" אתה החלום שלי. הפכת אותי למי שאני, התחזקתי בזכותך.
ולחבק אותך בזרועותיי טבעי לי יותר מהלומות ליבי.
בבקשה תישאר איתי לנצח. "
איך תגיב כשכל חייך ישתנו ביום אחד,
כשהאדם שמצאת את עצמך הכי שונא פתאום הופך לאהבת חייך?
איך תבין כמה מסובך הוא, אם אתה ל...
תודה על כל התגובות שלכם והדירוגים אתם מקסימים! דווקא כשחשבתי שהלכתם אתם עוד פה, זה מקסים :( <3
הרגשתי כאילו נטשתי אבל לא נטשתי בכלל אני רק עובדת על איקו ומציירת XD האוסט של הפרק הזה הוא אחד שרציתי לשים כבר נצח והוא ממש עוצמתי! ( ואני ממש רוצה לשים את אלה שנתתם לי אני לא שחכתי אתכם ^^) מעכשיו והלאה אנלא אומרת כלום על הפרקים אתם תסיקו הכל לבד- אני לא מתכוונת לרמוז גם על כלום. זהו. הכל ישאר בגדר ההפתעה המוחלטת. ולכן, אין לי מה לכתוב חוץ מ:תהיו מוכנים טוב טוב. זהו :D מקווה שתהנו מהפרק (:
***********
" איך את מרגישה?" שואל סטצו את איקו שעינייה עצומות.
היא ממלמלת משהו לא ברור, ונאנחת בכבדות.
" המקום הזה ממש מעייף אותך הא? " הוא שואל בחיוך רך.
איקו מהנהנת, ואז מניחה את ראשה על כתפו של סטצו, מצטנפת לתוכה.
" תנוחי איקו. " הוא אומר כשהוא מניח יד דואגת על ראשה.
~
" אי אפשר להתקרב אליה. " לוחש יוקאי בעצבים לעצמו,
" איך אנחנו אמורים להביס אותה?! איך נציל את אקורו?! " נוריקו מרימה את קולה בהיסטריה.
" נשארתם רק אתם. " הם מסובבים את ראשם ושומעים את אוני ששעון על קיר קרח המערה ומביט בהם.
" אני בטח לא אעזור. אחכה שתביסו את כל המפלצות, אולי כמה מכם ימותו בדרך ובסוף אדאג לקחת את האבנים. למה להתאמץ? " הוא שואל ומחייך אליהם.
יוקאי לוקח צעד אחורה. לא יכול להיות שאוני עד כדי כך טיפש. הוא בטוח פספס את הפרט החשוב לגבי האבנים- הם מחזקות את השומרים שלהן.
" אגב, " אוני מרים את ידו ומביט עליה בשחצנות.
וכשהוא מיישר את מבטו אל יוקאי, חיוך מצמרר מופיע וחושף שיניים לבנות.
" כדאי שתשמור על חברה שלך. " אוני קורץ, ואז נעלם.
יוקאי מביט למקום בו אוני היה לפני רגע באי הבנה, מנסה לעכל את דבריו, וכשלא מצליח הוא מסובב את ראשו למפלצת.
" נוריקו. " יוקאי מסמן עם סנטרו לכיוון המפלצת.
נוריקו מסובבת את ראשה אליו במבט שואל.
" אני לא בטוחה בזה." היא משיבה בחשש כשהיא מבינה לבקשתו.
" אני די בטוח, אני סומך עליך. " הוא מפציר.
נוריקו מאגרפת את ידייה ומהנהנת.
היא מסובבת את ראשה רגע ומביטה באקורו שקפואה בתוך הכדור ובריוג'י ששרוע על הרצפה, ואז היא מסובבת את מבטה ליוקאי שממתין לצעדייה.
הוא מדמם מזרועו ופצוע לא פחות.
היא בערך היחידה שלא נפגעה ברצינות.
