איקו

פרק 2

" . The cooler he is , the hotter she gets "

 פרק 2:

~ ' .העיניים הכחולות ' ~ 

**********

"קח." אומרת אישתו של אוג'יסמה ומחייכת אליו כשהם יושבים מחובקים במיטתם בשעת לילה מאוחרת

" מה זה? " הוא שואל כשהוא מביט בקופסא.

" אל תשכח לתת את זה לאיקו ביום הולדתה ה-12. אני רוצה שהיא תשמור על זה. זה חשוב. "

" למה את מדברת כאילו את נפרדת ממני? תתני לה את זה בעצמך. " הוא משיב כשגבותיו מתכווצות בכעס.

" אני נותנת לך את זה כדי שתשמור על זה בינתיים. זה עבר אצלי במשך דורות,ואני רוצה שאיקו תקבל את זה. אומרים שיש מאחוריו אגדה. "

" אגדה? ואת מאמינה לזה? " שואל אוג'סימה וגורם לאישתו להעלות חיוך משועשע על פניה.

" אני לא יודעת. אבל אני מקיימת את המסורת ומעבירה לה אותו. " היא משיבה.

כשבעלה נרדם, היא מעקמת את מבטה ומניחה את אצבעותייה העדינות על שיערותיו.

" אני מצטערת שעליי להסתיר ממך דברים.. אהוב שלי. " היא לוחשת בחיוך עצוב כשהיא נושקת ללחיו.

~

הזיכרון הזה גורם לאוג'יסמה להעלות חיוך על פניו, כשראשו מורכן לפני דלת חדרה של איקו.

ואז הוא מרים את ראשו ומרשה לעצמו להוריד את הידית מטה, ולדחוף את הדלת.

" מספיק לישון! קומי! היום יום ההולדת שלך! " צועק אוג'יסמה.

" המממממ? " איקו מתהפכת במיטתה באיטיות.

הוא תופס בכף רגלה, ואיקו מתעלמת מכך.

" קומי! " היא שומעת קול נוסף, ואז מבינה שיוקי היא זו שבדיוק אוחזת בכף רגלה השנייה.

הם מפילים את איקו מהמיטה, ואז מביטים אחד על שניה המומים כשהיא לא מגיבה.

" טוב, אנחנו נגרור אותך לאורך המסדרון, ואם לא תתעוררי את תתחילי לקבל מכות במוח! " יוקי צועקת בכעס.

" בסדר!!!!!!!!! " לפתע איקו צועקת ומנערת את רגליה, משתחררת מאחיזתם של יוקי ואביה.

" לאן את רוצה שנלך? " שואלת יוקי, שתכף תתחרט על השאלה.

איקו פוקחת עדיין אחת ומרימה מעט את ראשה.

" ללונה פארק. " היא משיבה.

~

" ל- לא היינו.. " אומר אוג'יסמה כשהוא מתנדנד מצד לצד.

" צרי-צריכים ל-לעשות את זה.. " משלימה יוקי את המשפט, כשהיא מתנדנדתלצידו.

יוקי ואוג'יסמה נכנסים הביתה באיטיות אחרי איקו, כשהם עוד מתנדנדים מצד לצד וחוויםבחילה נוראית.

" אני לעולם לא אחזור למקום הזה. " אומר אוג'יסמה כשהוא מתיישב על הספה.

" היה ממש כיף, נהניתי כל כך! אתם חושבים שאפשר לעשות שמה מנוי?! "שואלת איקו.

" לא! " יוקי יורה לעברה בכעס כשהיא מתיישבת בספה ליד אוג'יסמה.

" אפשר לחשוב איפה היינו, תראו איך אתם מתנהגים. " אומרת איקו כשהיא משלבת את זרועותיה בכעס.

היא לא מספיקה לומר דבר נוסף לפני שדפיקה בדלת הבית קוטעת אותה.

" א-אני אפתח... " אוג'יסמה ממלמל כשהוא תופס בקצה הספה.

" זה בסדר, אני אגש. " אומרת איקו ומתקדמת אל הדלת במבט חושד.

" מי זה כבר יכול להיות? " היא ממלמלת לעצמה כשהיא מניחה את אצבעותיה על ידית הדלת הקרה.

היא מושכת את הדלת אליה, ומרימה את עיניה.

" אפשר לעזו- " היא נקטעת וקופאת במקומה.

עיניים כחולות שמעולם לא ראתה דומות להם לפני כן.

יפייפיות ובעלות מסתוריות שאופפת אותן, ובו זמנית גם זוהרות אך עצובות.

הנער שעומד מולה עם ידיו בכיסים, מביט בה במבט המום בדיוק כמו מבטה שלה.

" טאקאהישי? את טאקאהישי? " היא שומע קול מעט עמוק.

