forever with you [1]

פרק 34 - שוטים

נקודת מבט ברנרדו:

ניו יורק בלילה שקקה חיים.

גברים התהלכו שיכורים ברחובות, נשים יוצאות לנשום קצת ללא הילדים, בחורות חוגגות את משמעות החיים, בחורים חרמנים שרק ביצבץ להם הזין חפשו איפה לתקוע אותו ואשתי.

אשתי ששיחקה איתי מחבואים כבר יממה שלמה.

בכל כמה שעות היא העלתה תמונה חדשה שלה ושל ניאה, אחותי הקטנה והתחמנית, נמצאות במקום אחר. פעם רוקדות כל שולחנות, פעם בודקות אם יצליחו לרושש את חשבון הבנק שלי. ולא, הן לא הצליחו.

בפעם האחרונה שהיא העלתה תמונה היא חייכה למצלמה חיוך מסנוור עם שוט ליד בר. זיהיתי את הבר. אנטוניאטה לא הייתה טיפשה, היא לא לקחה אותן לבר שבבעלותי, שם יכלתי בשניה לתפוס אותן סוף סוף.

ניאה לקחה אותן ברוב שכלה היישר לבר בבעלות רומבו המזויין. היא, כמובן, לא ידעה שהוא בבעלותו אבל היא אכן יודעת טוב מאוד מי זה רומבו.

טסתי על הכביש כל הדרך אל הבר, הגיע הזמן להחזיר את המורדות הקטנות לאחוזה.

עצרתי את הרכב בחריקת גלגלים, נכנסתי במהירות אל המתחם וסרקתי אותו במהירות. מצאתי את ניאה רוקדת בחופשיות לצד ג'ויה על. הפאקינג. בר.

גברים התגודדו סביבן והביטו ללא בושה אל מתחת לשמלותן. המשוגעות השיכורות אפילו לא הבחינו בהם. לא הבחינו בשום דבר מלבד המוזיקה.

השתלטתי על הדחף להוציא את האקדח להפוך את המקום לטבח וצעדתי לכיונן.

הפלקתי ברגלה של ניאה כדי להוציא אותה מהטרנס של השיר. "איה! משוגע!" היא צעקה עלי וירדה מהבר במהירות, "סוף סוף הגעתם" היא גילגלה עיניים.

"סוף סוף הגענו?" סיננתי בשאלה את דבריה. היא נאנחה, "באמת, לקח לך למעלה מיממה למצוא אותנו. אתה כנראה מזדקן אח גדול."

צבטתי את גשר אפי, "דריו יקח אותך לרכב, עושת צרות קטנה." להפתעתי היא לא סירבה.

הפנתי את מבטי לג'ויה שנותרה רוקדת על הבר לבדה. הנחתי את כף ידי על רגלה ברכות כדי לעצור את התנועה שלהן.

"מה נראה לך שאתה עושה?!" היא צעקה עלי, "אני מאורסת!" היא דחפה את ידה אל פרצופי והראתה לי את טבעת האירוסין שהנחתי את האצבע המושלמת שלה לפני כמה שבועות.

"אה, באמת?" שאלתי בהתגרות והיא הינהנה כל כך חזק שזה כנראה הכאיב לראשה היפה. "מי הארוס שלך?"

דמעות עלו בעיניה והיא מיצמצה כדי להעיף אותן, "זה לא משנה," היא משכה בכתפיים, "הוא בוגד בי עם איזו זונה ממועדון" אמרה.

כל גופי קפא בבאת אחת. שרירי התמצקו וורידי בלטו תחת בגדי. אז זה העניין.

כל הפאקינג סיפור הזה בגלל מישל?!

עטפתי את רגליה של ג'ויה והורדתי אותה מהבר. פלסתי את דרכינו בין החוגגים בזמן שהיא בעתה בחזה שלי ונערה את רגליה בניסיון עלוב להשתחרר ממני.

"מה אתה עושה חתיכת דפוק?! אמרתי לך שאני מאורסת!" היא צרחה עלי, "אתה לא רוצה להתעסק עם הארוס שלי! הוא ינתק לך את הראש מהצוואר בלי לחשוב פעמיים!!"

זה פאקינג נכון. אם גבר היה נוגע בה ככה הייתי מענה אותו עד זוב דם ואז רוצח אותו לאט ובעונג.

התעלמתי ממנה וצעדתי לרכב. שינוי הטמפרטורה בין המועדון לרחובות ניו יורק השפיעה עליה והיא נרעדה.

שיניתי את האחיזה שלי בה לצורה בה הצמדתי אותה אלי יותר. חום גופי עטף אותה ושרירה נרפו מהמגע החם.

פתחתי את הדלת האחורית והושבתי את את ג'ויה שם. נכנסתי מהדלת בצידה השני והתיישבתי לידה. ניאה ישבה בכיפול רגליים במושב הנוסע ודריו התניע את הרכב.

"מה נתת לה לשתות?" שאלתי את ניאה. ג'ויה נרדמה בשניה שהושבתי אותה.

"כמה שוטים," היא מלמלה בעייפות. דמי רתח. רציתי לגעור בה אך השתלטתי על עצמי. ג'ויה תהיה בסדר.

מחר היא תקום עם כאב ראש ואני אהיה שם לנשק את הכאב שלה. תמיד אהיה שם לעשות זאת.