forever with you [1]

פרק 20 - פחד ותשוקה

נקודת מבט ברנרדו:

היא כל מה שעבר לי בראש כל היום הזה,
היא כל מה שיכולתי לחשוב עליו ובו זמנית הדבר שהייתי צריך להדחיק יותר מכל. הבחורה הזאת סובבה לי את הראש וגרמה לי לאבד ריכוז שבהחלט הייתי צריך.

פתחתי את דלת חדרה לאחר שחלמתי על הרגע הזה כל היום. את פניי קבלה צרחת "לא שמעת על דפיקה בדלת?!" מהדבר הכי מלאכי שראיתי בחיי.

הרמתי אותה על הכתף בתנועת יד והצמדתי את גבה לקיר החדר, רגליה עטפו את גבי בעוד היא נמחצת תחת משקלי.

"ברנרדו?" שאלה בהיסוס. שמעתי את החשש שבקולה. הוא תמיד היה שם כשהיא דברה אלי. אהבתי ותעבתי את זה בו זמנית.

היה משהו כל כך טוב לשמוע אותה מגמגת את שמי כך אבל לא הייתי מסוגל לחשוב על כך שהיא פוחדת מפני.

נשכתי את קצה אוזנה, "מה הייתה הארוחה הזאת, ג'ויה?" שאלתי בלחישה.

"אני בסך הכל חשבתי שחבל שאתם כל הזמן מזמינים אוכל.. כשאני יכולה להכין," היססה, "זה הכל."

"מאיפה את יודעת להכין את כל הדברים האלה?" שאלתי אותה בעודי מרפרף עם שפתי על פניה החלקות.

נשמתה עצורה והיא בלעה את רוקה, "אמא שלי למדה אותי," היא עצרה לרגע לבלוע רוק שוב, "כשהייתי קטנה."

זה כבר לא היה פחד, לא רק. שמעתי את זה בקולה. זה היה שילוב של פחד ותשוקה.

"את פוחדת ממני, ג'ויה הקטנה?" רפרפתי עם שפתי על עיניה העצומות.

"לא." שיקרה.

חיוך מעוות נפרס על פני, "האוכל היה טעים," הודתי בפניה, "אבל הקינוח הזה בהחלט לא משתווה לו".

בחיי יש לה טעם של צמר גפן מתוק.

היא נשכה את שפתיה, "זוכרת מה אמרתי לך, ג'ויה שלי?" שאלתי אותה בעודי מלקק את צווארה. היא הימהמה בשאלה. "לא לנשוך את השפתיים היפות שלך" פקדתי עליה.

היא הרפתה מהן, שחררתי את גופה מהקיר שהצמדתי אותה אליו עד כה והנחתי את גופה על המיטה.

רכנתי מעליה וסרקתי את שערה עם אצבעותי, "תהיי מוכנה מחר באחת עשרה, בלבוש נוח" אמרתי.

"בשביל מה?" שאלה אבל אני כבר הסתובבתי ויצאתי מחדרה.

יהיה קשה ללכת לישון עם האוהל שנמצא לי בין הרגליים.