איקו

פרק 130

" . The cooler he is , the hotter she gets "

פרק 130:

~ 'איזה שקט? .'~

***********

סליחה שלקח לי זמן להעלות את הפרק, אבל עדיין יום ראשון! XD
אהממ.. ישלי עוד הפתעה, אני מקווה שנספיק להעלות אותה היום, זה הפרוייקט המהמם שעבדנו עליו!
ותודה תודה תודה רבה לכולם על הדירוגים והתגובות זה כל כך נחמד !
ישלי בשורה קצת דרמטית-
איקו עומד להיגמר בעוד פחות מ20 פרקים ._.
אני מקווה שאתם מוכנים נפשית, תכינו ממחטות!
יש המון המון הפתעות. אתם תהרגו אותי, ואחכ תאהבו אותי. אל תדאגו. 
אבל הפעם אני אשאיר אתכם חסרי נשימה XD
סתם, אני לא מגלה כלום. אתם תגלו לבד. 
אתם תכעסו, אבל אחכ תגלו.
אוהבת המוןןןןןןןן ומקווה שתהנו מהפרקקקקקקק !! :)

*********** 

    איקו ממקדת את מבטה בהיראקו, עליה לספר לו את הבשורות שבפיה.

" יש לך ילד. קוראים לו הארו. זאת הייתה לידה.. בסגנון יוקי עד כמה שאפשר. יוקי בסדר. הבנים השגיחו עליה והיא צרחה עליהם בלי הפסקה. בקרוב תוכל לראות אותם. " היא מספרת במשפט אחד ארוך, לא יכולה להכיל את כמות הרגשות המתחלפות על פניו של היראקו למשמע מילותייה.

לבסוף חיוך מצטייר על פניו והוא נושם עמוק.

הוא עוצם את עיניו ומהנהן.

"תודה איקו. "

" ריוג'י ונוריקו מתגעגעים אליכם, הם רק מחכים לראות אתכם. " היא מפנה מבט אל אקיטו ומיו, ואז נושכת את שפתיה, מחניקה דמעות חדשות בחיוך.

היא כל כך התגעגעה אל שניהם.

היא מפנה את מבטה אל הינורי.

" יוקאי בסדר, הוא באמת בסדר. הוא מחייך הרבה. " היא אומרת בקול רועד, ובוחרת כרגע לא לספר שהם ביחד.

"אקורו הצטרפה אלינו. " מבטם של היראקו מיו ואקיטו מתעוות באחת.

" היא עזרה לנו. בזכותה הצלחנו למצוא את האבנים. יש לי, יש לנו, אמון בה. " היא מהנהנת.

" כולם בסדר, הם באמת בסדר. הכרנו שני תאומים מקסימים שעזרו לנו במהלך הדרך. " היא מניחה יד על עורפה במבוכה, הרגל שכנראה למדה מיוקאי.

"אחד מהם התאהב בדאיסאקי, הם ביחד עכשיו. " היא מחניקה חיוך כשהיא משפילה את ראשה.

"מה?! " צועקות נאו מיו והינורי ביחד.

איקו מנענעת את ראשה לצדדים בשעשוע, ואז מרימה את מבטה.

" וזה?" היא שומעת את קולה של היראקו, ועוצמת את עיניה.

היא יודעת שהוא מתכוון לזרוע שלה.

"איבדתי אותה. " היא משיבה בפשטות.

"מה?! מה זאת אומרת איבדת אותה, איך?! אז מה יש לך מתחת לתחבושת?! זה לא מצחיק! " הצרחות של אביה לא מאחרות לבוא.

" אבא! תירגע!" היא מכווצת את גבותייה.

היא מורידה את התחבושת באיטיות, ואז מפנה את מבטה אל הינורי.

" פגשתי את אימא. היא עזרה לי." התחבושת יורדת לגמרי מידה של איקו, והיא פוגשת במבטים המומים.

אוג'יסמה מחוויר, והינורי מניחה את ידייה על לחייה כשדמעות מציפות את עינייה.

"עברתי את זה. התגברתי על זה. העיקר שאתם בסדר. אני כל כך שמחה שאתם בסדר. כולם כל כך מתגעגעים אליכם. כולם כל כך מחכים לראות אתכם בריאים ושלמים. "

אוג'יסמה מרכין את ראשו ומטלטל אותו בכעס.

הינורי מורידה את ידיה, והיא שומעת אנחות כבדות מסביבה.

" אנחנו צריכים ללכת. " היא מוסיפה, מתעלמת מהפגנת הכעס של השאר לגבי מה שקרה לה.

"אני לא יכולה לתת לכם לדאוג לי אחרי שישבתם פה חודשיים ככה." היא מוסיפה.

"איקו, נתנו לנו לאכול ולשתות. לא הרעיבו אותנו. נכון, זה לא היה המקום הכי נוח בעולם. אבל.. את.. " אביה ממלמל והיא יכולה לשמוע את חיכוך ידיו בזיפי פניו.

"אני בסדר. " היא מוחה, ואז מקמטת את מצחה.

"אנחנו צריכים לצאת מפה לפני שיגיעו הפתעות. בבקשה. מחכה לנו מלחמה קשה ואין לנו זמן, השאר נעלמו והגעתי לכפר שרוף עד האפר. אנחנו חייבים למצוא אותם לפני שיהיה מאוחר מידי. "

" סאנג'ו. " היראקו ממלמל את שמו.

"כן. אני חושבת שהוא התחיל במלחמה."

" זה אומר שאחרי זה..?" מיו שואלת בשקט.

"אחרי זה.. יגיע השקט." איקו משיבה ובולעת את רוקה.

השאלה שקודחת במוחה כבר שעות שבה ומתחדשת שוב ושוב, הפעם חזק יותר.

איזה שקט?

"בואו, צריכים ללכת." היא מבקשת ומעיפה מבט באקיטו ומיו.

הם היחידים בעלי כח, והם חייבים להגן על השאר.

~