איקו

פרק 16

" . The cooler he is , the hotter she gets "

פרק 16:

~ ' רגע של עצב. ' ~

* * * * * * * * * * 
סליחה שלקח לנו כל כך הרבה זמן להעלות את הפרק, לא הייתי בבית כל השבועיים האלה כי צבא XD

תודה רבה לכל מי שקורא, מגיב לנו בפרטי, ומגיב לנו כאן. 

כל עוד יש אנשים שקוראים את היצירה שלנו אנחנו שמחות! תודה על כל התמיכה!

לכל אוהבי הרומנטיקה זה הזמן שלכם 0:

תהנו XD

* * * * * * * 

    " מסתיר.. ממך?" שואל יוקאי באי הבנה ומביט בה.


" בדיוק. מסתיר ממני." היא משיבה במבט רציני.


'יכול להיות שהיא..' יוקאי מביט עליה באותו מבט אדיש, אך מבנים הוא חש במשהו רע.


" אינני מסתיר ממך דבר." הוא אומר.

" אני די בטוחה שכן!" היא אומרת.

" איקו, אני באמת לא יודע מאיפה את מביאה את העובדות האלה." משיב יוקאי בחוסר עניין.

" אתה בטוח?" היא מצמצמת את עינייה ומביטה בו במבט חושד.

יוקאי מביט אליה באדישות, ואז מפנה את ראשו.

" בכל מקרה! יוקי ראתה את הסימן שהשארת לי על הצוואר! והיא עוד תעלה עלינו!" אומרת איקו.

" אין לה על מה לעלות." משיב יוקאי באדישות.

" תהייה רציני רגע!" היא משיבה.

" מה אתה רוצה שאעשה? לעשות לך עוד סימן? בואי, אעשה לך." הוא מסמן לה להתקדם ולשבת לידו במיטתו.

לחייה של איקו מאדימות והיא נהיית כועסת.

" יוקאי חתיכת ממזר!" היא צועקת ומתקדמת אליו.

" הוו? אז את רוצה עוד אחד?" הוא שואל , ואז איקו מרימה את ידה ובאה לסטור לו, אך הוא תופס בידה.

" מה קרה, חזרנו לימים בהם היית שונאת אותי? חשבתי שזה עבר." הוא אומר.

איקו מביטה בו במבט עצבני, כשלחייה עדיין אדומות, ואז היא מסתובבת.

" חוצפן!" היא מסננת מבין שינייה.

" שתדע לך אם יוקי תשאל שוב אני אגיד לה שזה אתה!" היא אומרת, ובאה להתקדם אך ידו תופסת בה ומושכת אותה אחורנית.

איקו נופלת על רגליו ומביטה אל עבר נקודה לא ברורה באוויר בביישנות.

" את מנסה להתעלם ממני ולהיראות מגניבה?" הוא שואל בזמן שהוא עדיין תופס בידה.

" הא...? אני שומעת זמזומים של דבורה?" איקו שואלת.

" בחרת דבורה בכוונה, כדי שיהיה לי משהו שנון לומר?" הוא שואל.

" הא?" איקו מסובבת את מבטה אליו.

" כשדבורה עוקצת, היא משאירה סימן את יודעת." הוא אומר ומביט בה בקרירות עם עיניו.

איקו נשארת כמה שניות מהופנטת מהן, נותנת לעצמה לשקוע בהן.

ואז היא מתעטשת על עצמה כשהיא מבחינה בחיוך הקטן שמצטייר על פניו של יוקאי.

" ת-תירגע!" היא אומרת ואז מנסה לקום ממנו.

הוא תופס בעדינות בידה ואז נושך קלות את פרק כף ידה.

" יו-יוקאיייי!!!" היא צועקת את שמו והוא במהירות מניח את ידו על פיה.

" עוד ישמעו אותנו." הוא אומר בקול שקט, אחרי שהוא עוזב את ידה.

איקו מביטה על סימן הנשיכה שנשאר על מפרק כף ידה.

" דביל! מה אני אמורה לומר אם יוקי ואבא שלי יראו את זה?!" היא שואלת במבוכה.

" את התחלת." הוא אומר, ואיקו משתחררת ממנו במהירות.

קמה ומתקדמת רחוק ממנו, נעמדת ליד שולחן הכתיבה שלו.