' אני לא יכולה לתת ליוקאי גם לסכן את חייו, איקו תתמוטט. ' המחשבה המצמררת עוברת במוחה, ואז היא מישרת מבט אל המפלצת.
המפלצת מחזירה מבט אליה, ואז צווחת.
יוקאי מתחיל לרוץ לכיוון המפלצת שמבחינה בו ומנסה לתפוס אותו עם החוטים שלה.
" יוקאי בבקשה תיזהר! " נוריקו מתחננת כשהוא ממשיך לרוץ,
הוא מצליח להתחמק מהכל, עוקף את האגם בריצה מהירה, ומטפס על הקיר מאחור.
המפצת העצומה מתחילה להסתובב לכיוונו,
ויוקאי בינתיים ממשיך לטפס על קיר המערה כשהמפלצת מתחילה להתקרב לכיוונו, מצמצמת ביניהם מרחק כשבר היה קצר.
" כשאגיד, " נושף יוקאי בצעקה.
נוריקו מרימה את ידייה ושוב שולפת כמות מים ענקית מהאגם,
המפלצת שעסוקה בלהתקדם אל יוקאי לא שמה לב לגוש המים הענק.
" עכשיו! " קולו מפלח את המערה הלא מוארת,
נוריקו גורמת למים להפוך לבועה ענקית שמתקדמת במהירות אל המפלצת.
המפלצת לא מספיקה להסתובב, והבועה עוטפת אותה.
יוקאי מסתובב במהירות, מנצל את זמן ההלם שלה לפני שתוכל לעשות משהו,
ואז נושף כמות אדירה של אוויר על הבועה, שנהפכת תוך שניות לגוש קרח עצום.
המפלצת קופאת כמו אקורו בתוך בועת המים, נקמה שנוריקו יותר משמחה לנקום.
" עשינו את זה! " היא צועקת ומקפצת במקומה.
יוקאי קופץ ישירות מקיר המערה אל בועת הקרח,
" נוריקו, אל תסתכלי. " הוא פוקד.
" מ-מה? " היא שואלת.
" פשוט תעשי את זה! ואל תפקחי אותן עד שאת לא מרגישה שהפסקת לזוז! " טונו הופך חמור, והיא מהנהנת בבהלה ועוצמת את עינייה.
משב רוח עוטף אותה מכל כיווני גופה,
ולפתע היא שומעת מעין קול פיצוץ ושבירה,
" יוקאי?! " היא שואלת לשמו, מקווה שישמע ויענה לה.
אבל אז היא נזכרת במילותיו ושותקת מיד.
ראשה נחבט והיא מרגישה גופה מסתחרר במהירות.
תחושת מחנק מציפה את ריאותייה, ושניה לפני שהיא מרגישה שהיא כבר באמת לא יכולה לנשום יותר בתוך המערבולת, האוויר חוזר לריאותיה והיא נעצרת.
גופה מיד מגיב לאדמה הקרה תחתייה, והיא מרשה לעצמה לפקוח עיניים.
היא מוצאת את עצמה מחוץ לאגם בצד השני, איפה שהם היו לפני שהם פגשו במפלצת.
היא מביטה מסביבה ורואה את אקורו וריוג'י שוכבים על הרצפה סנטימטרים ספורים ממנה.
ריוג'י בדיוק פוקח את עיניו כשידו על מצחו והוא מתרומם באיטיות.
" מה לעזאזל קורה כאן? " הוא ממלמל בעצבנות.
" איפה המפלצת המחורבנת? " הוא מוסיף לשאול.
נוריקו מנידה בראשה, ואז מתקדמת אל אקורו.
עינייה פקוחות, והיא רק מרצדת איתן מסביב.
" את מרגישה בסדר? " שואלת נוריקו.
" זה היה די טיפשי מצידי. " היא מוחה ומתחילה להתרומם בזהירות.
" לא זה לא. " נוריקו משיבה ברוך.
