נקודת מבט דלנה:
לבשתי מכנסי טייץ שחורים עם שסע בקצה הרגליים, חולצת בטן מאותו הבד בצבע לבן ונעלי נייק גבוהות לבנות.
ענדתי את סט התכשיטים הזהוב שלי והתאפרתי קליל. אני עדיין לא מבינה מה עבר אתמול על ברנרדו. הוא כל כך קר ואז הוא עושה את הדברים האלה.
חצי לילה התהפכתי במיטה מרוב מחשבות. ראשי שחזר שוב ושוב איך הוא נשק אותי, איך שהוא נגע בי. הוא נגע בי כאילו אני הדבר הכי יקר שיש לו.
'תתאפסי על עצמך!' צעקתי על עצמי בתוך ראשי, 'זה עדיין ברנרדו. אסור לך ליפול לשינויי מצב רוח שלו.'
לקחתי תיק צד שחור עם טלפון, מסטיק ומראה קטנה. הבטתי בדמותי בפעם האחרונה ויצאתי מחדרי.
"בוקר אור" ברכתי את ניאה שישבה ליד אי המטבח עם כוס קפה. היא הימהמה אלי, "את יוצאת?" שאלתי אותה.
"כן," היא לגמה מכוס הקפה השחור שלה לגימה אחרונה וקמה, "יש לי כמה סידורים לעשות".
"ככה את יוצאת?" שאלתי אותה בעודי סורקת את לבושה. ניאה הייתה עטופה כולה שחור, הצבע הדבילי שנמצא בכל סנטימטר באחוזה.
מכנסי עור שחורים יחד עם חולצה שחורה חסרת שרוולים. אני חושבת שהעקבים במגפיים שלה בערך חמישה סנטימטרים וג'קט העור שלה שהגיע טיפה לאחר המותניים הסתיר את האקדח והסכין שאני יודעת שתמיד נמצאים עליה.
היא הסתכלה על דמותה במראה, "יש לך בעיה עם המראה שלי, נסיכת קנטקי?".
גיכחתי, "זאת פעם ראשונה שאני רואה אותך לבושה בצורה כזאת," אמרתי, "שלא יחשבו שאת מאפיונרית".
היא הרכיבה את משקפי השמש השחורות שלה, "הם לא יחשבו, הם ידעו" ובמילים האלה היא יצאה מהמטבח.
הסתובבתי לכיוון ההפוך וגופי נתקע בגוש שרירים.
"את מוכנה". ספק שאל ספק קבע ברנרדו. "כן," אשרתי, "אני מוכנה. עכשיו אתה יכול לספר לי בשביל מה הייתי צריכה להיות מוכנה?"
עיניו סרקו את גופי במשך דקה שנמשכה כמו נצח. תחת מבטו הרגשתי כאילו חודרים לי לתוך הנשמה, כאילו הוא מסוגל לראות אותי. את מי שאני באמת.
"בואי". אמר ופסע בצעדים גדולים לעורך מסדרון היציאה מהאחוזה. "רגע!" קראתי לברנרדו.
גם כן הוא והרגליים הארוכות שלו.
"ברנרדו! רגע!" קראתי שוב בעודי ממהרת אחריו כמו חיית מחמד. ברנרדו נעצר בשניה ואני הודתי לאלים על כך.
"תוד-" ברנרדו עטף את רגלי בזרועו והושיב אותי על כתפו. "ברנרדו!!" צרחתי וטפסתי בראשו עם ידי בניסיון לשמור על איזון.
"אתה חתיכת-" לא הצלחתי לדבר מרוב הלם, "חתיכת מה, ג'ויה?" הוא התגרה בי.
"פסיכופט".
YOU ARE READING
forever with you [1]
Romanceחוזק - חולשה, כעס - שלווה, איום - ענווה, ניצחון - תבוסה. כל כך שונים אך הגורל החליט שהם יחיו יחד לנצחים.