" יו-יו-יוקאיי!" היא אומרת את שמו במבוכה.

" ממממ?" הוא שואל ואז מלקק את שפתיו בזמן שהוא מחייך אליה.

עינייה של איקו נפערות, ואז היא תופסת באחד הספרים שמונחים על שולחנו של יוקאי, וזורקת אותם לעברו.


יוקאי מתחמק מהספר ואז מביט עליו כשעף דרך החלון.

" זה הספר האהוב עליי.." הוא אומר באדישות.

" תיזהר שבמקרה לא יעוף אחד האיברים שלך דרך החלון!" היא אומרת ואז יוצאת מהחדר וטורקת אותה אחריה.

היא נשענת על הדלת, מניחה את ידה על ליבה ומתנשפת בכבדות.

" לעזאזל.." היא לוחשת.

' כל פעם שאני לידו.. אותה תחושה.. מה זה אומר..' היא חושבת לעצמה ואז מתרוממת ובורחת משם לחדרה במהירות.

~

" אתה מבין מה המשמעות של הדברים?"

" אני מבין. " משיב דאיסאקי.

" טוב.. מה עם יוקאי?"

" אני.. אני לא הצלחתי שוב להביא אותו." אומר דאיסאקי.

" שוב?! אתה רציני?! הוא יישתגע עלינו!"

" יש לי תוכנית!" אומר דאיסאקי.

" טוב... תעשה מה שצריך רק תביא אותו לכאן כדי שנוכל.. אתה יודע.. אחרת אין לנו סיכויי בלעדיו."

דאיסאקי מהנהן.

" זה רק פעל לטובתינו שהם נפגשו."

" אני מניח.. אתם הולכים אחרי הצעדים שלה.. נכון?" שואל דאיסאקי.

" היא לא יודעת שאנחנו מתכננים לפגוע ביוקאי. היא חושבת שאנחנו רוצים את איקו בגלל זה היא שלחה אותו. זה פשוט.. גלגל שפועל לטובתינו."

דאיסאקי מביט על הדמות שיושבת מולו ואז מתחיל לשמוע גיחוך מרושע.

" קדימה. תעשה מה שצריך." הדמות אומרת, ודאיסאקי מהנהן ונעלם משם.

הוא הולך בין המסדרונות, ואז מרים את ראשו ומסתכל על התקרה.

" פשוט.. לפעמים אני באמת מרחם עליו.." הוא חושב לעצמו.

~

" לאאאאא!!! "

יוקאי פוקח את עיניו וזיעה קרה על מצחו.

" יוקאי?" הוא שומע קול ומסובב את ראשו, רואה את יוקי מביטה עליו מהמטבח.

" נרדמתי..?" הוא שואל ומרים את ראשו.

"הא?" הוא מניח את אצבעותיו על עיניו.

" מה קרה?!" יוקי מנגבת את ידייה בסינר ורצה אליו במהירות, מתכופפת ופניה מול פניו.

" לא.. כלום.." הוא אומר.

" אתה בוכה!" היא אומרת בהלם.

" אני.. בסדר.." הוא אומר ואז מנגב את דמעותיו.

" בטוח? רוצה איזו עוגה טעימה? ותה? הכל בסדר, בטוח?" היא שואלת.

" כן.. רק.. אל תספרי על זה.. לאף אחד." הוא אומר ומרכין את ראשו.

" בטח מתוק שלי, לא אספר!" היא אומרת ומניחה יד על ראשו.

היא מלטפת את שיערו בעדינות ומבט מודאג על פניה.

' אימא...' יוקאי חושב לעצמו.

" אם אתה רוצה לדבר.. אני תמיד כאן כדי להקשיב לך מתוק." אומרת יוקי.

יוקאי מרים את ראשו ומביט בעינייה של יוקי.

גבותייה מתכווצות ועינייה נפערות ממבטו של יוקאי.

פניו עצובות והוא נראה כאילו הוא עומד שוב לבכות.

" יוקאי." היא אומרת את שמו, ומרגישה שהיא עומדת לבכות, מושכת אותו אליה בחיבוק.

" מה קרה ילד? מה קרה?" היא ממשיכה לשאול ומהדקת את אחיזתה בו.

" כלום.. באמת.. חלמתי חלום רע.." הוא אומר ומרים את ידיו, מחבק אותה גם.