אקורו מיישרת מבט, ועיניה נפערות במהירות.
נוריקו ממהרת לסובב את ראשה אל עבר אותה הנקודה,
וכשהיא עושה זאת היא מבחינה באבן הכחולה והמנצנצת שמונחת למולם.
" האבן! " אקורו נשמעת נרגשת,
" הצלחנו! " ריוג'י קם, ממהר לתפוס בה.
" ב-באמת הצלחנו.. " נוריקו ממלמלת כשרגשות רבים גואשים בה. בלבול ושמחה הם המשפיעות מביניהן.
ריוג'י מתבונן באבן, ואז מרים את ראשו ומחפש משהו בעיניו.
" יוקאי? " הוא מסובב את ראשו אל נוריקו בשאלה, כשחיוך תמים על פניו.
" הוא אמר ל- " נוריקו נקטעת.
גבותיה מתכווצות באי הבנה, והיא בולעת את רוקה בקול רועם.
האגם שיצאו ממנו, מתחיל לשנות את צבעו לאדום.
" יוקאי!!! " צווחת שמו מפיה של אקורו מפקיצה את נוריקו,
ואקורו לא מניחה לרגע לעבור לפני שהיא רצה אל האגם במהירות,
ריוג'י מספיק לתפוס אותה לפני שהיא קופצת.
" יוקאי, יוקאי שם! " אוקור ממשיכה לצרוח בהיסטריה,
ריוג'י מסובב מבט מבולבל אל נוריקו, שפשוט יושבת ובוהה באגם בגבות מכווצות.
היא מנסה לשחזר את האירועים,
אבל מתוך אלפי הסיטואציות שהיא מנסה להעלות בראשה, דבר מהן לא מסביר את האגם האדום.
עיניו של ריוג'י שבות הנה והנה, בין נוריקו לאקורו שלא מפסיקה להשתולל בזרועותיו ולצעוק את שמו של יוקאי.
ראשה של נוריקו מתחיל להסתחרר, והיא מתחילה להבין משהו שהיא לא רוצה להבין.
לפתע פניה של איקו עולות במוחה,
" אקורו, את חייבת להפסיק! אנחנו לא יכולים לחזור לשם, אנחנו לא יודעים מה מחכה לנו בצד השני! "
" אני לא יכולה להשאיר אותו שם! מה קורה שם, ריוג'י, תגיד לי! "
" איקו.. מה איקו תגיד.. " נוריקו לוחשת כשהיא משפילה מבט אל הרצפה.
" אני הולך לקרוא להם! " ריוג'י צועק לכיוונה של נוריקו, מעיר אותה ממחשבותייה.
" ולמי תקרא ריוג'י?! " נוריקו צועקת לפתע.
ריוג'י ואקורו מסובבים את מבטם ההמום אל נוריקו.
" למי תקרא?! אנחנו בעצמנו בקושי הצלחנו להביס את המפלצת, זה הוא שעשה הכל. ואיקו לא מצליחה לתפקד! " נוריקו מרגישה את המחנק בגרונה.
" אז את מעדיפה להשאיר אותו כאן?! " ריוג'י שואל בכעס, והיא מבחינה בלחלוחית בצד עינו.
" את מה?! את הגופה שלו?! " נוריקו מרימה את קולה בחזרה.
" אני נשבע לך, נוריקו. אם את לא תעזרי לי עם אקורו כדי שנלך לקרוא לכולם, בחיי שא- "
" לקרוא למי? " הם שומעים את קולו העמוק והמוכר,
יוקאי יוצא מהאגם, נשען על שפתו.
שיערו מטפטף ובגדיו ספוגים בדם.
" לעז- יוקאי! " ריוג'י מחליף את המילים כשהוא נוטש את אקורו ורץ לכיוונו במהירות אדירה.
הוא מושה את גופו מהאגם, ועוטף את כתפיו בזרועו.
