" אתה החלום שלי. הפכת אותי למי שאני, התחזקתי בזכותך.
ולחבק אותך בזרועותיי טבעי לי יותר מהלומות ליבי.
בבקשה תישאר איתי לנצח. "
איך תגיב כשכל חייך ישתנו ביום אחד,
כשהאדם שמצאת את עצמך הכי שונא פתאום הופך לאהבת חייך?
איך תבין כמה מסובך הוא, אם אתה ל...
" בואי נסיים עם זה מהר." אומר יוקאי באדישות כשהוא נכנס לחדר. איקו שיושבת על המיטה מסובבת את מבטה אליו ומסתכלת עליו בכעס. " מה?" הוא שואל. " איפה היית?" היא שואלת.
" זה לא עניינך." הוא אומר.
" זה ועוד איך ענייני." אומרת איקו כשהיא מסמיקה מעט.
" זה לא. גררת אותי לכאן ואני סובל מזה וצריך לתקן את הטעויות שלך עכשיו." הוא אומר.
איקו מסתכלת עליו ואז מפנה את מבטה בפנים רציניות לברכיה ומניחה את ראשה בעדינות.
" בואי כבר!" הוא מרים את קולו.
ואיקו שוב מסובבת את ראשה ומביטה בו בהלם.
" אל תעזור לי לחפש אותה! תחזור הביתה לבד!!! " לפתע איקו צורחת וקמה מהמיטה, עוברת את יוקאי וטורקת אחריה את הדלת.
יוקאי נשאר לעמוד המום.
~
' אידיוט! פשוט אידיוט!' איקו חושבת לעצמה כשהיא הולכת ברחוב.
' יוקי עובדת במסעדה יוקרתית הרי.. בתור מארחת.. אז כל מה שאני צריכה לעשות זה למצוא מסעדה יוקרתית.' חושבת לעצמה איקו ומתחילה לחפש.
" סליחה, את יודעת אולי איפה יש כאן באיזור מסעדות יוקרתיות?" שואלת איקו את אחת הנשים שראתה.
" כן." משיבה האישה ומצביעה לאיזור מסויים.
" תמשיכי קדימה את תראי מסעדה עם שלט ענקי שכתוב עליה 'יוקוזן', זאת אחת המסעדות היוקרתיות ביותר באיזור." אומרת האישה.
" תודה רבה!" אומרת איקו ומחייכת אליה.
איקו מתקדמת קדימה ורואה את השלט.
' הו.. באמת מפואר.' היא חושבת לעצמה ואז נכנסת למסעדה.
אין אף אחד שעומד בכניסה וזו מביטה על פנים המסעדה ורואה המון אנשים.
' אפילו בצהריים עמוס כאן.' היא חושבת לעצמה.
" סליחה על ההמ-" יוקי נקטעת כשהיא רואה את איקו,
איקו מסובבת את ראשה ורואה את יוקי בבגדים מפוארים, חליפה וחצאית.
" יוקי!" צועקת איקו.
" איקו?! מה את עושה כאן?!" יוקי שואלת בהלם.
" באתי להראות לך כמה את חשובה לי ולהחזיר אותך הביתה." אומרת איקו.
" מ-מה? ... איקו את יודעת שאני לא יכולה לחזור.." אומרת יוקי.
" את יכולה! מה שאת לא יכולה באמת זה להשאיר אותי עם יוקאי האידיוט הזה!" אומרת איקו.
" מה?" שואלת יוקי.
" הגענו לכאן ביחד ואז הוא הלך לאיזה בית מלון עם שתי נשים והשאיר אותי לבד ואז חזר וצעק עליי ואני.. אני.." איקו לפתע מרגישה את המחנק בגרונה, והיא משפילה את ראשה.
" הוא צעק עליי.." איקו אומרת לפתע ומכווצת את פיה כשדמעה זולגת מעינה.
עינייה נפערות בהלם, והיא מנגבת אותה עם ידה.
' אני בוכה.. למרות שהבטחתי..' איקו חושבת לעצמה ומניחה יד על צווארה, במקום בו יוקאי השאיר לה סימן שאי אפשר כל כך לראות.
" איקו, אני אבקש להשתחרר מוקדם, נלך אלי הביתה נודיע לאבא שלך שאת בסדר ונחפש את יוקאי." אומרת יוקי.
איקו מהנהנת בחיוב כשהיא מרגישה את זרועותיה של יוקי כורכות סביבה.
~
" כן.. כן אוג'סימה היא בסדר והיא מצטערת.." אומרת יוקי.
יוקי מניחה את הטלפון במקום ומסובבת את מבטה לאיקו שיושבת על הספה בלי הבעה.
" אנחנו חייבות לצאת לחפש אותו. יורד גשם." אומרת יוקי
" לא אכפת לי ממנו." אומרת איקו.
" איקו אני אחזור איתכם." אומרת יוקי.
" מה?" איקו מרימה את ראשה.
" אני אחזור איתך. אעבור לגור איתכם. אל תדאגי אני לא אשאיר אותך שוב לבד." אומרת יוקי ומתקדמת אליה, מתיישבת על הספה לידה ואיקו ותופסת בה בפתאומיות, וגוררת אותה לחיבוק.
" מה עם העבודה שלך?" שואלת איקו.