איקו מתעשתת על עצמה, וסוגרת מעט את הדלת כשהיא מסתתרת מאחוריה ומניחה את ידה הפנויה על הלחי שלה שמאדימה במהירות.

" נאקאמורה? " היא שומעת את קולו של אביה, ולפני שהיא מספיקה לשים לב הדלת נפתחת והנער מופיע בפנייה שוב.

כשהיא מבחינה שעיניו ממוקדות בה, היא מסיתה את מבטה במהירות ומרגישה שבנוסף לכל גם ליבה מתחיל לפעום.

" הוי איק- " אוג'סימה מגיע לדלת, אבל איקו עוקפת אותו ורצה במהירות לעבר הסלון כשהיא לא נותנת לו להשלים את המשפט.

" מה קרה? " יוקי שואלת את איקו, שמביטה עליה במבט מובך ומסמנת לה עם ידייה ללכת במהירות אל הדלת.

" זה נאקאמורה יוקאי. " היא שומעת את קולו של אביה ומסובבת את מבטה.

" תראו תראו תראו! איזה נער יפה מצאת ברחוב! מה קרה אוג'י-ני-סאן? "שואלת יוקי שהסתובבה בסקרנות כשחיוך משועשע חושף את שינייה הלבנות.

" שקט. " אומר אוג'סימה בכעס.

" האיש הזה הציל אותי. " לפתע נשמע קולו של הנער.

" לא הייתי אומר שהצלתי אותך, אני רק מעסיק אותך. " משיב אוג'יסמה במבוכה כשהוא מניח את ידו על עורפו בחיוך מובך.

" הוא רוצח זבובים להנאתו. הוא לא יכול להציל נפש אחת. " יוקי אומרת וקמטי ספק מופיעים בין גבותייה..

" הוי! " צועק אוג'סימה בכעס כשהוא גורם לכולם להפנות אליו מבטים.

" תפסתי את הבוס שלו בעבודה כשהוא מטריד אותו. כששאלתי למה הוא נשאר שם, הוא סיפר לי שאין מקום אחר שאליו הוא יכול ללכת. " אוג'יסמה אומר בטון שנשמע יותר רציני.

" מטריד?! התלוננת עליו?! " שואלת יוקי כשעינייה נפערות.

" זה בסדר. " משיב יוקאי.

" אני הצעתי לו, הוא לא רוצה. אגב, למה הגעת רק היום? " אוג'סימה מפנה את מבטו אל יוקאי בשאלה.

" הסתבכתי עם כמה דברים, אבל עכשיו הכל בסדר. "

" העיקר שעכשיו אתה בסדר. איפה הדברים שלך? " שואל אוג'יסמה, בזמן שיוקי מביטה עליו בסקרנות.

" אין לי הרבה דברים חוץ ממה שמעליי. " הוא משיב בטון מנומס.

" אה.. אני חייבת לציין שיש לך יופי עוצר נשימה. אני מתכוונת, בכלל לא נראה שאתה מיפן. " אומרת יוקי.

איקו מרימה את עינייה, ובוחנת אותו. הוא קצת שרירי והקול שלו מעט נמוך שמשלב טון דיבור מאוד רגוע.

העיניים שלו, כפי שכבר הספיקה לבחון יפייפיות והשיער שלו כחול כמעט כמו עיניו. מעט מבולגן אך חלק .

הוא נראה לאיקו כאילו יצא מתוך ציור, והיופי שלו מושך את תשומת ליבה.

" בן כמה אתה? " שואלת יוקי,

" שבע עשרה. " משיב יוקאי באדישות.

והמחשבה שאיקו חייבת להפסיק לבהות בו מפיגה את מחשבותייה כשהיא שומעת את שאלתה של יוקי.

" ומה יש לך בתיק? " שואלת יוקי כשהיא מבחינה בתיק קשיח בעל צורה שמזכירה לה כלי נגינה כלשהוא, שהיא לא יכולה להעלות את שמו במוחה.

" כינור. " משיב יוקאי.

" אה! כינור נכון, ככה קוראים לזה. אתה גם יפה וגם מוכשר? מאיפה הבאת אותו?" יוקי מפנה את מבטה אל אוג'סימה.

" מספיק להציק לו יוקי. " אוג'יסמה יורה לכיוונה בכעס וגורם לה להדק את שפתייה.

" האם יפריע לך אם נקרא אחד לשני בשמות הפרטיים? " אוג'סימה מוסיף לשאול.

" לא. " יוקאי עונה קצרות.

" רגע.. מה זאת אומרת מקום אחר ללכת? " שואלת איקו לפתע, גורמת לשקט הרב ששהתה בו להתנפץ בטון שלא מבשר טובות.

