איקו

פרק 49

" . The cooler he is , the hotter she gets "

פרק 49:

~ '  תוכנית.' ~

* * * * * * * * * *

טוב חברים - אמרתי קיימתי!
איקו חוזר לפעילות מ ל א ה (:
למרות שבאמת במקרה שהפרק הזה יצא דליל במידע - כי הפרק הזה הוא הפרק ההקדמה האחרון.
מהפרק הבאים הדברים באמת מתחילים. ( אבל אל תתבלבלו זאת עוד לא העונה השניה!)
אני מציעה לכולם להכין ממחטות לפרקים הקרובים, ההפתעה קרובה מתמיד ויש למה לחכות.

החלטתי כל פרק מעכשיו לתת לכם עובדות על כל אחת מהדמויות, היום נתחיל באיקו ויוקאי ^^ :

 המאכל האהוב על איקו זה סלמון והמאכל האהוב על יוקאי זה המבורגר ~

מה המאכל האהוב עליכם? :O

אגב, אתם מקסימים.
דיברתי עם קוראות בפרטי ואתם פשוט אנשים מאוד נחמדים.
מאוד מילא לי את הלב התגובות שלכם לגבי הסיפור, וכן, מאוד חושב לי הדעות שלכם כמובן כי כמו שאני תמיד אומרת איקו לא יכול להתקיים בלעדיכם.
תודה רבה לכם על כל תגובה ודירוג שלכם.
אתם לא מבינים כמה זה חשוב לי רק לדעת שאתם קוראים, ולמי שאין משתמש בוואטפד..
אני מקווה שאתם נהנים לפחות מהסיפור ^^
שוב, אתם לא חייבים לטרוח ולהגיב מספיק לי דירוג כדי לדעת שקראתם 3>

אבל באמת מאוד מאוד חשוב לי לדעת באיזושהיא דרך שאכן קראתם כי זה נותן לי המון מוטיבציה T^Tאני מאוד מודה לכם על הזמן שאתם מקדישים לאיקו ואני מאוד מקווה שאתם נהנים. באמת תודה מכל הלב.

אז אני מאוד מקווה שתהנו מהפרק, כי הוא האחרון שיחסית רגוע לזמן הקרוב.

אגב אני באמת באמת ממליצה להפעיל את הנגנים! זה מאוד מוסיף!

ועכשיו לפרק:

  * * * * * * * * * *    

    " הם הולכים להגיע.. " הוא אומר ומסית את מבטו בשיעמום.

"מה אנחנו הולכים לעשות? " שואלת אקורו.

" כלום. אנחנו עשינו את מה שאנחנו צריכים. עכשיו רק צריך לחכות. "

" אני לא יכלה לסבול את המחשבה שאולי המשימה הזאת תיכשל. " משיבה אקורו.

הוא נאנח ומגלגל את עיניו.

" זאת לא הייתה משימה מתוכננת במילא. חשבנו שאולי זה יחסוך לנו המון כאב ראש. אז תפסיקי לערב את הרגשות שלך כלפי יוקאי בזה. "

אקורו מסובבת את מבטה בכעס, ויוצאת מהחדר בטריקת דלת.

~    

    איקו יושבת במטבח, בוהה בנקודה לא ברורה באוויר.

כל מה שהיא יכולה לחשוב עליו זו התמונה של היראקו, מדבר עם הוריה המודאגים של מיו כמה שעות לפני.

" הכל בסדר? " קולה של נוריקו גורם לחוט המחשבה שלה להיקטע.

" כן. " איקו משיבה ומתרוממת מהכיסא כאילו זה מה שתכננה לעשות כבר דקות ארוכות.

"שלום. " נשמע קול לא מוכר מכיוון דלת הכניסה של הבית.

איקו מסובבת את ראשה אל נוריקו במבט שואל, ונוריקו מחייכת.

" אימא של היראקו ואקיטו באה לבקר." משיבה נוריקו.

" הבנתי." איקו משיבה ברצינות, ואז מתקדמת אל המקרר.

נוריקו מביטה בה בדאגה, בזמן שנאו ויוקי נכנסות למטבח בלי שאיקו או נוריקו שמו לב.

"אם את מחפשת משהו לאכול, אימא של היראקו הביאה איתה אוכל. " קולה של יוקי נשמע, ואיקו מסתובבת באדישות, וקדה קידה מנומסת בפני נאו.

