איקו

פרק 70

" . The cooler he is , the hotter she gets "

פרק 70:

~ ' עולמות שונים. ' ~

**********

זה הפרק האחרון.
סתם סתם XDDDDDD

אוקי אהמממממממממ ערב טוווווב XD
שתהיה לכולכם שנה אזרחית טובה עם המון סיפורים מרגשים טובים והצלחה!
אני מתרגשת כי אני סיימתי לכתוב מלא פרקים לאיקו והכל כל כך.. יפה T_T
שכתבתי את הסיום והוספתי חלקים~
לא יהיו אפילוג או כאלה. יהיה משהו יותר שווה.
כשנגיע לסוף תראו. 
יש עוד זמן XD
אם מישהו רוצה לדעת.. יש עוד בערך.. 80 פרקים לסיפור. :D

תודה על התגובות והדירוגים! הדירוגים עולים וזה ככ משמחחחח רלאות אתזההההההה T_T
וגם את התגובות המדהימות שלכם כמובן >3

באמת תודה <3

מקווה שתאהבו את הפרק - אני מכוונת למשהו בפרקים האלה ואם מישהו מבין למה אז מה טוב XD
תהנו ^^

  **********  

" מה עם הרגל? " שואל יוקאי כשהוא מביט על קרסולה של איקו.

" היא כבר לא שבורה אז אל תדאג. " איקו משיבה כשהיא עסוקה בלאכול מהלחם הלא כל כך טרי מהאספקה שקיבלו.

יוקאי מביט על הלחם שבידו בחוסר עניין ואז נאנח.

וכשאיקו שומעת אותה בבירור כשהשקט שמסביב עוזר לה, היא מציצה במבטה אליו.

היא משתדלת להתעלם ממנו מאז שהבינה מה היא מרגישה.

היא משתדלת להאמין שאולי זה יעבור לה, ושהיא תוכל להמשיך הלאה.

אבל המראה של האש המתקלחת על פניו היפייפיות של יוקאי בחושך לא כל כך תורם לבלבול שבה.

" על מה את חושבת? " הוא שואל.

" על הפעם הראשונה שפגשתי אותך. " היא משיבה וגורמת ליוקאי להרים את ראשו ולהביט בה במבט מבולבל לחלוטין.

" איך זה קשור לסיטואציה? " הוא שואל.

" לא קשור, אבל מאוד השתנת. במיוחד אחרי שחזרת. " היא משיבה ונועצת את שינייה בלחם שמרגיש כמו גומי, נלחמת לחתוך עוד חתיכה כדי להרגיע את הרעב שלה.

" המסע הזה עשה לי טוב. עשיתי רק מה שאני רוצה לעשות ולא חשבתי על הדברים הבעייתיים שחיכו לי. " הוא משיב.

" העא?! אתה מתכוון אליי כשאתה אומר דברים בעיתיים?! " היא מרימה את קולה.

" גם. " והאדישות שבתשובה שלו גורמת למפלס העצבים של איקו לעלות כמו כוס מים שמתמלאת במהירות.

" אז שתדע שלך שאני ממש לא חיכיתי לך. " היא משיבה ומנסה להרגיע את עצמה.

" זה לא משנה לי. " הוא משיב וקם.

איקו עוצמת את עיניה ומתחילה לטרטר את רגלה במהירות.

' מה הסיפור שלו? ' היא חושבת לעצמה.

ואז היא מפסיקה לטרטר את רגלה כשהיא מבינה שהיא לא רוצה לחשוב על זה, ושהיא נמנעת מלהאמין שהיא עדיין מאוהבת בו ונמנעת מלפתח מחשבות נוספות.

" ארוחת ערב. " קולו של יוקאי נשמע כאילו הוא קובע זאת, ולא מבשר זאת.

" מה? " איקו שואלת באי הבנה ומסובבת את מבטה כשהיא מבינה שיוקאי בכלל לא מסתכל עליה.

היא מבחינה בחזיר בר קטנטן שנמצא לא רחוק מהם, ועסוק בלרחרח את האדמה.

" שלא תעז! שלא תעז לגעת בו! " איקו מתרוממת במהירות.

" להבריח אותו? " הוא שואל אותה ומפנה את מבטו אליה.

ושוב היא מרגישה שליבה צונח כשעיניו ועינייה נפגשת.

" כ-כן! " היא משיבה לאחר שהיא לוקחת אוויר לריאותייה ומתיישבת חזרה על הסלע ששימש לה ככיסא.

יוקאי מתקדם אל החזיר שמבחין בו, ובמהירות בורח ונעלם אל תוך השיחים.

" הלוואי שאני הייתי יכולה לברוח כמוך. " היא לוחשת לעצמה בטון מעוצבן כשהיא מביטה על העלים המתנועעים מתנועתו של החזיר.

" מה את מתכוונת לאכול? " יוקאי שואל כשהוא מתקדם אליה.

מבטה של איקו נתקע עליו, והיא לא משיבה לו. היא רק מתרכזת במראה שלו.

שרוולי הסוודר שלו מגולגלים מעלה וחושפים את הידיים שהתפתחו עם השנים.

כנראה זה החלק שהיא הכי אוהבת בו.

הידיים, הזרועות והורידים שבולטים בהן.

ואז היא מניחה את ידה על שפתיה, כאילו מתאמצת לא לפלוט קללה עצבנית, ומסיתה את מבטה הצידה בפנים מעוצבנות.

יוקאי חולף על פניה, ומותיר אחריו שובל של ריח טוב.

' לא מספיק הוא מושלם, יש לו גם ריח טוב? ' היא חושבת לעצמה בעצמי כשהיא רוקעת ברגלה, במודעות שהוא אינו שם לב.

" איקו? " היא שומעת אותו קורא בשמה שוב.

" כ-כלום! אני לא רעבה! " היא משיבה בבהלה כשהיא מבינה אילו מחשבות עלו בראשה.

" את צריכה אוכל. המעט שנשאר מהאספקה, חיסלת הכל בדרך. " הוא אומר ומתכופף אל המדורה.