" אדבר עם הבוס. ויש גם מספיק מסעדות יוקרתיות בטוקיו. האמיני לי." משיבה יוקי.
" אל תעזבי אותי שוב." אומרת איקו.
" יקרה שלי אל תדאגי." אומרת יוקי ומחבקת בה בחזקה יותר.
~
איקו מביטה מהחלון של האוטובוס וגבותייה מכווצות.
יוקאי כבר בבית, היא לא יודעת איך אבל הוא כבר ממזמן בבית. אוג'סימה התקשר להגיד להן שהוא בבית.
' החוצפן הזה אפילו השאיר אותי לבד.' חושבת לעצמה איקו.
איקו לוקחת את הולי ומתחילה לרכב איתה אל עבר המקום בו יוקאי ניגן לה בכינור שלו.
כשהיא מגיעה היא מבחינה בו נח על גזע עץ. ישן. והיא יורדת מהולי במהירות.
" חוצפן." איקו אומרת ויוקאי פוקח את עיניו.
" העיקר שהגעת בשלום." הוא אומר ושוב סוגר אותן.
" בשלום?!" איקו צועקת.
" תעזבי אותי." הוא אומר.
" תסתכל לי בעיניים כשאני צורחת עלייך עם סיבה מוצדקת!" איקו אומרת ומתקדמת אליו,
" אין לי מה להגיד על זה." אומר יוקאי.
" אין לך מה להגיד?!" שואלת איקו.
" אתה צעקת עליי!!!" אומרת איקו , ומתקדמת צעד ואז לפתע נופלת על ברכיו של יוקאי.
איקו קופאת במקומה, ואז באה להתרומם אבל יוקאי תופס בידה.
" טיפשה." הוא אומר.
איקו, שראשה מושפל, מכווצת את גבותיה בכעס ואז מרימה את ראשה ומביטה ישר בעיניו של יוקאי , כשראשו מאוד קרוב אליה בהלם.
" חתיכת חוצפן! לא מספיק שאתה השארת אותי לבד אתה עוד קורא לי טיפשה?! אם היה קורה לי משהו?!" היא שואלת.
יוקאי תופס בגבה ומקרב אותה אליו, מחבק אותה בחזקה.
עינייה של איקו נפערות.
" את טיפשה כי ברחת לי בגלל השטות הזאת." יוקאי אומר.
" הא?!" איקו מתעצבנת ומנסה להשתחרר ממנו אך יוקאי תופס בה בחזקה.
" את יודעת למה הלכתי איתן? בגלל שהיינו צריכים כסף." אומר יוקאי.
" כסף? " שואלת איקו.
"כן.היינו צריכים כסף כדי לצאת. אפילו מספיק למלון לא היה לנו. וכל מה שעשיתי היה להיות איתן מעט בחדר ולשתות איתן שמפניה, אז הן הבטיחו שיתנו לי כסף. לא הסכמתי לעשות מעבר לכך. " אומר יוקאי.
'לא.. לא.. אני לא יכולה עם התחושה הזאת.. הלב שלי כואב.. שיפסיק..' היא חושבת לעצמה, ומתחילה להאדים.
איקו מרימה את ידה הרועדת בעדינות, ומרגישה את נשיפותיו על צווארה.
" בדיוק.. לשתות שמפניה. השגתי מהן כסף כדי לקנות מטען לטלפון שלי. כך התקשרתי לאבא שלך ודיווחתי לו מה שקורה, כשכבר התקשרתי הוא הסביר שיוקי מצאה אותך." אומר יוקאי.
איקו מניחה את ידה הרועדת בעדינות על שיערו הרך.
" טיפשה." הוא אומר שוב.
" אני.. אני לא ידעתי.." אומרת איקו ומביטה מעלה אל השמיים שמלאים בכוכבים.
איקו נושפת את האוויר בריאותיה ומרגישה דמעות בעינייה.
" אם היה קורה לך משהו, אני הייתי..." הוא אומר ונאנח.
" לא הפסקתי לחפש אותך בפעם ההיא שנעלמת. לא ישנתי. אז אם עכשיו היה קורה לך משהו.." הוא אומר ומחבק אותה חזק יותר.
" אז ל-למה.. צע-צעקת עלי..?" שואלת איקו בקול רועד, כשהדמעות כבר זולגות מעינייה.
" איכשהוא גרמת לי להיות אכפתי כלפייך." הוא משיב בבת אחת.
עיניה של איקו נסגרות לאט לאט.
" טיפשה." הוא אומר בפעם השלישית.
איקו מתחילה ללטף את ראשו כשהיא עוצמת את עינייה לחלוטין, יוקאי מחבק אותה בחזקה והיא מלטפת את ראשו בעדינות.
" זה מה שניסית לעשות כל הזמן הזה?" שואל יוקאי.
איקו מהנהנת בעדינות.
"הוא רך.. השיער שלך.." היא אומרת.
" את רועדת." הוא אומר.
" אני לא.. " אומרת איקו.
" את מפחדת?" שואל יוקאי.
' הלב שלי כואב... אני עדיין לא מצליחה לפענח את התחושה הזו..' איקו חושבת לעצמה.
" בואי. נלך הביתה." הוא אומר, ואז מתנתק מחיבוקם.
איקו מביטה בו כמה שניות ואז מתרוממת.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
