פרק 13 - קשת והמטרה.

1.3K 63 41
                                    

נקודת מבט ברנרדו:

כשאני חושב על זה, הייתי צריך לדעת שאם אני נותן לאלדבלה לארגן את מסיבת האירוסין האולם יהיה נוצץ כולו.

ובכל זאת, כשראיתי את כל הנצנצים, לא יכולתי שלא להרים גבה.

"ברנרדו" הנהן אלי פאולו. הנהנתי את ראשי לאות כבוד. פלב וקומיזו עמדו מאחורי אביהם, מבטיהם המאיימים נעוצים בגופי.

שילכו לשחק עם המבטים שלהם במקום פאקינג אחר.

מבטי סרק את האולם שהיה נוצץ במידה לא הגיונית, עיניי לא מצאו את דלנה. "את בודאי אנטוניאטה!" אלדבלה קראה באושר לכיוון ניאה.

אנטוניאטה זזה באי נוחות באולם. אם יש משהו שהיא לא אוהבת, זה כשאנשים שהיא לא מכירה מתקרבים אליה והיא לא יכולה להגן על עצמה. אלדבלה היא לא אדם שהיא יכולה לכוון אליו את הסכין שלה.

"וואו," אמרה אלדבלה והסתכלה על פניה "את מהממת" כנות נשקפה מקולה.

ידעתי טוב מאוד מה עובר לניאה בראש עכשיו. האדם שיחיד שהיה מחמיא ככה לניאה הייתה אמא שלנו, כל מה שנשאר לעשות זה לקוות שהיא לא תאבד את הראש.

"אלדבלה," אמרה ניאה, "נכון?".
"זה השם, יקירתי" אלדבלה חייכה חיוך רחב ואז הסתובבה אלי "דלנה תגיע עוד מעט עם החברות שלה" היא עדכנה.

מאז הפגישה האחרונה שלי עם דלנה, בבית הקפה, ציפיתי לפגוש אותה שוב. הייתי אובססיבי לבחורה שהטבעת שלי נחה על אצבעה הקטנה.

ציפיתי לראות אותה בשלמת האירוסין שהיא צילמה לי, או יותר נכון חברה שלה. אחרי המסיבה הזאת, היא תבוא איתי לניו יורק, בעוד כמה חודשים, נתחתן וההסכם ייכנס לתוקף מלא.

עורה היה בהיר וקורן, יותר נוצץ מכל נצנץ באולם הזה ועיניה האפורות היו משכרות. אם היא הייתה יודעת אילו מחשבות מלוכלכות עוברות בראשי כשאני מביט בה, היא הייתה בורחת ממזמן.

"ברנרדו," אמר לי דריו בשקט וקטע את מחשבותי "אנחנו צריכים לדבר פה עם כמה אנשים" הוא הניד את ראשו לכיוון השולחן בו ישבו הסגנים המובחרים ביותר במאפיה האיטלקית, חיוך מעוות נפרש על פני.

להזדמנות הזאת אני פאקינג עבדתי.

_______________

התקדמתי לכיונו של פאולו שעמד ליד אישתו ודבר עם פלב, "המסיבה שארגנת מקסימה, אלדבלה" אמרתי לה "אבל היא תהיה חסרת תועלת אם ארוסתי לא תגיע".

אלדבלה חייכה אלי חיוך "היא בדרך," אמרה "אל דאגה".

זהו שאני לא פאקינג דואג. אני יודע. דריו אמר לי שהייתה התראה על פריצה למחסני הנשק שלנו. האם כל זה היה בשביל להסיח את דעתי בזמן שהם בניו יורק, מורידים לי מאחסנים. הם הולכים פאקינג להצטער.

forever with you [1]Where stories live. Discover now