" . The cooler he is , the hotter she gets "
פרק 116:
~ ' האבנים המרחפות .'~
**********
ערב טוב לכולם!
אני לא יודעת למה אבל אני ממש אוהבת את הפרק הזהההה
אני ממש אוהבת את כל הפרקים שעתידים לבוא אני לא יודעת למה אבל אני פשוט שלמה עם זה כל כך!
יש עוד זמן עד שאיקו נגמר בערך, אבל אני מרגישה שאנחנו פני משהו ממש מרגש. לא יודעת אפילו איך להסביר. XD
תודה על כל התגובות והדירוגים, ולגבי השגיאות כתיב, אני הייתי שמחה לתקן אבל הוואטפד לא מראה לי אותן. יש לנו כמה תקלות במשתמש.
אז מצטערת אם זה מציק T_T
ועכשיו, לפרק!תהנו :D
**********
" אתה חושב שזה מספיק אוכל לדרך?" שואלת איקו כשהיא מביטה בתהייה בדברים שבתוך תיק העור.
יוקאי נאנח ומניח את ידו על ראשו בייאוש.
" אל תתרכזי בתיק תתרכזי בדרך."
איקו מסובבת את מבטה אליו וחיוך שטני מצטייר על פניה.
" יוקאייייייי! תסחב אותי על הגבבבב!!!" היא צועקת.
" הא? לא." הוא מסנן בעצבנות.
" צצצצ'. חוצפן." היא מוחה ומסובבת את ראשה.
" יווווווווקאאאייייייייייייי!" איקו ממשיכה לצעוק את שמו בזמן שהוא מתעלם ממנה.
" איקו לעולם לא תגרום לחייו של יוקאי להיות משעממים.." נוריקו ממלמלת בחיוך,
" גם אני חושב כך." מסכים דאיסאקי.
ריוג'י, נוריקו, דאיסאקי, וסטצו הצטרפו אליהם מסע.
אקורו ויהאירו נשארו עם יוקי. בהתחשב בעובדה שדאיסאקי פחד עליו כמו מטורף, הוקל לו והוא צועד ברוגע. מוכן לכל דבר.
" נעלמו לי הפירות! יוקאי הפירות שלי!!!" צועקת איקו ומסתכל לתוך תיק העור הקטן שקיבלה מאשת בעל האכסניה.
יוקאי ממשיך להתקדם ומתעלם מאיקו שמנסה להשיג את תשומת ליבו בכוונה.
' תפסיקי להתנהג ככה. ' הוא חושב לעצמו.
הוא כל כך אוהב אתזה שהיא מתנהגת כך עד שהוא משתגע מבפנים, אבל הוא גם בוגר מספיק כדי לגרום לכולם לחשוב שזה לא מפריע לו.
" הינה זה." הוא מציין.
" מה זה?" שואל דאיסאקי כשכולם מגיעים לצוק ונעמדים.
" מה זה...?" שואלת נוריקו בהלם כשכולם מעכלים את מה שהם רואים.
" זה .. אי.. שעומד בשמיים?" שואל סטצו.
איקו עומדת בהלם למול המראה שנגלה לפניה.
האי לא שטוח כמו דיסקית, אלא בצורת יהלום מתחתיו.
" וו-א.. וואו.." היא משתנקת ואז מושיטה את ידה כדי להסתיר את השמש, שמסנוורת אותה מכדי לראות ברור יותר.
" זה יפייפיה.." הפליאה נשמת בטון של נוריקו.
" כן.." יוקאי מסכים ומביט על האי במבט רציני.
" בואו נתקדם." הוא מוסיף.
" איך? איך נגיע לשם?" שואלת איקו.
" ככה." יוקאי את ידו.
לפתע כולם מתרוממים.
" מה קורה כאןןןןן ?!?!?!" שואל ריוג'י ומתחיל להילחץ.
" יש לך פחד גבהים?" שואל יוקאי כשהוא מסובב אליו את ראשו.
" ל-לא!" הוא משיב.
