נקודת מבט דלנה:
פקחתי את עיניי היישר אל הירוק בעיניו של בעלי. "בוקר." לחשתי אליו והצמדתי את שפתי אליו. הוא נהם ונצמד אלי.
התנתקתי ממנו בפרץ צחוק שתקף אותי, "רק בוקר, תרגע קצת זאב." קמתי מבין השמיכות לצחצח שיניים.
"את מטריפה אותי." הוא אמר ופזר פרפרים בכל גופי. לבשתי את הג'ינס הכחול כהה, האהוב עלי, יחד עם המכופתרת הלבנה שלי.
דמותי במראה לא הייתה דומה לי הבוקר, היא נראתה כמו בחורה מאושרת מסרטי הוליווד.
כשחזרתי לחדר ברנרדו כבר היה לבוש והקליד משהו בטלפון. "אתה הולך לעבודה?" התיישבתי ליד השידה וסרקתי את שערי.
"כן, אני צריך כבר לצאת." הוא אמר ולא נע ממקומו. חייכתי אליו דרך המראה, "אבל?" שאלתי כשהבנתי שמשהו לא בסדר.
ברנרדו גיחך, "אבל איך אני מסוגל לעזוב כשהדבר הכי טוב בחיים שלי נשאר פה." פני התמלאו סומק, מה שהקשה עלי ממש להתאפר.
"לך, לך מפה יצור מגודל."
ברנרדו התרומם ונשק לקודקוד ראשי, "אני אחזור בערב." הוא אמר ונשק שוב לעורפי. הפסיעות מהירות שמתאימות לגורד שחקים כמוהו.
YOU ARE READING
forever with you [1]
Romanceחוזק - חולשה, כעס - שלווה, איום - ענווה, ניצחון - תבוסה. כל כך שונים אך הגורל החליט שהם יחיו יחד לנצחים.