" אתה החלום שלי. הפכת אותי למי שאני, התחזקתי בזכותך.
ולחבק אותך בזרועותיי טבעי לי יותר מהלומות ליבי.
בבקשה תישאר איתי לנצח. "
איך תגיב כשכל חייך ישתנו ביום אחד,
כשהאדם שמצאת את עצמך הכי שונא פתאום הופך לאהבת חייך?
איך תבין כמה מסובך הוא, אם אתה ל...
וואו אוקיי. ראיתי את התגובות שלכם. אני מודה לכם ואוהבת אותכם אבל הלכתי לבקר משפחה ולא היה לי זמן להגיב, אז עכשיו אני ממהרת להעלות פרק, ואני אחזור ואגיב לכולכם! אתם לא מבינים כמה אתם נותנים לי כח להמשיך. זה כל כך משמח שיש אנשים שאוהבים את איקו וקוראים, אני באמת כבר לא יודעת איך להודות לכם אבל זה באמת מחמם את הלב! המון המון תודה והמון המון אהבה <3 מקווה שתמשיכו לקרוא כי רק נהיה יותר ויותר מעניין. אני תוהה אם אתם מוכנים לפרק הזה? :D אני חייבת לציין שהוא קצר מאוד מאוד - אבל אני מאוד מאוד אוהבת אותו והאוסט הראשון הוא MUST !!! אז תסלחו לי ^^ אני תוהה אם תהיו מוכנים לפרקים הבאים. אנחנו מתקרבים לפרק מיוחד מאוד! :)
אבל אנחנו גם מתקרבים למשהו ככ לא צפוי שאני באמת מפחדת שעוד תמצאו את הכתובת אייפי שלי (אחמפרינגלסאחמאמ) ותרצחו אותי. אני פשוט אתחבא.
אין לי מעבר מה לכתוב הפעם, אני מקווה רק שתאהבו XD
אה ואם יש שגיאות כי תמיד יש כי הוואטפד משגע אותי- פשוט תרשמו פעם אחת שיש ואני אעבור על הפרק XD
אני גם אשמח לשמוע עוד שאלות שתוכלו לשאול בדף 'שאלות ותשובות' מאוד מחכה גם לקבל מכם ציורים וכו ^^ אז.. תהנו מהפרק ^^
**********
יש לי כל כך הרבה לספר.
מאז שעברנו מימד קרה כל כך הרבה,
לי.. לו.. לכולם.
אני עומדת עכשיו על שתי רגליי, אוגרת את כל הכוח שעוד נותר בגופי.
כל פצע לא כואב בהשוואה לכאב שיש לי בלב אחרי שראיתי את יוקאי ככה.
אני שומעת במעומעם את קולו של ריוג'י, שמבקש לרוץ אחרי יוקאי.
אבל אז הוא מתמוטט, ובטשטוש שהדמעות מכסות מעל עיני אני מתחילה לרוץ בכל הכוח שהתאמצתי כל כך לאגור.
אבל... זה לא יהיה הגיוני להתחיל מהסוף.
צריך לחזור לאן שהכל התחיל.
לרגע שבחיים לא דמיינתי שזה מה שיקרה לנו,
לא חשבתי שזה מה שיקרה לי.
הייתי מוכנה להקריב הרבה, את כל חיי- רק כדי לא לחיות בסבל.
אבל מעולם לא חשבתי שזה מה שיקרה לי.
