איקו

פרק 143

" . The cooler he is , the hotter she gets "

פרק 143:

~ 'הסיכויים.'~

***********

אני ככ עפה מפה אחרי הפרק הזה, כאיל ווש. נעלמת. לא תמצאו אותי. 
לא עונה לתגובות הרצח שלכם.
איזה מזל שרק אני יודעת איך איקו יגמר כי אחכ באמת תרצחו אותי.
מה כבר יכול לקרות?
נסו אותי XD
אין לי הרבה מה לרשום עוד, חוץ מזה שתהנו מהפרק :)
אשמח לשמוע תגובות לא מאיימות XD

  ***********  

איקו משפילה את מבטה, ואז מסובבת את מבטה לאימא שלה.

"א-אימא?" איקו שואלת ומרימה את ראשה.

"כן?"

" י-יש לי כמה דברים להגיד לך."

"אני מקשיבה ילדה שלי." משיבה מיוקו בחיוך עדין. איקו מביטה בה לרגע, ואז משפילה את מבטה במבוכה שוב.

"כ-כמו ש-שאמרת לי! עשיתי כמו שאמרת לי! א-אני אכלתי המון.. כמו שצריך! אני אוהבת לאכול! אני לא בררנית באוכל בכלל! אבל אני בסדר, באמת! אני צועקת המון.. אבל אני אוהבת לצאת לטייל בטבע! ואני אוהבת את כל החיות! ויש לי המון חברים עכשיו! וכולם אנשים טובים מאוד! ולמרות שהלא הצלחתי לעשות הכל.. הצלחתי להציל אותם! את לא צריכה לדאוג לגביי.. אני בסדר! תדעי שאני בסדר! שאבא שומר עליי.. ו.. שהכל בסדר.." אומרת איקו ומביטה בה, ואז מתחילה לדמוע.

אימא של איקו מביטה עליה ומחייכת.

" ו.. ואת רואה את זה.. זה ששם? זה יוקאי." איקו שואלת ומצביעה על יוקאי, שקופא במקומו.

אימא של איקו מסובבת את מבטה ומביטה עליו בחיוך.

" כן.. אתה הבן של האשיראמה ויאמנאקה.." היא אומרת וממשיכה לחייך אליו חיוך מרגיע.

" את מכירה את ההורים שלו?" שואלת איקו בהלם.

" אני ואימא שלו היינו חברות. " היא אומרת ומחייכת אליו. עיניו של יוקאי נפערות.

" רוצה שאמסור לה משהו?" היא שואלת בחיוך.

" שאני אוהב אותה.. ומתגעגע אליה.." אומר יוקאי.

אימא של איקו מהנהנת ואז מסובבת את מבטה ומחייכת לאיקו.

" לפני שאלך.. רציתי להגיד לך משהו איקו.." אומרת אימא שלה.

" את הולכת? את לא יכולה להישאר רק עוד קצת? " שואלת איקו באי הבנה.

" התקרבי." מיוקו אומרת במבט מעט עצוב,

עינייה של איקו נפערות והיא מתקדמת אליה את המרחק הקטן ביניהן, ואז עוטפת את צווארה של מיוקו בזרועותייה בחיבוק.

" אני לא הייתי שם בשבילך כל הזמן.. אבל תדעי שאני אוהבת אותך מאוד, וגאה בך מאוד. בת שלי, תעמדי זקוף ותמשיכי קדימה. מגיע לך הכל."

המילים נטמעות ליבה של איקו, והכאב מתחדש כשהיא אוטמת את שפתייה על מנת לא לבכות.

"בוא הנה." היא שומעת את קולה של אימה, ואז מרגישה את חום גופו של אביה.

השלושה מתחבקים, בלי היסוס, והזכרונות מציפים את ליבו של אוג'סימה.

דמעות של אושר עולות בעיניה של איקו, והיא מחייכת חיוך אמיתי עד שהם מרגישים שהם האינם מחבקים יותר דבר.

היא מתכופפת קדימה, למרות כל הכאבים שהיא מתחילה להרגיש מפיזור האנדרנלין.

היא עוצמת את עינייה ונותנת לדמעות לזלוג, ונותנת לכולם מסביבה לדבר ולדאוג לה, ולהרים אותה. אבל היא לא שומעת אותם.

הזמן שאימה הייתה איתה שווה יותר מהכל.

~