נוריקו מצחקקת כשכולם מתחילים לרחף באוויר.
" בואי." איקו שומעת את קולו של יוקאי בזמן שהיא מתרכזת בזה שהיא מרחפת.
" מ-מה?" היא מסובבת את ראשה בהפתעה ואז היא רואה שיוקאי מושיט לה את ידו.
היא מסמיקה מעט ומניחה את ידה בידו, והוא מרים אותה, נושא אותה איתו.
" אתם מוכנים?" שואל יוקאי.
" לא.. " ריוג'י לוחש לעצמו, מרב בתוקף להראות חולשה.
יוקאי מזהה את הפחד בפניו, מגחך, ולפתע כולם נמשכים אל האי במהירות.
" אני לא מוכן לזההההההההה!@#$%^&^%$#@!" ריוג'י צועק בזמן שהם מתרוממים באוויר במהירות.
" אין לי הרבה אנרגיה כדי לסחוב את המשקל של כולנו אז אני עושה את זה מהר, מצטער." יוקאי משיב.
" לאאאא בטח ה-הכל בסדר!!!" צועק ריוג'י.
" תסתכלו על ריוג'ייייי !!!!" צועקת איקו בזמן שהיא צוחקת.
" אאאאאה לך נוח כי אביר חלומותייך מחזיק אותך האאא?!" הוא צועק לה חזרה.
" ה-היי!!!" היא צועקת לכיוונו בחזרה, ואז מסובבת את ראשה ליוקאי במבט כעוס וסמוק.
יוקאי מסובב את ראשו אליה ואז נאנח.
" אני לא עוזר לך. את הצקת לו קודם." הוא משיב בשעשוע מוסתר מזה שהוא צריך לומר לה את הדברים האלה.
" צצצ'." איקו מסננת בעצבנות.
" אדמה!!!!!!!!!" ריוג'י צועק ונופל על האדמה מתגלגל לתוך עץ בזמן שכולם נוחתים בשלום.
איקו מניחה יד על שפתיה, ואז פורצת בצחוק.
ריוג'י מרים את ראשו אליה, ויורה בה מבט עצבני.
" נו באמת." צחוקה גווע במהירות כשהיא מקבלת מבט חמור נוסף מיוקאי.
"בוא נתקדם. היא אמורה להיות בתוך מקדש." מציינת איקו.
מנקודת מבטם, האי נראה כמו אי פרט לעובדה שאין ים שמקיף אותו.
קצוותיו עמוסות במדשאות גבוהות שתוחמות קו בינן לבין האדמה שמתחת, ומשמה צמחייה גבוהה שנמשכת לעצים בלתי נגמרים.
" אני לא יכולה ללכת יותר. האי הזה לא נראה גדול מלמטה. " מקטרת איקו אחרי שהם צועדים זמן ממושך.
" הוא באמת לא נראה גדול. " ריוג'י מסכים.
איקו מרימה את ראשה ומביטה אל השמיים.
' אתם לא נראים קרובים יותר..' היא חושבת לעצמה מחשבה שמלווה באנחה כבדה.
" איקו! הגענו!" היא שומעת את קולה של נוריקו.
"הא? באמת?" היא שואלת ושמה לב שהיא נמצאת מאחורי כולם.
ואז היא מביטה עליהם ורואה שיוקאי לא ביניהם.
" איפה יוקאי?" היא שואלת כשהיא מגיעה אליהם.
" הוא נכנס לשם." מסבירה נוריקו ומצביעה על דלת המקדש.
עינייה של איקו נפערות כשהיא רואה את המקדש.
YOU ARE READING
איקו
Fantasía" אתה החלום שלי. הפכת אותי למי שאני, התחזקתי בזכותך. ולחבק אותך בזרועותיי טבעי לי יותר מהלומות ליבי. בבקשה תישאר איתי לנצח. " איך תגיב כשכל חייך ישתנו ביום אחד, כשהאדם שמצאת את עצמך הכי שונא פתאום הופך לאהבת חייך? איך תבין כמה מסובך הוא, אם אתה ל...