~
" מה היה קורה אם לא היית כאן? ברצינות! " מיו מנפחת את לחייה כשהיא מביטה בצורה היסודית בה נוריקו עוטפת את צלעותייה של איקו עם תחבושת חדשה. הן מוכתמות בכתמים סגולים קלים בזמן הקצר מאז הקרב, ומיו ממצמצת בעיניה מספר פעמים בכאב בכל הדקות הספורות בהן נוריקו מפלפפת אותה סביבן. היא לא נפצעה חמור כמו איקו ולנוריקו לא לקח הרבה זמן לרפא אותה. " יש חדש לגבי יוקאי? " היא שומעת את קולה של איקו, ואז נאנחת. השלושה יושבות על מיטתה בחדרה של איקו. כבר יומיים עברו מאז מה שקרה, ויוקאי עדיין לא התעורר. " לא. ברגע שהוא יתעורר אנחנו נדאג שאת תדעי זאת מיד. " נוריקו נשמעת רצינית, והבעת פניה מצביעה על כך שהיא כועסת. " למה את לא הולכת לבדוק בעצמך?" ואז שאלתה מבהירה היטב מדוע. " אני לא רוצה. " איקו משיבה באותו טון זועם. " תראי, אני יודעת שרבתם איקו. אבל את צריכה לראות אותו. " אומרת מיו. " אני מפחדת להתמודד איתו. " איקו משיבה כשהיא מטיחה את ידה בעייפות בסדין מיטתה. מיו מפנה את מבטה המודאג לנוריקו שנושפת את האוויר בריאותייה בייאוש בדיוק כשהיא מסיימת לקשור את התחבושת לגופה של איקו. " איקו. אני חושבת שאת צריכה ללכת לראות מה שלומו. את לא יכול להסתיר מאיתנו שאת מודאגת לגביו, ולא עשית שום דבר כדי שתמנעי מעצמך ללכת לראות אותו. " נוריקו מניחה את ידה על כתפה של איקו. " אני לא רוצה. " איקו מניחה את ידה על מצחה ומעסה אותו באיטיות. היא מרגישה את החנק שמטפס בגרונה, וגבותיה מתכווצת יחד עם שפתייה. פרצופן של מיו ונוריקו לובש הבעת הלם. " אני.. לא רוצה. " איקו חוזרת על עצמה בקול חנוק כשדמעה מתנפצת על השמיכה שלה ועושה רעש, בתוך כל השקט. " אני כל כך פחדתי כשהמחשבה שהוא אולי לא יתעורר התחילה לי בראש. " היא אומרת, בזמן שעוד ועוד דמעות מתנפצות על הסדין. " מהיום הראשון שפגשתי אותו, עם כמה שסירבתי לתת למחשבות האמיתיות שלי להתבטא הייתה לי תחושה שהוא טוב. הרגשתי משהו שלא הרגשתי לפני זה ולא אחרי זה – כלפי אף אחד. " איקו אומרת כשהיא מורידה את ידה ממצחה. " עם הזמן התחלתי לתת להן להתבטא והבנתי את המשמעות של התחושה הזאת. למרות שהוא לא התנהג נחמד תמיד, ברגעים שהוא כן? ראיתי את הצדדים הרכים בו והבנתי כמה מדהים הוא. " הדמעות מטשטשות את עינייה, והיא מרגישה איך הלב שלה מתכווץ יחד עם כל דמעה. " הוא לא רע, והוא לא מבין את זה. הוא מאמין שזה הגורל שלו. העונש שלו. הוא מאמין שהוא נועד להיות כזה לתמיד ולא מאמין שיש מישהו שיכול לעזור לו – למרות שהוכחתי את עצמי כל הפעמים האלה! " נוריקו מושיטה אל ידייה אל איקו, ואוחזת במפרק ידה כשהיא גוררת אותה לחיבוק. איקו משחררת את המחנק שבגרונה, ואז מתחילה לפרוץ בבכי. מיו קמה ממקומה במהירות ומתיישבת ליד איקו, מחבקת אותה מצידה השני. " מהרגע הראשון שראיתי אותו אהבתי אותו! אני אוהבת אותו ואני תמיד אמשיך לאהוב אותו! אני בחיים לא אוכל לשכוח אותו! אם הוא ייעלם מחיי- לא יהיה לי למה לחיות יותר, וזה יכאיב לי כל כך שאעדיף למות מלהישאר בחיים! " נוריקו מרגישה את הדמעות של איקו על כתפה, כשהיא מיישרת מבט כואב אל מיו. " בכל הפעמים שהוא נעלם תמיד הייתה לי תקווה שהוא יחזור! אבל עכשיו אני מפחדת! אני מפחדת שזאת תהיה הפעם האחרונה שהוא יזכור אותי ושמה שהשתלט עליו לא יגרום לו לחזור אלי שוב! והכי גרוע – אני מפחדת שהוא ימות ולעולם לא אוכל לראות אותו שוב! " נוריקו ומיו מהדקות את אחיזתן בה כשהן מרגישות את המחנק בגרונן מהבכי קורע הלב של איקו. עוברות שניות אחדות לפני שהיא נרגעת, ומתחילה לנשום באיטיות. " אני לא יודעת אם אוכל לשרוד בלעדיו.. אני לא יודעת אם אוכל להיות מי שאני ומי שתמיד הייתי בלעדיו. עכשיו אני מבינה עד כמה הוא הכל בשבילי. " איקו מושכת באפה ואז מתרוממת מאחיזתן של נוריקו ומיו.
