איקו

פרק 117

" . The cooler he is , the hotter she gets "

פרק 117:

~ ' רוח האוויר .'~

**********

שלום לכולם!
תודה שחיכיתם לפרק אני מזה מצטערת T_T
אתמול היה יום קקי כל כך שלא העליתי פרק, למרות שאני מכינה אותם מראש. 

אני מקווה שאני נסלחת XD
אהממ.. איינלי הרבה מה לכתוב חוצמזה שאני ממש בשוונג כתיבה אז כדאי שאחזור לכתוב מיד.
אם יש שגיאות כתיב אני אשמח שתרשמו ואני אנסה לתקן-למרות שזה לא מראה לי כלום. 
(וואטפד לא אוהב אותי בכלל)
אהממ.. ממש אהבתי תפרק הזה. לאידעת. אני אוהבת אקשן D
הנו מהפרק ^^

**********

 

   צרעות.

צרעות עצומות מתקרבות אליהם במהירות שיא.

איקו לא מספיקה למצמץ בעיניה לפני שהיא מרגישה שהיא נמשכת מעלה, כשיוקאי אוחז בגופה, מגונן עליה.

" מה קורה כאן?! " היא שומעת את צעקתו של ריוג'י, ורק אז מתעשטת.

היא מביטה סביבה, ומבחינה בכולם.

הם מפוזרים מסביב, כשמעל כל אחד מהם לפחות חמש צרעות ענקיות שמנסות לעקוץ אותם.

הם מסתדרים, כמעט בקושי.

דאיסאקי עוטף אותן בבועות שחורות שמפוצצות אותן אחת אחרי השניה.

סטצו חותך אחת אחרי השניה בחרבות החדות שלו,

ריוג'י ונוריקו גב אל גב. הוא חותך את הצרעות בגרזן שלו והיא חותכת אותם עם המים שלה, ודוקרת אותם עם להבי קרח שהיא מייצרת תוך שניות.

עגלי זיעה נקבים על מצחם, והם נלחמים בכל הכוח ובכל המהירות.

" איקו! " היא שומעת את קולו של יוקאי.

היא מרימה את ידייה במהירות ויוצרת בהן כדור אש, מחסלת שלוש צרעות במקביל.

רק עכשיו היא שמה לב שהוא והיא מוקפים בצרעות יותר מכולם בזמן שהוא מעיף, חותך אותן, ורץ יחד איתה בידיו כאילו היא בובת סמרטוטים.

" תניח אותי! " היא צועקת כשהיא שמה לב שהוא רץ על גבי קירות המערה בזמן שגוש צרעות עצום רודף אחריהם.

" לא! " הוא צועק חזרה.

" יוקאי אתה לא יכול לתת לי לא להילחם, זה מפריע לי ככה ואני עלולה לסכן אותך! "

" לא אכפת לי!" הוא מרים את קולו.

" יוקאי! "

" לא! " הוא נוהם.

איקו שואפת אוויר בכעס ומנפחת את נחייריה,

לפתע היא נושפת כמות אש עצומה מפיה, ושורפת את כל הצרעות שרדפו אחריהן.

צרחות מחרישות אוזניים נשמעות מהן, וכולם מוטלת על הרצפה כשריח שרוף ועשן ממלא את המערה במהירות.

עיניו של יוקאי נפערות, והחבורה שעסוקים בלהילחם עדיין לא משים את מבטם ההמום ממנה.

" הרבה אימונים. " איקו ממלמלת לעצמה בכעס,

וכשיוקאי מגיע לקרקע וממשיך לרוץ כשגל נוסף של צרעות מגיע אליהם, הוא מבין שעליו להניח את איקו.

" תודה באמת! " היא צועקת.

" אל תתרגלי. " הוא משיב, ואז מתרחק ממנה כשהוא מתקדם בריצה אל גוש צרעות נוסף שעושה דרכו אל החבורה, מתחיל לשסף אותם במהירות ובקלילות.

" הגיע הזמן להפסיק לעצבן אותי. " איקו ממלמלת לעצמה,

היא מביטה לרגע אל החבורה, ואז רעיון עולה במוחה.

" תתכווצו, תכנוו אותם אליכם, שיעמדו מעליכם! " איקו צועקת לעברם של כולם.

הם מביטים בה לרגע, ואז יוקאי שמתקדם אליה מבין מיד את הרעיון.

איקו מתחילה גם לרוץ לעברם,

נוריקו ריוג'י דאיסאקי וסטצו מתקדים בריצה אחד לשני, מתחמקים מהצרעות.

הם מגיעים, נעמדים אחד מול השני ואז מסובבים את גבם ונעמדים בעמידת מוצא במעגל.

הצרעות מגיעות במהירות ונעמדות מעליהם.

הם מרימים את ראשם, ואז שומעים צעקה זועמת של איקו.

" לעזאזל איתכםםםםםםםםםםםם!!! " היא מרימה את ידייה,

החבורה מסובבת את עיניהם אליה.

פניה בוערות, והיא שוב שואפת אוויר.

הצרעות מפנות את גופן אליה, ואף אחד לא מספיק לעשות דבר נוסף.

" תתכופפו! " הם שומעים את קולה של איקו, ומיד מתכופפים ועוצמים את עיניהם.

נוריקו מרגישה גל חום עצום מעליה, ושומעת שוב נהמת זעם של איקו. הפעם נטולת מילים.

החבורה פוקחת את עיניהם, מתחילים להיחנק מהעשן סביבם.

" איקו! " היא שומעת את קולו של יוקאי, הזעם עדיין מבעבע בעורקייה.

היא מחפשת אותו בין העשן, ולפתע כל העשן נעלם בבת אחת.

יוקאי ממש קרוב אליה, כמעט מולה כשידו מורמת מעלה.

הרוח שהפיק העיפה את כל העשן הצידה, עזרה לו למצוא אותה.

הוא ממהר אלייה, והיא מיד מחבקת אותו.

" את בסדר?" הוא שואל.

" בסדר גמור. " היא משיבה בטון כועס.

" קצת עצבנית? " הוא שואל.

" קצת הרבה. בעיקר עלייך. " היא משיבה,

" ולמה זה? "

" כי אתה מגונן מידי! מה, אני אמורה לשבת בצד בזמן שכולכם נלחמים?! "

" אני רק מפחד שיקרה לך משהו! "

" יוקאי, א- "