איקו

פרק 4

" . The cooler he is , the hotter she gets "

פרק 4:

~ ' אני מתחרטת! ' ~

" איקו .. " היא שומעת את קולו כשהיא מקובעת עם מבטה אל גלי הים, ובשפת החוף מוצא אותה יוקאי.

״ תלך מכאן עכשיו! אתה גורם לי להרגיש רק רע! ״ איקו מוחה בזעם.

״איקו, אני מצטער. אני עוזב מחר בבוקר, רק בבקשה ממך תחזרי הביתה. ״

פניה העצבניות של איקו לובשות הבעה קפואה כשהיא מבינה שהמשפט שחשבה שיצא מפיו, באמת נאמר.

היא מתרוממת מן החול ומנערת את מכנסיה הקצרים,למרות שכבר קר מידי בשביל ללבוש כאלו בשעה הזו.

״עו-עוזב? אתה עוזב? ״ היא חוזרת על מילותיה פעמיים.
״בואי נלך הביתה.״ הוא משיב באדישות האופיינית לו, אבל לא עונה על תשובתה.

מה שגורם לה לשאול שוב ״ אתה עוזב?! ״ בלי לשלוט בטון הדיבור הלא מנומס שלה כלל.

" כן איקו, אני עוזב. רק תחזרי איתי, בסדר?" הייאוש המעורבב במעט כעס מתחיל להישמע בקולו, היא לא צרחכה לעשות וידויי הריגה לדבר שכזה.

הוא לא ישקר לעצמו שבאיזשהוא מקום זה מרגיז ואפילו מעליב.

" הא ? לא אני ל- " לפני שהיא מספיקה להמשיך את המשפט, היא נקטעת בנימת קולו של יוקאי ששבה להיות רגועה.

" מאז שהגעתי את לא רוצה אותי בסביבה. אז אלך. הכל בסדר. "

" יוקאי אני מצט- " , " אין שום סיבה שתבקשי סליחה. אני עשיתי טעות." איקו נקטעת שוב.

יוקאי צועד לכיוונה, ומניח את הרצועה של הולי בידה. ואז הוא תופס במותנייה, ומעלה אותה על הסוסה שממצינה כאילו גופה שוקל כמשקל נוצה.

איקו שהבעת ההלם עדיין על פנייה, לא אומרת דבר ולא מתנגדת.

ואז כשהוא משחרר מאיחזתו במותנייה, היא מרגישה צמרמורת קלה שגוברת כשהיא רואה אותו עולה על הסוס שלו, ומסמן לה להתקדם אחריו.

לראות רק את הגב שלו גורם לאווירה העגמומית להתעכר יותר.

״הירח יפה, נכון? ״ שואלת איקו אחרי דקות של כמעט שקט מחריש אוזניים כשלא נשמע דבר חוץ מהתנגשות הפרסות ברצפה הלא ישרה.

" יוקאי אני מצטערת , באמת. " היא מוסיפה כשהיא מבינה שיוקאי לא יחזיר לה תשובה אם לא תגיד דבר נוסף.