" איקו. " נוריקו אומרת את שמה. איקו נושמת נשימות קטנות ומקוטעות ונדרכת במקומה על מנת להקשיב לנוריקו.
" אנחנו תמיד נהיה כאן בשבילך לא משנה מה יקרה. אני שמחה שאת בוטחת בנו מספיק כדי לספר לנו בלב גלוי את מה שאת מרגישה. שתדעי שאת תמיד יכולה לעשות את זה ושאף פעם אל תרגישי שאת מעיקה עלינו. " נוריקו מלטפת את ראשה בעדינות.
איקו מרימה את עינייה.
" בדיוק. אנחנו אוהבות אותך, ואני מבטיחה לך שהכל יהיה בסדר. אנחנו כאן בשבילך. אנחנו נעזור לך. אנחנו נעזור לך וליוקאי לעבור את כל זה, ואת תראי שהכל יבוא על מקומו בשלום. תוציאי את זה, תבכי את זה, אבל אל תהיי בהרגשה כבדה מידי. אנחנו כאן תמיד. " מיו מהדקת את אחיזתה באיקו.
איקו מרימה את שתי ידייה ועוטפת את נוריקו ומיו בגבן כשחיוך מצטייר על פניה מבין כל הדמעות.
" מה הייתי עושה בלעדיכן? " היא שואלת כשהיא מחניקה צחוק קטן.
" כנראה שהיית גוועת ברעב עם הבישולים הגרועים שלך. " משיבה מיו.
" היי! " איקו מרימה את קולה, ונוריקו מחניקה גיחוך.
" תודה בנות. " איקו משיבה, ואז היא עוזבת את אחיזתה בהן כשהיא זוחלת על הסדינים לכיוון הכריות ומניחה את ראשה עליהן.
עיניה נפוחות והיא שוכבת ללא ניע כשהיא מביטה אל עבר נקודת לא ברורה באוויר כשהיא מושכת באפה מידי פעם בדקות המעטות שנוריקו ומיו מביטות בה. " אנחנו ניתן לך ללכת לישון, בסדר? " שואלת מיו כשהן מתרוממת מהמיטה. איקו מרימה את ידה ומסמנת באצבעותייה 'מושלם.' באדישות, וגורמת לנוריקו ולמיו להחניק צחוק קל. היא מחייכת חיוך קטן, ואז מתהפכת על צד גופה עם הגב שלה אליהן. נוריקו ומיו שוב חוזרות להבעה המודאגת, אבל אז הן יוצאות מהחדר. איקו מושיטה את ידה קדימה. אפה מתרחב ואז נסגר שוב כשהיא אוטמת את שפתייה. " הינורי! " נוריקו שעסוקה בסגירת הדלת מסתובבת במהירות כשהיא שומעת את קולה המבוהל של מיו. הינורי עומדת מולן, במבט לא פחות מהול בעצב מהן. " שמעתי אותה בוכה. עמדתי כאן כל הזמן הזה. " מתוודה הינורי ומשפילה את מבטה. " יוקאי התעורר? " שואלת מיו. " א-אני.. אני לא.. הוא לא מתעורר. " משיבה הינורי. " אני אלך לבדוק מה קורה איתו. " אומרת נוריקו ומתקדמת משם במהירות. מיו מכווצת את גבותייה, ואז מרגישה את ידה של הינורי על כתפה. " אני יודעת שקשה עכשיו, אבל את תראי שהכל יהיה בסדר. " מיו מרימה את ראשה ומביטה לרגע בהינורי. חיוך מצטייר על פניה, ושתיהן מתקדמות משם יחד. ~
נוריקו פותחת את דלת חדרו של יוקאי, ואז מתקרבת אליו.
