" אתה החלום שלי. הפכת אותי למי שאני, התחזקתי בזכותך.
ולחבק אותך בזרועותיי טבעי לי יותר מהלומות ליבי.
בבקשה תישאר איתי לנצח. "
איך תגיב כשכל חייך ישתנו ביום אחד,
כשהאדם שמצאת את עצמך הכי שונא פתאום הופך לאהבת חייך?
איך תבין כמה מסובך הוא, אם אתה ל...
היייייייהוווווו לכולם! אני שמחה להציג בפניכם את הפרק החדש, תחילתו של הסוף. אני ממש מקווה שאתם מוכנים לכל מה שהכנתי לכם! אתם כנראה הולכים להרוג אותי XD תודה על התגובות והדירוגים XD אני מבינה שזה מעצבן לחכות לפרקים, אבל כן, אני לא כל כך מוכנה שאיקו יגמר עדיין XD אבל יש עוד הפתעות שמחכות לכם-אני מאוד מאמינה שתתרגשו כשתראו מה שאני מתכננת ^^ וכמו שאמרתי, אם יש לכם שאלות על הדמויות או כל מיני דברים שאתם רוצים לשאול אותי, אתם מוזמנים! ועכשיו, תהנו מהפרק ^^
***********
"הם לא יודעים מזה. הוא מחק להם את הזיכרון. את חושבת שהוא באמת יכול לאהוב מישהו? את חושבת שאת לא תהפכי לכזאת? אני לא סומך עליכם, בני האדם."
איקו לוקחת עוד צעד קדימה,היא מאגרפת את ידייה ומנסה לעכל את המידע החדש.
מזכירה לעצמה שאקורו לא יודעת על זה, ומזכירה לעצמה שבטוח האיש המבוגר אצלו היו כן יודע, ולא סיפר.
" אל תגיד סתם דברים! אני לא אהפוך להיות סאנג'ו! אתה יודע שאני רק רוצה להציל את העולם כדי לתת לכולם לחיות חיים שלווים. אז תיתן לי את האבן, אני אסדר את מה שצריך לסדר והכל יהיה בסדר. " היא נוהמת לכיוונו, מתעלמת מהגילויים החדשים. לא לשם כך היא באה.
היא שומעת צחוק, והעיינים העצמות שלמולה המרצדות בחשיכה שוב מתכווצות.
"אני לא מאמין לבני אדם."
" אמרתי לך שאני ואתה אותו דבר. אתה יודע בדיוק מי אני ומה הכוח שלי, אז תפסיק להיתמם. תיתן לי את האבן, אני אציל את העולם ואז תוכל לקחת אותה בחזרה." היא מושיטה את ידה קדימה,
"זה שאת הנבחרת לא אומר שא-"
"הנבחרת האחרונה! תאמין בי קצת. אתה יודע שאני יכולה להביס את סאנג'ו!" איקו מרימה את קולה בהתרסה, לוקחת עוד צעד קדימה.
העינים הבוערות מביטות ישירות בה.
שקט משתרר ביניהם בזמן שהיא שומעת קולות להבה מתפצחת העולים מפנים המהרה.
"לא." הוא משיב באחת.
"כן!" איקו צועקת אליו,
"לא!" הוא נוהם, ושוב שיערה של איקו עף מגל החום שהפעם מרגיש חם יותר.
"תירגע אתה רוצה לשרוף אותי?! אני עוד אמורה להציל לך את התחת! " היא מרימה את קולה.
"איקו, לכי מכאן. אימא שלך עשתה מספיק צרות כשהיא עזבה, ואת יותר צרות ממנה. תעזבי את המקום הזה או שאני באמת אשרוף אותך." הוא אומר בקשיחות, והיא קופאת במקומה.
" מה אתה יודע על אימא שלי?" היא שואלת, ובולעת את רוקה.
" שהיא ברחה מההתחייבויות שלה, ובזכותה סאנג'ו רק התחזק. היא הייתה אגואיסטית והשאירה הכל לך. אבל אני לא לוקח בזה חלק, מצידי שסאנג'ו יהרוג את כולם. אתם בני האדם לא נאמנים אפילו לעצמכם. לכן אני בחיים לא אביא לך את האב-"
"פעם אחרונה שאתה מדבר על אימא שלי!" איקו צורחת, ועוצמת את עינייה.
" אתה לא יודע מה אתה מדבר, לא היה לה טוב! ואתה יודע שהיא לא יכלה לעשות כלום, אתה יודע שהכל היה חוזר על עצמו, אז אל תדבר סתם! גם אם היא הייתה נשארת סביר להניח שהיא הייתה מתה ואז מה היה קורה?!"
