איקו

פרק 142

" . The cooler he is , the hotter she gets "

פרק 142:

~ 'תמיד אשמור עלייך.'~

***********

תודה לכולם על התגובות והדירוגים!!!
באמת אני שמחה שחזרתם!!
אני אענה על כל התגובות החדשות ועל מה שלא עניתי,
אני מאחלת לכולם צום קל, מי יתן ויעבור מהר! למי שצם ושומר!
אין לי הרבה מה לכתוב היום, חוץ מזה שאני מסרבת להאמין שאיקו נגמר. 
שאלוהים יעזור לי כמו שאומרים, אני צריכה להתכונן לזה נפשית T_T

אם יש טעויות, בבקשה להודיע לי! תודה מראש!

תהנו מהפרק :)
  ***********  

"איקו, אני לא יכול להרשות לעצמי לאבד אותך." יוקאי אוחז בעדינות בגופה הקר ושפתיו מלטפות את לחייה.

"יוקאי.." הינורי ממלמלת את שמו כשהדמעות על לחייה מתחדשות בכל שניה שעוברת.

כולם מסביב שקטים, לא מעכלים, וממתינים.

"בבקשה.. את הצבע שלי בכל האפור שבחיי, אני לא יכול שתלכי לי עכשיו.. לא עכשיו, לא אף פעם."

הוא פוקח את עיניו, היא עדיין דוממת.

"איקו.. איקו בבקשה, אני מתחנן.." קולו הופך ללחוץ, הוא לא מוכן לקבל את המצב.

היחידה שרוצה שתשמע, לא יכולה לשמוע אותו עכשיו.

והידיעה הזו מתחילה לנגוס בכל חלקה של תקווה שיש לו.

" שלא תעיזי למות לי, אני אמור למות! אני צריך שתחיי, אני אמרתי לך, אני! תני לי ללכת! רק תישארי פה, תשאירי את החיוך שלך, את הצחוק שלך, אותך, את כולך! רק תישארי! " הוא מרים מעט את ראשה, וממשיך להביט בה.

הוא מחפש משהו שיאחה את חלקי נשמתו השבורה בעיניה הסגורות.

הוא מנסה להיאחז בזיכרון החיוך והצחוק שלה, הטעם של שפתייה בנשיקתם האחרונה, כל דבר.

פחד מהלא נודע מכביד עליו יותר.

היא חיוורת, זה חזק ממנו. אם הוא חשב שהוא אי פעם היה חסר אונים הוא מרגיש מה זה אומר באמת עכשיו.

הוא לא יודע מה לעשות מכאן, וזה קורע את ליבו לגזרים. כי עכשיו הוא לא יכול לתקן את זה. למרות כל ההבטחות הוא לא הצליח להגן על הדבר היקר לו מכל.

הוא מסתכל עליה, גומע את כולה.

את שפתיה שהוא כל כך אוהב, עינייה העצומות שהוא לא יראה את הצבע שלהן עוד לעולם. כל חלק בו בזמן קצר שהיו יחד נהייה שלה.

בכל הזמן שהכירו היא ניפצה את כל החומות וההגנות שבנה לעצמו, ועכשיו בלי מי ששברה אותן הוא חסר אונים.

" בבקשה.." הקול שלו נחלש ואז הדמעות שלו כבר הופכות לייבבות.

" אני לא יכול.." הוא נושם אוויר בכבודת, וריוג'י ואקיטו מביטים אחד בשני.

מיו נעמדת ותופסת בידו של ריוג'י, ונוריקו נעמדת ותופסת בידו של אקיטו.

הינורי מביטה על איקו, ואז מרכינה את ראשה.

כולם מרכינים את ראשם אחרייה.

ויוקאי מהדק את אחיזתו בגופתה של איקו.

השקט מסביב מפחיד אותו יותר מכל דבר.

"איקוווו!!!!!!!!!!!!!!" לפתע יוקאי מרים את ראשו, כשהוא שומע את קולו של אוג'סימה.

"זוזו כולכם!!!" אוג'סימה צורח כשהוא רץ לכיוונה של איקו.

הוא מתכופף לצידו של יוקאי, וידיו רועדות כשהוא מלטף את פניה שוב ושוב.

"איקו, איקו לא! את לא יכולה ללכת לי! אימא שלך הלכה לי, אני לא מוותר גם עלייך! איקו, בבקשה, אני מתחנן בפנייך ילדה שלי! " הוא ממשיך למלמל כשידיו הרועדות אוחזות בפניה.

"מיוקווווו!!! בבקשה תחזירי לי אותה, בבקשה אל תתני לה ללכת!!" אוג'סימה מרים את ראשו לשמיים.

נוריק והינורי קורסות על האדמה כשהן ממשיכות לייבב.

"זה לא יכול להיות שהיא מתה.." מיו ממלמלת כשעיניה פעורות, בזמן שריוג'י מחבק אותה ושפתיו רועדות.

אקיטו והיראקו עומדים יחד עם נאו, המומים ומשותקים.

סטצו מחבק את אקורו שרועדת מדמעות, ודאיסאקי ממשיך לנגב את פניו של יאהירו דמעה אחרי דמעה.

יוקאי מעביר את ראשה של איקו בעדינות אל ברכיו של אוג'סימה ומתרומם.

"יו-יוקאי?" הינורי שואלת בקול רועד, ויוקאי לא משיב.

הוא מתקדם לאחד העצים באיטיות,

'אני לא יכול, אני לא יכול, את לא עושה לי את זה. אני לא נשאר כאן בלעדייך.' יוקאי חושב לעצמו, הוא מפנה את עיניו ואז הן מתבהרות כשהוא מבחין בחרב, כנראה של יאהירו, על הרצפה.

הוא מתקדם אליה, ואז מרים אותה באוויר אל מול פניו.

" יוקאי!!! לא!!!" קולה של הינורי נשמע, וכולם מסובבים את פניהם בתדהמה.

"יוקאי! תעצור!!" צורח ריוג'י וקם במהירות לכיוונו.

" אם איקו לא כאן, אני לא מתכוו-" יוקאי נקטע כשהוא מבחין ביד שאוחזת בחרב שלו.

"אל תתנהג בפזיזות!" הטון מזכיר לו את הטון הגוער של איקו, וכשהוא מרים את ראשו עומדת שם אישה יפייפיה, בעלת שיער בורדו ועיניים ירוקות שמביטות עליו מבט חמור סבר.

"מי את?" יוקאי מכווץ את מצחו.

האישה מנידה בראשה, ואז שולפת את החרב מידו של יוקאי ומעיפה אותה הצידה.