היא מביטה בו שניות קצרות, ואז מרימה את התחבושת שעל ראשו ממנו.
היא סוחטת אותה בדלי המים שלידו, ואז מניחה אותה על מצחו של יוקאי כשהיא לוחצת עליו בחזקה.
" מה הקטע? " הוא שואל באדישות, ואז פוקח את עיניו כשהוא מפנה אותן אליה.
" שאתה אידיוט. זה הקטע. " היא משיבה בטון עצבני.
" אני שומע את זה מספיק מאיקו. "
" היא ממש מודאגת לגבייך. ובכנות, ממש נמאס לי לשקר לכולם. " נוריקו משלבת את ידייה.
יוקאי מפנה את עיניו חזרה לתקרה, ומתבונן בנקודה לא ברורה.
" את יודעת למה. "
" זה אידיוטי. "
" אני לא רוצה לסכן אותה. " הוא משיב, ונוריקו נאנחת כשהיא שומטת את ידייה לצידי גופה.
" אתה מסכן אותה יותר כשאתה מתנהג כך. " היא מרימה את גיגית המים הקטנה שליד מיטתו.
" תחשוב טוב טוב על הדברים שאתה עושה. אני יודעת שהמצב הנפשי שלך אחרי הקרב הזה לא יותר טוב משל כולנו, אולי אפילו הכי גרוע אחרי ששמעת מה ששמעת על ארוקה. אבל.. תתחשב גם באיקו. ככה או ככה היא מאוד סובלת. " נוריקו מתקדמת אל דלת החדר.
" אני אומרת לכולם שקמת. אני לא מתכוונת לתת לאיקו להמשיך לדאוג. כיבדתי את הבקשה שלך עד עכשיו ולא סיפרתי לאף אחד שהתעוררת אחרי שעתיים בלבד. אבל זהו. " היא מצהירה ויוצאת מהחדר.
~
נשימותיה של איקו מאטות את קצבן, והיא ממשיכה להביט בתקרה.
היא נרגעת מהבכי, ועינייה כבר לא נפוחות כל כך.
" איקו. " היא שומעת את שמה נאמר בקול מוכר שגורם לעינייה להיפער.
בלי לחשוב פעמיים היא נעמדת על מיטתה במהירות כשכדור אש בידייה, ופניה מופנות אל חלון חדרה.
" איקו, תרגעי! " צועק דאיסאקי כשהוא מרים את ידיו בכניעה.
הוא מכופף על ברכיו, כשרגליו על אדן חלונה.
איקו מניפה את ידה.
" חכי! אני כאן כדי לעזור! "
איקו מרימה את גבותייה בפליאה, ונעצרת.
" אני מבטיח. אני כאן כדי לעזור! אני לא באתי לפגוע באף אחד מכם. " הוא חוזר על דבריו כשהוא מביט לתוך עינייה.
איקו לאט לאט מורידה את ידה, וכדור האש נעלם ממנו.
" לעזור? " איקו שואלת כשידה נשמטת לצד גופה, והיא מתיישבת על מיטתה באפיסת כוחות חזרה.
" איקו.. אני מבקש להצטרף אליכם. " דאיסאקי לוחש כשהוא מרשה לעצמו לרדת מאדן החלון ולהיעמד על רצפת חדרה.
" אתה מה? "
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
**********
אוקיי! התמונה הזאת בעיני יש לה משמעות ייחודית מעבר להיותה תמונה של פרק - חיפשתי תמונה שמשדרת חברות אמיתית גם בבעיות וגם בצרות. שתמיד תדע שיש מי שיהיה לצידך גם אם אתה עומד ליפול. מקווה שאהבתם! מחכה לשמוע מכם!
