איקו

פרק 114

" . The cooler he is , the hotter she gets "

פרק 114:

~ ' לא משעמם.'~

**********

סליחה שלקח לי זמן להעלות פרק גררו אותי לקניון ולא יכולתי לברוח!
אז אני פה, ואני מעלה פרק
ואני רוצה להגיד תודה לכולםםםםםםםםם!
ראיתי שהתלהבתם ואהבתם ואני מודה לכם מכל הלב!
האמת שממש חשוב לי לדעת- להתעמק ברומנטיקה?
אני ממממממממממממממש אשמח אם תענו לי על זה בבקשה זה חשוב^^
מקווה שתגיבו ותאהבו גם את הפרק הזה,
ואני רוצה להגיד לכם שלא נשאר עוד הרבה זמן לאיקו.
אבל כשיגיע הזמן אני אדע לכתוב אתזה.

הוואטפד התחרפן לי לגמרי אגב- אז מי שלא רואה התראות על פרקים אני אשמח שתגידו לי ( לקח לי אפילו כמה פעמים להעלות את הפרק הזה ) 

בינתיים לא אחפור עוד, תהנו מהפרק :)

**********

" איפה הם?! אני משתגעת! " יוקי מניחה את ידייה על ראשה בדרמטיות.

" הם בסדר, תרגעי. יוקאי איתה אל תשכחי. " נוריקו משיבה, עסוקה בלסרוג סוודר שיחמם את יוקי בלילות כשיצטרכו לישון בחוץ.

יוקי נאנחת, ואז מתיישבת על מיטתה מול מיטתה של נוריקו.

היא מניחה את ידה על בטנה הבולטת, ומלטפת אותה באיטיות.

" מהרגע הראשון שראיתי את הילד הזה רציתי שהם יהיו ביחד. וזה לא היה בגלל שהוא הילד הראשון שהיא פגשה, אלא בגלל שפשוט הבנתי שלא יכולה להיות כזאת תקשורת בין ילדים זרים וכל כך צעירים אלא אם כן הם.. נועדו להיות יחד. "

" אל תדאגי. את תראי שהכל יבוא על מקומו בשלום. " נוריקו משיבה בלחש.

" רגע! הם נעדרים מאתמול בלילה! זה אומר ש.. רגע. רגע! לא! אוג'סימה יאבד כל צלם אנוש! כל המלחמה שלכם תהייה שטויות, יוקאי יצטרך לפחד רק ממנו! " יוקי מרימה את קולה.

נוריקו עוצמת את עינייה בייאוש, ואז מקמטת את מצחה כשיוקי מתרוממת בדרמטיות.

" יוקי, הם בטוח לא עשו כלום, הירגעי. בואי נלך לאכול ארוחת בוקר. הם תכף יחזרו. אני מבטיחה. " נוריקו משיבה.

יוקי נאנחת בכניעה, מקווה שנוריקו צודקת.

~

   ברגע שחוטי המחשבה של איקו מתחילים להתחבר, היא מרגישה את השמש החמימה על פניה.

' כל כך חם.. ' היא חושבת לעצמה, מתפתלת תחת ריח מוכר שאיתו היא קמה כל בוקר. אבל הפעם הוא קרוב יותר.

היא פוקחת את עינייה, והשמש חודרת ישר לעיניי הטורקיז שלה.

" איקו.. " היא שומעת קול מוכר ממלמל את שמה, ואז היא מפנה את ראשה באחת.

ראשו של יוקאי שעון על עץ, כשעיניו עצומות.

ידיו אוחזות במותניה, וכתפה שעונה על החזה הרחב שלו כשגופה מכורבל לצידו.

עינייה נפערות, וסומק מציף את לחייה במהירות.

" הווו.. " היא מניחה את ידה על חיוכה השטני, מתבוננת היטב ביוקאי.

" הוא אמר את השם שלי מתוך שינה. " היא לוחשת אל כף ידה ומחניקה צחוק ילדותי.

ואז חיוכה נמחק, והיא מרימה את אצבעה המורה בעדינות אל הלחי של יוקאי.

" זה לא היה חלום. " היא לוחשת קרוב אליו, ואז קצוות פיה מתעקלות מעלה.

היא בוחנת את ריסיו הארוכים, את עצמות לחייו המושלמות, את אפו הארוך והישר, ואת שפתיו הבשרניות והמשורטטות בשלמות.

' מעניין אם אי פעם הציעו לך לדגמן אצלנו, אתה יותר מידי יפה.. בעצם, גם אם כן בטח סירבת בגלל שאתה כל כך סנוב. ' איקו חושבת לעצמה.

היא נאנחת, ואז מעבירה את ידה הפנויה על זרועותיו שמצאה מושכות יותר מידי לאחרונה.

ורידיו בולטים, והיא מתמוגגת ממגע אצבעותיה על זרועותיו.