" יוקאי.." יוקי אומרת את שמו.

" אנחנו בבייתתתת !!!" הם שומעים את איקו ואז מתנתקים במהירות.

" אל תדאג. לא אספר." אומרת יוקי.

" הא? מה קרה, יוקאי שוב חולה?" שואל אוג'סימה.

" לא.. פשוט חשבתי שהוא נפל מהספה כי הוא נרדם." אומרת יוקי כשאוג'סימה ואיקו עוברים ליד הסלון.

איקו מביטה לרגע ביוקאי במבט חושד, ואז ממשיכה למטבח להניח את הקניות.

~

ארוחת הערב מגיעה.

יוקי מביטה על יוקאי במבט מודאג.

יוקאי מרים את ראשו ומחייך אליה.

" הוווו!" אוג'סימה אומר ומתיישב כשהוא מביט על האוכל ומרייר, ואז שולח את ידו.

" חכה שאיקו תגיע!" יוקי אומרת ומרביצה לו בראשו.

" אני כאן." איקו אומרת ומתקדמת אל השולחן.

" קדימה, שבי לאכול." אומרת יוקי.

" אגב אגב!" אומר אוג'סימה ואז לוקח ביס.

" למה אתה מתחיל לדבר ואז אוכל?" שואלת יוקאי בייאוש.

איקו מרימה את ראשה בשאלה, ואז אביה מוציא 2 כרטיסים ומניח אותם על השולחן.

" תראו מה השגתי לכם." אומר אוג'סימה.

" מה זה?" מביטה בזה איקו בחוסר עניין.

" אלה כרטיסים לדולפינריום." אומר אוג'סימה.

" הא? דולפינריום? ברצינות?" שואלת איקו לפתע בקול שקט.

" מה קורה לה?" שואלת יוקי ומביטה על איקו באי הבנה.

" איקו ממש אוהבת את הדולפינריום." משיב אוג'סימה בלחש.

" יותר מהלונה פארק?" שואלת יוקי בלחש חזרה.

" לא. אבל כמעט באותה מידה." הוא משיב בלחש חזרה.

" הולכים!" איקו אומרת וחובטת בשולחן.

" הוי איקו!" אומרת יוקי בכעס.

יוקאי ההמום מביט עליה במבט מבוהל.

~

" דאיסאקי. אתה חייב לעשות משהו."

" אל תדאג.." דאיסאקי משיב בחיוך.

" אני דואג. הוא חייב לבוא אלינו. אתה מבין?"

" אני אומר לך.. תתן לי לסדר את העניינים. הכל יהיה בסדר." דאיסאקי אומר ומחייך.

~

" אני כל כך אוהבת את המקום הזה!!!" צועקת איקו.

" אני לא מאמין שאבא שלך הצליח להכריח אותי לקחת אותך לכאן.." אומר יוקאי בייאוש.

" אתה לא היית מעדיף לקחת אותי ללונה פארק." היא אומרת ואז מתחיל להתקדם לשער הדולפינריום.

" באמת.." הוא אומר בייאוש ואז מתחיל להתקדם אחריה.

' יש יש יש. אני ויוקאי פה ביחד לבד! איזה מזל יש לי! תודה אבאאא!' איקו חושבת לעצמה בהתרגשות כשהם מתקדמים יחד.

' רגע. למה אני חושבת ככה? הא? מה אני טיפשה?' איקו נעצרת ואז מביטה אל עבר נקודה לא ברורה באוויר.

" איקו הכל בסדר?" יוקאי שואל כשהוא נעצר כמה מטרים אחריה ומבחין שהיא לא מתקדמת איתו.

" אה? מה? כ-כן!" היא אומרת.

" תתני לי יד." הוא אומר ומושיט את ידו.

" הא? למה?" היא שואלת.

" אני לא רוצה שתאבדי לי. יש כאן המון אנשים." הוא אומר.

איקו מביטה בו כמה שניות בהלם, בולעת את רוקה ומתקדמת אליו, אוחזת בידו, ואז שניהם מתחילים להתקדם.




:

  * * * * * * * 

חמוד שלי T^T
שוב תודה לכולם ומקווה שנהנתם מהפרק! אשתדל להעלות את פרק 17 מחר או בהמשך השבוע, עוד מט נתחיל קצב העלאת פרקים אחיד ^^