" זה לא משנה את זה שהיא לא הייתה צריכה לברוח מההתחייבויות שלה!" הוא צועק חזרה,
"זה כן! היא לא ברחה מכלום! הרי אני כאן בזכותה, אני לוקחת על עצמי את האחריות! אני עומדת מולך כאן ואומרת לך שאני מוכנה להקריב את עצמי! אני הנבחרת האחרונה ואתה יודע את זה, מה היה קורה אם אני הייתי מסרבת?! אז מה התירוץ שלך?! הא?!" היא רוקעת ברגלה לכיוונו.
"אם תצליחי להביס את הדרקונים שלי אני אביא לך את האבן." הוא אומר לבסוף.
" בסדר!" היא צועקת חזרה ללא היסוס.
"בסדר? את מודעת לכמה חזקים הם? הם היצור החזק ביותר בטבע. להזכיר לך שלא הצלחת להתגבר מול 2 לצד כל החברים שלך? " הוא שואל, ואיקו לוקחת עוד צעד קדימה.
הבזק של אש מופיע לרגע, ואז נעלם. היא מבינה שהיא כבר קרובה לרוח האש שהיא מעולם לא ראתה בשלמותה.
"מה זה משנה אם הם יהרגו אותי או שאמות במלחמה נגד סאנג'ו אם לא תיתן לי את האבן?" היא מכווצת את גבותיה ומשלבת את זרועותיה על החזה שלה בהתרסה.
'מ-מה.. היא לא מפחדת?' רוח האש חושב לעצמו כשהוא נתקע לרגע במחשבותיו, ואז מיד חוזר לעצמו.
הוא לא ציפה לזה.
"את ילדה מעצבנת."
"ואתה רוח מעצבן!" היא רוקעת ברגלה,
"בסדר. שלא תגידי שלא אמרתי או הזהרתי."
ולפתע משב אוויר אופף אותה.
עינייה נעצמות והיא מרגישה חום סביב כל גופה.
כשהיא פוקחת את עינייה, נעמדים בשורה מולה שלושת הדרקונים המוכרים לה.
אבל היא מופתעת כשהיא מבחינה בדרקון נוסף שחור, ודרקון נוסף לבן.
הם עצומים ויפייפים, שחור לבן צהוב כחול ואדום.
היא בולעת את רוקה, וממשיכה לבהות בדרקונים שלמולה.
הם בגובה חמישה מטרים לפחות, הטפרים שלהם בגודל חצי מגופה, עינים זוהרות בלהבה ממש כמו רוח האש והם נראים מאיימים.
הארבעה מתחילים להתקדם לכיוונה, ואז הם נעצרים למולה.
הם מתבוננים בה לרגע, ונשימתה נעצרת. היא נפעמת מיופיים.
הדרקון הצהוב מזכיר את השמש,
האדום מזכיר לה את הדימדומים,
הכחול מזכיר את השמיים,
השחור מזכיר את הלילה,
ואילו הלבן את הירח.
תחושה לא מוכרת מציפה אותה, כשחמשת הדרקונים מקרבים את אפם אליה.
הם נעצרים ובוהים בה ארוכות.
איקו מתבוננת בעיני הלהבה שלהם, ובליל רגשות מתחיל להתערבב בתוכה.
פחד, סקרנות,ציפיה, התרגשות, ואז לפתע הכל מתפוגג ומגיעה שלווה.
היא עוטפת אותה בכל חלקי גופה, ואיקו מרימה את ידייה מעלה.
הדרקונים מרכינים מעט את ראשם ועוצמים את עיניהם.
היא מניחה את יד שמאל על אפו של הדרקון השחור, ואת יד ימין על אפו של הדרקון הלבן.
חיוך מצטייר על פנייה, והיא מלטפת את אפם באיטיות.
ואז מתקדמת אל הדרקון האדום, מלטפת את אפו, וכך הלאה אל הצהוב והכחול.
רוח האש מתבונן בה, ועיני הלהבה שלו נפערות בהלם.
"מ-מה.." הוא ממלמל.
" אתם יפייפיים." איקו לוחשת אליהם, ואז הם פוקחים את עיניהם ומביטים בה.
"חבל שאני לא יכולה לגדל אתכם, אתם הדברים היפים ביותר שראיתי בחיי." היא ממשיכה למלמל ואז מצחקקת.
לפתע הדרקון השחור מרים את ראשו, ואז ממשיך להתבונן באיקו.
"מה קרה?" היא שואלת, מנסה לדבר עם הדרקון שלא עונה לה. והשאר מתרוממים מיד אחריו.
" הם לא מדברים בשפת בני האדם." היא שומעת את קולו של קאסאשינטו.
לפתע להבות אש עצומות יוצאות מהמנהרה, והדרקון הלבן פורס את הכנף שלו ומגן על איקו מהאש שמגיעה.
היא ממשיכה להתבונן בו,
ואז כשהדרקון הלבן מוריד את כנפו, היא קופאת במקומה.
