איקו

פרק 134

" . The cooler he is , the hotter she gets "

:134 פרק

~ ' אחת ולתמיד.'~

***********

שלום שלום שלום!
סליחה שלקח לי זמן להעלות את הפרק, אבל ראיתי את כל התגובות שלכם והדירוגים על הפרק הקודם ואני ממש ממש מודה לכם!
כמו שאמרתי, איקו עומד להיגמר ממש בקרוב.
האם אתם מוכנים? XD
הכנתי לכם מלא דרמה וכאב D:
אני מקווה רק שאני לא אקבל מכות.
אהממממממ.. הפרק הזה יצא לי ממש מעולה לדעתי, ממש אהבתי אותו ואת האוסטים ואני מקווה שאתם תאהבו אותו גם. כי משומה הפרקים האלה יוצאים ממש טובים בעיניי! והם גם ממש ארוכים!
אז אני לא אמשיך לחפור.. ותהנו :>

 ***********  

    השכפול ואקיטו עומדים אחד מול השניה, בזמן שאקיטו פוקק את אצבעותיו.

"ילד טיפש.. אתה חושב שתנצח?" שואלת ארוקה,

"ילד? להזכיר לך שאת בכלל לא אנושית?!" אקיטו מרים גבה בחיוך עצבני.

אקיטו לוקח צעד אחד קדימה, ולפתע האדמה מסביב מתחילה לרעוד.

אקיטו מתקדם אל השכפול בצעדים קטנים ואיטיים, ואיתו יוצאים מהאדמה אלפי אבנים קטנות שנשלחות ישר אל ארוקה, שמתחמקת במהירות מכל אבן.

ובדיוק כשהיא נוחתת על הרצפה להפוגה, אקיטו נעמד מולה והם מתחילים קרב אגרופים מהיר.

אקיטו כמעט מצליח לפגוע, אבל אז נחסם על ידי האגרופים של ארוקה. הוא מזכיר לעצמו שוב ושוב שהיא רק שכפול ושהוא יכול לפגוע בה.

"אתם חושבים שלא שמתי לב?!" שואלת ארוקה כשהיא מרגישה את נוכחותה של נוריקו מאחורייה, היא לוקחת צעד אחד הצידה ומתחמקת מהתקפתה של נוריקו.

"אל תשכחי שאת לא יותר חזקה ממני!" על פניה של ארוקה מצטייר חיוך שחצני,

" ואל תשכח שמים לוקחים חיים בדיוק כמו שהם נותנים אותם!" נוריקו מחזירה חיוך, כשהיא מסובבת את מבטה אל ארוקה.

ארוקה באה להתחמק, אבל מועדת על חומת קרח נמוכה שנוריקו הכינה מראש כדי להתקיף אותה.

היא מועדת אחורנית, ונוריקו מצליחה לשרוט את כל זרועה עם סכין הקרח שבידה.

"הצלחתם לעצבן אותי." ארוקה קמה במהירות וממלמלת כשהיא מרוכזת בזרוע שלה.

"המטרה שלנו היא לנצח אותך. ולא משנה מה נצטרך לעשות זה ייקרה." נוריקו משיבה בטון שלא נשמע מפוחד כמו לפני כמה שניות.

" זה לא הולך לקרות." ארוקה קופצת במהירות לאחד העצים, ואז נוריקו מכווצת את מצחה.

היא מפנה את מבטה לאיקו ומבחינה שזרועו מתחילה לדמם.

"אקיטו!" היא קוראת בשמו, ואז מפנה מבט אל ארוקה שיושבת על העץ ומתבוננת בשניהם כשעל פניה חיוך שטני.

'מ-מתי היא הספיקה?' ממלמלת נוריקו.

"בכנות, את ממש מתחילה להרגיז אותי. ואני לא טיפוס שמתעצבן בכלל." אקיטו מניד בראשו, ואז מפנה את מבטו לצדדים.

כולם עדיין נלחמים, אבל מספר החיילים מתחיל להצטמצם. גם נוריקו שמה לב לכך.

"נראה לי שהגיע תורנו לעשות את הצעד שלנו." נוריקו מושכת בכתפייה בחיוך.

ארוקה מעקמת את צווארה בשאלה, מאמינה שהם לא יוכלו להביס אותה.

נוריקו מעבירה את ידה מאחוריה גבה, בזמן שאקיטו לוקח צעד אחד קדימה ומסיח את דעתה של ארוקה בכך שהוא מניח את ידיו על האדמה וגורם לאבים קטנות להתרומם.

עיניה של ארוקה נפערות כשהיא מבחינה בכדור המים העצום שמתקדם אליה.

לפני שהיא מספיקה להגיב כדור המים מוטח בה והיא עפה אחורנית מהעץ.

היא מתרוממת על רגליה חזרה, "ממה אתה כל כך שמח?" היא שואלת את איקטו שמבטו רציני.

"הפגיעה בלבלה לך את הראש? אני נראה לך שמח שחברים שלי נלחמים שם ואני צריך לטפל באחת כמוך במקום לעזור להם?"

"לא יודעת. אבל אני שמחה!" היא מרימה את ידייה, ואז מתקדמת לאקיטו במהירות.

היא מרימה את החרב שלה וכמעט חותכת את נוריקו לחצי, שמצליחה ממש ברגע האחרון להתחמק. מה שלא מונע שריטה לא עמוקה בצד הבטן שלה.

היא ממשיכה לרוץ אל אקיטו, ואקיטו מיד מגיב.

הוא תופס בשתיי ידייה ואז יוצר סביבן כדור אדמה שמונע מידיהם לזוז.

ואז הוא שולף את ידיו, ומהדק את כדור האדמה בעזרת מבטו.

"מה זה?!" ארוקה מיד מרימה את קולה, כשכדורי האדמה מקשים עליה להשאיר את ידייה באוויר והיא מיד מתמוטטת על האדמה.

"אתם מזלזלים בנו יותר מידי! עברנו המון אימונים!" אקיטו מרים את קולו בכעס,

נוריקו מרימה את ידה, ומייצרת במהירות חרב מקרח.

היא מתקדמת קדימה, ונעמדת מול ארוקה כשידייה מתחילות לרעוד מעט.

"את רוצה שאני אעשה את זה?" שואל אקיטו, ומניח את ידו על כתפה.

ארוקה מרימה את מבטה אל נוריקו.

"כלבים. אתם לא תנצחו את סאנג'ו. הוא יהרוג את איקו ולא ישאיר ממנה כלום." ארוקה אומרת בחיוך, גורמת לעצבים של נוריקו להתפרץ באחת.

"אף אחד לא יגע באיקו!" נוריקו מניפה את ידה, וברגע הבא משתרר שקט מצמרר לשניה.

"היסוס של רגע, מוביל לסוף." הקול של ארוקה שובר את השקט.