר המשלוח יגיע ממש למימוש לא יהיה לו קשה לגלות על הנשקים, אני יודע שיש לו איש בכל מאפיה איטלקית קיימת. לא סתם אני בוחר את האנשים שלי אחד אחד ובוחן אותם על מסירות. גם אז אין להם שום מידע שהוא.

הטלפון שלי צלצל; דריו אדול.

"דבר," אמרתי לדריו. השיחות עם דריו היו ענייניות ומהירות. "פתח חדשות. עכשיו". הוא הדגיש.

התיישבתי בכיסא העבודה שלי ופתחתי חדשות במחשב שנח על השולחן מולי.

על המסך, לנגד עיניי, ראיתי תמונה של בחורה רוקדת בחופשיות ושמלה אדומה צמודה יחד עם בחורה נוספת. לקח לי כמה רגעים להבין שאלו אשתי לעתיד ואחותי הקטנה.

הבטתי המסך בלי לדעת איך להגיב ואז הטחתי את אגרופי בשולחן. הניירות עפו לכל כיוון בחדר ושולחן השייש נשבר באמצע שלו, בכל פינה היו רסיסים.

פתחתי את דלת המשרד במהירות והלכתי הליכה מהירה, כמעט ריצה, לכיון חדרה של ג'ויה. ראיתי אדום בפאקינג עיניים. אין מצב שזה פאקינג קורה.

פתחתי את דלתה בטריקה והיא נדפקה בקיר. החדר מבולגן, הילדה איננה. שאגתי והזזתי בהיסטריה את השמיכות.

כלום. החדר ריק.

היא בכלל יודעת כמה זה מסוכן? היא יוצאת מהאחוזה שלי ללא הפאקינג אישור מזויין שלי והיא הולכת עם האחות הקטנה שלי ורקודת במועדון שהוא כלל הנראה לא שלי ועכשיו כל מי שירצה יוכל להניח את ידיו על האשה שלי.

חזרתי למשרד במהירות, "איך זה פאקינג קרה?!" שאגתי לתוך קו הטלפון, "איך היה יצאה בלי שאף אחד פאקינג יראה??"

היה שקט מצידו השני של הקו, דריו הכיר אותי היטב, הוא ידע לתת לי זמן להוציא את העצבים שלי. "תבדוק עכשיו את מצלמות האבטחה" פקדתי.

"כן, קאפו" הוא מילא פקודות כתמיד וניתק את השיחה.

הטחתי את אגרפי בקיר הפעם, קיר שבקרוב יוכל לשמש כחלון עם החור שנוצר בו. "קאפו," נשמע קולו של רוהאם מצידו השני של הקו.

"תאתר לי אותה," שאגתי לו את הפקודה. הוא כבר ידע על מי דברתי. אני פאקינג צריך למצוא אותה!