איקו

פרק 87

" . The cooler he is , the hotter she gets "

פרק 87:

~ ' לא הייתם צריכים לבחור בי.' ~

* * * * * * * * * *

שלום שלום שלום לכולם!
בגלל שאני כותבת את הנאומים האלה מראש הם יהיו נורא קצרים ובלי הרבה חפירות~
מתה על האוסטים ששמתי! אני חושבת שהם מעולים בשביל הקרבות. מקווה שכתבתי את הקרבות מספיק טוב ושתאהבו :D
תהנו מהפרק ^^

* * * * * * * * * *

           

מיו חוקרת היטב כל חור, סדק, וכל זיכרון שהיא יכולה לאסוף מהקירות עליהם היא חולפת בריצה במסדרון.

" אקיטו! " היא צועקת את שמו.

אקיטו, שנמצא לפניה נעצר באחת ומסתובב אליה.

מיו כבר דרוכה במקומה, מתבוננת היטב בדלת מסדרון שפספסו שפתוחה מעט.

היא מניחה את אצבעותייה על הדלת, ומציצה אל עבר אקיטו שמתקרב ונעמד לצידה.

היא דוחפת את הדלת בעדינות, ולמולם מופיעה אותה הדמות,המצמררת ובעלת חסר הפנים, יושבת במרכז חדר ריק לגמרי.

האצבעות המורות של הדמות מחוברות אחת לשניה והיא יושבת ברגליים מקופלות. נראית מרוכזת.

רק הדבר הבא לא מכין אותם-

הדמות פוקחת את עינייה ומתבוננת ישר בהם.

עינייה ירוקות לגמרי וזוהרות, והן האיבר היחיד שנמצא על פניה.

מיו ואקיטו מרימים גבה באי הבנה.

הדמות במהירות מתרוממת, ורצה לכיוונם.

" מיו, היזהרי! ״ צועק אקיטו כשהוא מרים חומות אדמה גבוהות שעוצרות אותה, ומונעות ממנה להתקדם אליהם.

לפתע הדמות פורצת את החומה, ושוב תופסת אותם לא מכונים וחסרי תוכנית.

" בוא נסיים עם זה מהר. " קובעת מיו.

אקיטו מפנה את מבטו אליה ומהנהן בהסכמה. כשהוא ומיו מתחילים לרוץ לכיוונה של הדמות.

מיו שולפת את הסכינים שלה, והדמות מתחמקת מהן.

היא מגיעה אל הדמות ומתחילה להטיח בה את אגרופיה. מרכזת את כל מה שלמדה במהלך האימונים יחד עם איקו בשנים האחרונות, לתוך הקרב הזה.

היא לא שחכה שהיא רוצה להוכיח מה היא באמת יודעת לעשות ומה היא למדה מאיקו- שעבדה קשה יותר מכולם.