" מה קרה שם?! " הוא שואל, ואקורו ונוריקו ממהרות אליהם כשהן נוחתות על ברכיהן לצידו.
" הוצאתי אתכם משם לפני ששברתי את הקרח, לא רציתי שתיספגו בכל הדם הזה ושכולם יחטפו התקף לב עוד לפני שיבינו מה קרה לנו. " הוא משיב.
השלושה מרימים את ראשם ומביטים אחד בשניה.
" זה רק הדם של המפלצת? " שואלת אקורו.
" מה? מה חשבתם שזה לעזאזל? " שואל יוקאי באי הבנה כשהם מרימים אותו.
" יוקאי!!!!!!!!" ריוג'י צורח את שמו כשהוא עוטף אותו בזרועותיו בחיבוק מוחץ.
" כבר חשבנו שקרה לך משהו! " נוריקו נושפת את המילים ברעד כשהיא מצטרפת לריוג'י.
אקורו מהנהנת, נראת חיורת כשהיא כורכת את ידיה סביבו.
יוקאי ההמום מביט אל עבר נקודה לא ברורה באוויר, בזמן שהשלושה מחבקים אותו בחזקה.
~
" איקו.. " סטצו לוחש את שמה, מנסה לבדוק אם היא מתעוררת.
כשהוא מבין שאין סיכוי שתתעורר, הוא נאנח, ואז מרים את ראשו.
הוא לוכד במבטו נקודה שחורה שגדלה, הוא מזהה שאלה אנשים שמתקרבים, ואז מצמצם את עיניו.
הן נפערות, והוא משתנק מיד.
יוקאי ספוג כולו בדם והוא מיד תופס את תשומת הלב.
הם פצועים, ונראים מותשים.
יוקאי מחפש במבטו את איקו, ומיד קולט אותה.
היא יושבת שם, גופה מקופל לחיקו של סטצו, וראשה שעון על כתפו.
עיניו נפערות בהלם, והוא מיד בולע את רוקו.
" אתם בסדר?! " הוא שומע את סטצו צועק לכיוונם כשהם יותר קרובים, ואז רואה את איקו תופסת עם ידה בחולצתו של סטצו שמסובב לרגע את מבטו אליה.
הוא לוחש לו משהו, ואז איקו מהנהנת.
כארבעה מגיעים אליהם, וסטצו מרים את ראשו.
" הצלחתם? " הוא שואל בטון מעורבב בבלבול.
נוריקו מרימה אגודל, וחיוך קורן על פניה. היא התקרבה עוד צעד אחד להחזרת אקיטו.
" כל הכבוד לכם!!! " סטצו מרים את קולו, גורם לאיקו לנוע במקומה.
נוריקו מתבוננת בהם לרגע, ואז מסיתה את מבטה אל יוקאי.
היא ישר מזהה את הבעתו, ונאנחת בשקט.
" מה קורה כאן? " שואלת אקורו.
" היא תשושה, אבל היא בסדר." משיב סטצו.
הוא לא הבין את הטון החמור שהשתמשה בו, גורם לה להסית את ראשה בכעס.
" היא לא נראית טוב בכלל.. " לוחשת נוריקו ומתכופפת אליה, מניחה את ידה על שיערה של איקו.
" בואו נצא מכאן. " היא מוסיפה.
" כן, עלינו להגיע מהר כדי שנוריקו גם תוכל לטפל ביוקאי. " עיניה של אקורו מטיילות עד שהן מגיעות אל זרועו.
" אני בסדר גמור. בואו נתקדם אל עץ הקרח המדובר שיוציא אותנו מכאן. " פוקד יוקאי, ואז מתחיל להתקדם בלי לחכות לאף אחד.
זרועו של יוקאי מטפטפת על אדמת הקרח בזמן שהוא מתקדם, ונוריקו המודאגת מעדיפה שלא לגרום לו להתרגז יותר.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