אישה יפייפיה, עם שיער בצבעו של השיער של אקיטו ועיניים ירוקות כמו שלו. נראית עדינה ואדיבה.

"אני בטוחה שהאוכל שלך יותר טעים. " אומרת נאו ליוקי, שמחייכת במבוכה.

" אז את איקו המפורסמת. " היא מוסיפה ומחייכת אל איקו חיוך שמזכיר את חיוכם של אקיטו והיראקו.

אך החיוך הזה לא גורם לפניה הרציניות של איקו להשתנות.

" נעים להכיר אותך. " משיבה איקו ברצינות.

נוריקו ויוקי מביטות בדאגה אחת על השניה.

"גם את שומרת? " איקו שואלת בזמן שגבה אל כולן, מוזגת לעצמה כוס מים קרים.

" לא. אבל הגרוש שלי היה שומר. " היא משיבה.

'אה.. אני מבינה.. ההורים של אקיטו גרושים. ' איקו חושבת לעצמה באדישות ולוגמת מכוס המים שבידה.

" איקו.. " היא שומעת את קולה של נוריקו, והיא עוצרת את עצמה מהלמשיך לשתות.

המים הקרים שבדיוק בלעה מעבירים בה צמרמורת, והיא מרשה לעצמה להפיל את הכוס על הרצפה.

" איקו! " נשמעת צעקתה של יוקי.

הבנים מגיעים במהירות מהסלון.

" איקו?! מה קרה?! " היא שומעת את קולו של אביה, וכשהיא מסתובבת היא רואה את אבייה, נוריקו, יוקי, נאו, ריוג'י, אקיטו והיראקו מביטים בה המומים.

היא מביטה בהם בעיניים כבויות, ובמבט אדיש.

" אני מצטערת על זה. " היא משיבה בקרירות.

היא מתקדמת לכיוון כולם ואז נדחפת ביניהם, יוצאת מהמטבח ועולה במדרגות, נעלמת מעיניהם.

"מה קורה לה? " שואל אוג'סימה במבט מודאג.

הימים האחרונים לא היו קלים.

כולם מנסים להיות לצידה של איקו כמה שיותר.

היא לא מוותרת על דקה אחת של אימונים, שמשפיעים עליה בלילות וגורמים לה לסיוטים שמעירים אותה משנתה.

" היא מתנהגת באדישות מוחלטת מאז שהיא התעלפה באותו היום. " אומר היראקו.

" אני בכנות.. לא יודע מה לעשות. " הוא אומר ומעסה את מצחו באצבעותיו.

יוקי מניחה את ידה על כתפו, גורמת לו להרים את מבטו.

היא מחייכת אליו חיוך מרגיע ולא אומרת דבר, והבעתו מתרככת לעדינה.

באותו הזמן איקו מגיעה לחדרה ונשכבת על המיטה.

היא מרגישה שהיא עומדת לבכות, אבל היא מכווצת את שפתיה ובולעת את רוקה. אפילו היא עצמה יכלה לשמוע זאת בבהירות.

המשקל שעל הכתפיים שלה גורם לה להרגיש חסרת אונים, והעייפות מחוסר השינה לוחצת על הרגשות שלה.

אז היא עוצמת את עינייה, ומנערת את ראשה.

ומנסה לצייר לעצמה תמונות מרגיעות.

כל הבנים יושבים יחד בשולחן האוכל שבביתם.

יוקאי שותה כוס תה עם החיוך האדיש שלו, אביה מוזג להיראקו סאקה, שהוא מסרב לשתות כי הוא רוצה להתנהג במיטבו ליד יוקי.

ריוג'י ואקיטו משחקים בקלפים.

נאו מניחה עוגיות מעוטרות בפרחים מסוכר על השולחן, כשמאחוריה נוריקו ומיו מכינות תבשיל שמציף את הבית בריח טוב.

ונאו שעומדת לידן ומפקחת על מבטיהם המצטלבים של יוקי והיראקו בחיוך עדין.

והיא? היא פשוט עומדת בפתח המטבח, ומביטה על כולם בחיוך רגוע,

בידיעה שכולם בטוחים עכשיו ושהכל בסדר.

" אני.. רוצה למהר ולהציל אותם כדי שנוכל.. להיות ככה. " היא אומרת לעצמה ואז מניחה את זרועה על עינייה העייפות שמאיימות לדמוע שוב.

~