" הוא יישאר כאן. אין לו מקום אחר ללכת אליו. אני אעסיק אותו והוא יעזור לנו." משיב אוג'סימה.

יוקי מסובבת את מבטה שנהפך רציני אל איקו. היא מכירה אותה טוב מידי מכדי לצפות לתגובה טובה.

עינייה של איקו נפערות.

" מי אמר שמשעמם לי בכלל?! ואם אני לא רוצה שהוא יגור כאן?! " איקו מרימה את קולה בזעם.

" איקו! " אוג'סימה צועק את שמה.

יוקאי מביט בה בלי לומר דבר, באותו מבט אדיש שהיה לו לארוך כל השיחה.

" למה אתה חושב שאני אקבל אותך?! " היא מפנה אליו את מבטה, אך הוא לא אומר דבר.

" איקו! מה קורה עם ההתנהגות הזאת שלך?! " אוג'יסמה מרים את קולו יותר כשהוא מבחין שאיקו לא נרגעת.

" לא אכפת לי! לא צריך אותו כאן, אני לא מספיק בסדר?! " איקו שואלת כשהיא מפנה את מבטה אל אביה.

מבטו הכועס של אוג'יסמה משתנה למודאג, ולפני שהוא מספיק לומר דבר נוסף איקו מסתובבת ובורחת מהסלון.

" איקו! " אוג'יסמה מרים את ידו כשהמבט המודאג עדיין על פניו.

איקו טומנת את ראשה בכרית כשהיא מתנשפת בכבדות.

' הוא נראה מעצבן, אני לא צריכה כאן אף אחד! ' היא חושבת לעצמה כשהיא מרגישה את פניה שמקרינות חום מהעצבנות לבד הקר של הכרית.

כשהיא מרגישה את המחנק שמטפס במעלה גרונה, היא לוקחת נשימה עמוקה.

' אני בזבזתי את כל הדמעות שיש לי לבזבז על המוות של אימא. נשבעתי שלא אבכה שוב. אני חייבת לקיים את ההבטחה הזו לעצמי. ' המחשבה הזו מסתובבת במוחה כשהיא בולעת את רוקה.

איקו מרגישה משהו שדוקר אותה בצווארה, והיא מתהפכת על הגב שלה כשהיא מוציאה מחולצתה את התליון.

' אימא. אם היית כאן כדי לתמוך בי, ובשביל לעזור לי. אני זקוקה לך. ' איקו אומרת כשהיא מהדקת את אחיזתה בו.

אמנם היא מדברת אל חתיכת נחושת, אבל היא יודעת שאימא שלה תמיד שם כדי להקשיב לה.

ככה לפחות אמרה לה טאקארי, הפסיכולוגית שלה. וגרמה לה להאמין שאימא שלה אכן תמיד שם.

דפיקה בדלת קוטעת את מחשבותיה.

" אני לא רוצה לראות אף אחד! " היא קובעת בקול עצבני.

למרות תשובתה, הדלת נפתחת והיא יכולה להבחין בקצה העין שלה שיוקי עומדת שם במבט מודאג.

" אני לא רוצה שהוא יגור כאן. את ואבא זה כל מה שאני צריכה. " אומרת איקו כשהיא יכולה להבין שיוקי מתקדמת אל מיטתה,

ואז מרגישה שהיא מתיישבת לצידה ורק אז טורחת להרים את ראשה.

" תראי איקו. אני לא מכירה אותו, ואני לא יודעת אם הוא אדם טוב או לא. "משיבה יוקי.

" אני יכול להגיד רק מלהסתכל עליו שהוא נראה שחצן מעצבן! " משיבה איקו כשהיא מתרוממת במעין מחאה.

" אולי. אבל רושם ראשוני מטעה. את צריכה להכיר אותו יותר. אביך עשה זאת למענך, על מנת שיהיה לך יותר קל עם עבודות החווה ושלא תמיד תרגישי בודדה. הוא רק רוצה שיהיה לך טוב. "


" אני חושבת שכל בת אחרת במקומך הייתה קופצת מאושר, אם אהיה כנה. " היא מוסיפה כשהיא משלבת את זרועותיה בטון רציני לרגע. 



איקו רק משמיעה צליל צקצוק מפיה בגלגול עיניים. 



" אתן לך זמן נוסף להירגע. תחשבי על זה. " היא אומרת ואז קמה מהמיטה,ואיקו לא מרגישה איך היא יוצאת מהחדר בשקט. 


" אהה.. לעזאזל. " האנחה שלה מקלה על ליבה.


דקות ארוכות של בהייה בתליון של אימה, ובהייה בשמי הדמדומים מחלונה עוברות לפני שאיקו שוב שומעת דפיקה בדלת.