וכשהיא שוב מפנה את מבטה אליו, היא נתקלת בעיניו זוהרות ומהפנטות.

" את אוהבת את הזרועות שלי? " יוקאי שואל בקול צרוד משינה, שמעורר באיקו תחושה נוספת בלתי מוכרת.

" לא! " היא מרימה את קולה באחת.

שפתיו נמתחות בחיוך עייף, ואז הוא מרים את ראשו מעט ומניח את שפתיו על שפתיה בנשיקה עדינה גורם לה לנשום את עורו, ולטעום את טעמו כשהוא מתנתק ממנה בסיפוק בלתי מובר נשיקה כל כך קצרה.

" בחיים לא יימאס לי לנשק אותך. " הוא משיב כשהוא נשען חזרה על גזע העץ, על פניו עדיין החיוך העייף.

" די! " איקו עוצמת את עיניה במבוכה.

" למה? " הוא שואל, ומניח את אצבעותיו על הלחי הסמוקה שלה.

" אתה עושה את זה בכוונה! " איקו תועקת אצבע מאשימה באוויר.

" לא אני לא. "

" כן אתה כן! אני עוד לא רגילה לזה! "

" בסדר, אני לא אנשק אותך עד שתהיי מוכנה. " הוא משיב, אותו חיוך עדין על פניו.

" לא! " היא צועקת ואז מכסה את פיה, מבינה מה המשמעות של מה שהיא אמרה.

" לא? " שואל יוקאי, הטון שלו נשמע ממזרי יותר ממה שאמור.

" התכוונתי ש.. ש.. שלא הרבה.. " היא מסיתה את מבטה במבוכה.

" את בטוחה? את לא רוצה שאנשק אותך הרבה? " הוא שואל כשידו יורדת אל צווארה, גורמת לה לעצום את עינייה.

" א-אני ל-ל.. אני כ- כ.. אני רוצה. " היא משיבה, ואז פוקחת את עיניה במבט מתחנן.

יוקאי מחייך אליה, ואז משלב את אצבעותיו באצבעותייה, מניח את שפתיו עליהן ונושק לה קצרות.

" אל תדאגי, את לא צריכה לספור מעכשיו. אני אנשק אותך בכל הזדמנות שרק תהיה לי. " הוא משיב.

איקו רק מהנהנת במבוכה, ואז נאנחת עמוקות. היא מרגישה מאושרת יתר על המידה למרות שיש יותר מידי בעיות שמרחפות מעליהם.

" בואי נחזור. " יוקאי תופס בידה, מעלים את כל דאגותיה במגע הקל הזה ביניהם לעומת כל השעות האחרונות.

איקו מהנהנת בחיוך, ומתרוממת יחד איתו.

~

" איפה הם? " שואלת יוקי ומרכינה את ראשה בייאוש.

החבורה יושבת בשולחן המסעדה של האכסניה, עסוקים בלאכול ארוחת בוקר טריה בזמן שיוקי בוהה בקירות בדאגה.

" יוקאי! " יוקי מרימה את ראשה באחת, למשמע קולה של איקו.

יוקי מתרוממת במהירות מהשולחן, ורצה לכיוון הדלת כשהיא נזהרת על הבטן שלה.

נוריקו ממהרת לקום אחריה, והן פותחות את דלת האכסניה. לא שמה לב שכל החבורה ממהרת לקום גם.

יוקאי נושא את איקו על ידיו, ואיקו אוחזת בחולצתו בכעס.

" מ-מה קו-קורה כאן? " שואלת יוקי.

יוקאי ואיקו מפנים את מבטם, והחבורה מתגודדת מאחורי יוקי במבטים שנראים ספק מודאגים ספק סקרניים.

" א- " איקו נקטעת כשהיא משחררת את חולצתו של יוקאי מאחיזתה בזמן שהוא מניח אותה על האדמה.

" זה מה שאני חושבת שזה?! " יוקי מרימה את קולה.

יוקאי מסית את מבטו באדישות.

ואיקו משפילה את ראשה בלחיים בוערות.

" אאאאאאלוהיםםםםםםםםםםםםםם !!!!!! " צועקת יוקי ורצה אליהם.

" באמת?! " נוריקו עוקבת אחרי יוקי, ונעצרת לצידם כשחיוך מטופש דבוק על פניה.

" סוף סוף. " ריוג'י מצטרף אליהם, ומניח יד תומכת על כתפו של יוקאי.

" יכול להיות שהחלום שלי באמת מתגשם?! " יוקי מרימה את קולה, ואיקו מגלגלת את עינייה.

" מספיק! בואו נתכנן את היום שלנו ונתמקד בו! נחנו מספיק אנחנו צריכים להמשיך להתקדם! " איקו מרימה את קולה, ואז נכנסת לאכסניה בסערה.

יוקאי מחניק גיחוך, כשהוא מבחין באוזניה הסמוקות של איקו לפני שהיא נעלמת.

~