איקו

פרק 3

" . The cooler he is , the hotter she gets "

פרק 3:

~ ' אכפת לו, לא אכפת לו? ' ~

איקו מוצאת את עצמה, בוקר למחרת, מדדה את דרכה מטה באיטיות במדרגות, כשהיא בקושי רואה בעינייה מהעייפות ולא טורחת להתרכז במתרחש סביבה. 

היא מבינה לבדה כשהיא עוברת את משקוף פתח המטבח שהיא קרובה לשולחן האוכל, והאף שלה מתמלא בריח של ארוחת בוקר טרייה שבוודאי כבר מונחת על השולחן ומצפה לה.


כשהיא מניחה את ידה על הכיסא שלה, במקומה הקבוע בשולחן היא תוהה אם היא הוזה כשהיא לא מצליחה להזיז אותו. 

וזה מה שגורם לה לפקוח את עינייה, ולהרים את ראשה. 

" קום לי מהמקום בבקשה. " היא אומרת כשהיא מבחינה בנער החדש - יוקאי כשהוא יושב בכיסא שלה. 

הוא מתעלם- מה שגורם לה לחזור על שמו.

" יוקאי? " ,

" מממ? " הוא משמיע קול שמאשר כי הוא שמע אותה - בפה מלא. 

" קום לי מהמקום! " היא מרימה את קולה כשהיא מבינה שהוא בטוח מנסה לגרום לה להתעצבן. 

" לא נראה לי. " 

' אני אראה לך מה זה לא נראה לי! ' איקו חושבת לעצמה, ואז היא תוספת בכיסא כשהיא מושכת אותו בכוח ממקומו וגורמת ליוקאי לנחות על הרצפה, ובמהירות תופסת את מקומו בכיסא. 

יוקאי קם ומתיישב בכיסא שלידה. וכשהיא מסובבת את מבטה היא רואה על פניו חיוך שנראה ספק משועשע ספק עצבני. 

" אני שמח שזה מצחיק אותך. " הוא אומר בציניות כשהוא שומע שאיקו מגכחת לעצמה.

" גם אני שמחה, זה באמת מצחיק. " היא אומרת כשהיא תופסת במזלג, ונותנת לטעם החביתה למלא את פיה ולהתחיל בתהליכי ההשבעה של בטנה המקרקרת. 

" איפה אבא שלי? " היא מרימה את ראשה ופולטת בלי לחשוב, כמו שהיא רגילה - מכיוון שכמעט אף פעם אין לידה מישהו חוץ מאביה.

" בחווה. " יוקאי משיבה באדישות.

היא נעצרת להביט לרגע על החביתה החצי אכולה שלה, ועל הצלחת של יוקאי שעמוסה בהרבה יותר אוכל מהצלחת שלה.

' הוא אוכל כמו שני אנשים. שמן. ' איקו שומרת את המחשבה הזו לעצמה כשהיא מרימה גבה. 

מנימוסים שלימדה מאביה, ושכמובן כמו שכל ילד אמור לעשות היא מפנה את הצלחת שלה כשהיא מסיימת את ארוחת הבוקר ומשאירה את יוקאי להמשיך לזלול.

היא יוצאת מדלת הבית ומתקדמת אל החווה, כשהיא נכנסת פנימה ורואה את אביה מבריש את קוג'ו. 

" אני חושב שהוא יהיה הסוס של יוקאי. " אוג'יסמה אומר כשהוא מבין שאיקו עומדת מאחוריו.

" הא? אבל התחברתי אליו כל כך. " היא משיבה. 

" כל הסוסים כאן הם שלך, אין שום סיבה שיוקאי לא יקבל סוס משלו. " 

" והינה שוב הוא לוקח חלק נכבד בתחושת העצבים שלי הבוקר. " איקו לוחשת לאוויר כדי שאביה לא יתרגז שוב. 

" רוצה לצאת לרכיבה? " שואל אוג'יסמה לפתע. 

" אני לא אסרב לרכיבה. " היא משיבה כשהיא חושפת שיניים לבנות בחיוך ענקי. 

"בסדר, אבל את הולכת עם יוקאי. לא לבד. "

" מה?! ממתי אני לא יוצאת לדהירה לבד?! " היא מגבירה את הטון שלה, והכעס בה מוצת ברגע. 

"ממתי שאיחרת ולא הגעת בזמן, לא שחכתי את זה. " 

" לעזאזל. " היא משיבה בכעס. 

" שפה. " אומר אוג'יסמה, וגורם לאיקו לגלגל את עייניה לפני שהיא מתקדמת חזרה אל הבית. 

היא עוברת במטבח, ומבחינה שהוא כבר לא שם. 

" לפחות הוא הרים את הצלחת. " היא אומרת לעצמה - ואז היא נאחזת במעקה המדרגות ומניעה את גופה בכוח לעלות לחדרו. 

" יוקאי, רציתי לשאול אותך אם- " היא נקטעת כשהיא מבחינה שהוא בדיוק מוריד את חולצתו ממנו ומתחרטת על זה ששכחה שעליה לדפוק קודם בדלת לפני שהיא פותחת אותה. 

" מה רצית? " שואל יוקאי ומסתובב אליה. וכשהוא מבחין בפניה הסמוקות חיוך ערמומי מצידו לא מאחר להגיע. 

" א-א-א-את-את-אתה! שים על עצמך משהו! " 

" ומה אם לא? " הוא שואל, כשהיא יכולה להבחין שהוא מתחיל להתקדם אליה באיטיות. 

" תשים חולצה ! " היא חוזרת על עצמה בבירור יותר כשהיא מתחילה לצעוד אחורנית על כל צעד קדימה שלו. 

" אני לא רוצה. " הוא משיב.

 היא צועקת כשהיא מבחינה שהוא יותר מידי קרוב אליה. " זאת לא הייתה שאלה! " 

" א-אהמ.. רציתי ל-" היא מתחילה להסביר לשם מה הגיעה, אך נקטעת. 

שפתיו קרובות לשלה, אבל לא מספיק. 

" תעצור! " היא מרימה את ידה כשהיא מבחינה שהוא עוד ממשיך להתקרב. " 

היא פוקחת את עיניה במהירות, ומבט המום מצטייר על פניה כשהיא מבחינה שיוקאי נראה כועס. עוד לא יצא לה לראות אותו כך.

' ס-סטרתי לו.. לא יכולתי לשלוט בעצמי. ' המחשבה הזו חוצה את מוחה בבירור כשהיא מבחינה בלחיו