איקו

פרק 145 - ואחרון.

" . The cooler he is , the hotter she gets "

פרק 145:

~ 'איקו.'~

***********

בטח שלא הכנתם את עצמכם לזה. 
כי שמרתי בסוד אתזה שיש עוד בערך 2-3 פרקים XD
הסיפור. נגמר. היום. חברים.
ITS TIME TOOOOOO SAY GOODBYYYYYYYYYYYYE
מגיל 13 אני ואיקו T_T
מגיל.
פאק*נג.
13.
תחשבו כמה קשה זה בשבילי, זאת הפעם הראשונה שאני מצליחה להעלות אותו עד הסוף.
לכל דבר יש סוף :(
אלה היו שנתיים שהייתי עובדת על הסיפור כל יום!
כלללללללל יוםםםםםםם T_T
לא מאמינה שזה נגמר.
אני אשאר עם הנאום הרגשני להודעה נוספת.
לא מגלה. תקראו קודם תסיפור ואחכ לכו להודעה. מזהירה אתכם. תיזהרו ממני. XD
הפרק הזה יצא -ממש- ארוך כי הוא האחרון אז גם מן הסתם שאעשה אותו ארוך XD 

ועכשיו...........
מוכנים?!
קבלו את הפרק האחרון של איקו!!!

*********

איקו שואפת את ריחו של יוקאי אלייה, רגע אחד של שקט.

" איקו! בואו לרקוד! " קולה של יוקי קוטע את הדממה.

"כדאי שנלך, היא לא תניח לנו עד שנרקוד." איקו שומעת את קולו של יוקי, ומהנהנת.

הדרך אל האולם נראית קצרה מידי, הכל נראה קצר מידי.

האורות נכבים, הרחבה מתפנה, ויוקאי ואיקו נעמדים במרכז החדר כשכל העיניים נשואות אליהם.

"אני לא יודעת לרקוד." איקו לוחשת, ויוקאי כתגובה תופס במותן שלה.

"אל תדאגי, אני אעזור לך. תניחי יד על הכתף שלי." הוא מבקש, והיא מבצעת.

הוא מרים את ידו הפנויה, ותופס בידה של איקו.

אצבעותיהם משלבות וגל של רגש שוטף את ליבה.

"אל תפחדי." הוא לוחש כשהוא זז צד אחד.

איקו מרימה את עינייה אל פניו המרוכזות, וצעד אחד הופך לריקוד שלם.

האולם שקט, והמוזיקה מתנגנת בזמן שהם מסתובבים במעגלים. כולם מרותקים למראה שלהם, ואיקו מרגישה לראשונה תחושה חדשה.

איקו מרוכזת בעיניו של יוקאי, והיא ממשיכה לעקוב אחרי צעדיו.

"הם כל כך יפים ביחד.." לוחשת יוקי.

"מתי הם הולכים להתחתן?" שואל ריוג'י.

"גם אני רוצה לדעת." נוריקו מחייכת לכיוונם, מהופנטת מהריקוד כמו כולם.

"לא תהיה חתונה!" מוחה אוג'סימה, ונאו מיד תופסת באוזן שלו בכעס.

"הם בסוף יתחתנו, זה ברור." אומרת אקורו, וכולם מהנהנים בהסכמה חוץ מאוג'סימה.

אחרי דקות קצרות הריקוד נגמר, ואיקו עוזבת את ידו של יוקאי ומחייכת אליו.

הרחבה מתמלאת באנשים שוב, והם מנצלים את זה שיוקי לא יכולים למצוא אותם, ובורחים ביחד למרפסת.

איקו משעינה את ידייה על מעקה המרפסת ומסתכלת מטה.

"מה את מחפשת שם?" שואל יוקאי, ומבחין במבטה המרוכז של איקו.

"כלום." איקו משיבה ובועלת את רוקה, היא לא תספר לו שהיא חשבה לרגע איך לברוח יחד איתו, רחוק מכולם.

" את לא נראית שמחה." יוקאי מוסיף, ואיקו מסובבת את מבטה אליו ומנידה בראשה.

"אני חושב שאני צריך לחזור להציק לך." הוא לוחש בקולו הרציני, ואז תופס במפרק ידה ומקרב אותה אליו.

"מ-מה?" איקו לוחשת, ולחייה מיד מאדימות כשהיא מביטה ביוקאי במבט מבוהל.

" שחכת שאני החבר שלך? אנחנו ביחד כבר הרבה זמן ועדיין לא סיפקת אותי כמו שצריך." הוא משיב בחיוך ערמומי ותופס בסנטרה באצבעותיו בעדינות.

"יוקאי!" איקו צועקת את שמו במבוכה, ודוחפת אותו מעלייה.

"מה? לא התגעגעת לזה?" הוא שואל, ואז שוב תופס בידה ומקרב אותה אליו.

"זה.. לא מצחיק." משיב איקו בכניעה, כשהיא מניחה את ראשה על החזה שלו ונותנת לזרועותיו לחבק אותה שוב.

"אם לא תגידי לי על מה חשבת, אעשה משהו גרוע יותר."

"אבל לא חשבתי על כל-" איקו נקטעת שיוקאי מרים את גופה על כתפיו, וצעקה בוקעת מפיה.

"מה אתה עושה?!" איקו שואלת כשהוא קופץ על מעקה המרפסת, ומביט למטה.

"כלום." הוא משיב, ואז קופץ מהמפרסת.

איקו צועקת, והם נוחתים על הרצפה.

"אתה הבהלת אותי!" היא צועקת ודופקת על גבו. "תוריד אותי!" אני מנסה לחבוט בו באגרופייה.

יוקאי מתעלם ממנה, ומתחיל לרוץ לכיוון המסדרון של הארמון.

"לאן אתה הולך?!" איקו שואלת וממשיכה לחבוט בגבו ללא תועלת.

יוקאי רץ במסדרון, עד שהם מגיעים לחדרו אליו היא לא נכנסה זמן רב.

"יו-יוקאי?!" איקו שואלת את שמו בבהלה כשהוא מניח אותה על המיטה.

הוא מביט בה לרגע, ואז חיוך שחצני מצטייר על שפתיו.