"אתה.. רוח האש..?" היא שואלת בגמגום.
"כן." הוא משיב באחת,
"אתה יפייפה!" היא צועקת.
צורתו היא של דרקון. אבל הוא הרבה יותר גדול ומרשים מהשאר.
אין לו צבע אחיד, כל גופו הוא להבות מתלקחות ללא הפסקה בשלל צבעים.
" הם הדרקונים של השמש,הירח, השמיים,הדימדומים והחושך. בדיוק כמו שחשבת עליהם כשראית את הצבע שלהם. "
"מה?! קראת את המחשבות שלי?!"
"לא. זה פשוט בגלל שזה מה שהצבעים שלהם מסמלים." הוא אומר, ואז נאנח.
" הם לא רוצים להילחם בך." הוא מוסיף.
"כי אין למה. למה שלא תיתן לי את האבן וזהו?" איקו שואלת.
דרקון האש מפנה את מבטו, הוא נראה מרוכז ברקע השמיים שמסביבם.
"זה לא כזה פשוט. אני לא רוצה שהנפש שלך תשתחר כמו עם סאנג'ו."
"אני יודעת שאתה יכול לראות שהיא לא."
"איקו.. האש הוא היסוד החזק ביותר בעולמנו. את יודעת את זה נכון?" הוא שואל, ואיקו בולעת את רוקה.
"לא. לא ידעתי." היא משיבה.
"הכוח האמיתי שלך.. במיוחד כשאת המיועדת האחרונה.. אני לא רוצה שתמשתמשי בו לעולם. לא מול סאנג'ו ולא בכלל לכן לעולם לא אעביר לך אותו. נניח בצד את זה שהגוף שלא גם לא יהיה מסוגל להתמודד איתו ויהיה עלול להישרף. "
"ל-להישרף?"
"מה שהכוח הזה מסוגל לעשות.. לפוצץ את כל כדור הארץ בהקשת אצבע." עינייה של איקו נפערות מיד.
" סאנג'ו חפץ בכח הזה, והוא לא יוותר. הוא רוצה להיות מסוגל לעשות הכל, לאיים על הכל ועל כולם. שכולם יהיו נתונים לחסדיו בזמן שהוא יוכל להשתמש באיום כתירוץ. להפוך את העולם על פיו וליצור עולם משל עצמו-מלא בכאוס ועצב. "
"מה התכוונת לעשות כשהוא היה מגיע אלייך?"
"לא יודע. אני התחמקתי ממנו עד עכשיו. הייתי שולח את הדרקונים לחפש אחריו, לבדוק איפה הוא. אבל מעולם לא הייתה לי תכנית. אני חושב שבאיזשהוא מקום.. אני מאמין שטוב שאת כאן. "
חיוך מצטייר על פנייה של איקו למשמע הוידוי, אבל בו זמנית היא מרגישה כובד נוסף על כתפיה.
"למזלי לא נתתי לו את כל הכח שלי. וגם לך לא אתן את הכל, אבל אתן לך קצת יותר כדי שבאמת תוכלי להביס אותו. איקו.. הכח הזה.. את תצטרכי לשמור עליו."
"אני אשמור." איקו מהנהנת ברצינות.
קאסאשינטו מתכופף, ומקרב את מצחו אל מצחה של איקו.
הוא עוצם את עיניו, ואיקו, שלא מקבלת ממנו שום הוראה מרגישה שעליה לעצום את עיניה גם.
כשהיא עוצמת אותן, ומרגישה את מצחו החם של קאסאישינטו מונח על מצחה, היא מרימה את ידייה ומניחה אותן על לסתו העצומה.
"מה את עושה מעצבנת?"
"אתה מקרין חום נעים. אל תהייה מעצבן." היא משיבה.
היא יכולה להרגיש את החיוך שמצטייר על פניו של רוח האש האדירה שלמולה.
" את משהו מיוחד."
"בגלל זה את סומך עליי, לא?" היא שואלת.
" את כבר בטוחה שאני סומך עלייך, הא?" הוא שואל באדישות, כאילו ידע שידעה.
היא מושכת בכפתייה בעודה עם עיניים עצומות.
"לא מכרת מספיק טוב את ההצגות המשתחצנות שלך." היא מחייכת.
"ומישהי עזרה לך להבין את זה." הוא מוסיף, יודע את התשובה האמיתית.
"אולי." היא מושכת בכפתייה שוב, כשפניה של אימה עולות במוחה.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
**********
אני לא יודעת לאיזה פרקים אני יותר מחכה, כל כך הרבה הפתעות בדרך XD מחכה לשמוע מה חשבתם על הפרק!! ואם יש שגיאות- תרשמו לי בבקשההה >< מקווה שאהבתם!!
