פרק 94

99 13 54
                                    



" . The cooler he is , the hotter she gets "

פרק 94 :

~ ' מחיר כבד. ' ~

* * * * * * * * * *

חג פסח שמח לכולם!

אני מרגישה שאני קצת נוטשת, אבל עודמעט נחזור לשגרה ואיתה אני אחזור לחפור לכולם XD
אני מאוד שמחה על התגובות והדירוגים ;-; למרות שהם קצת ירדו ;-;
אבל נראה שבאמת הצלחתי להכניס אתכם לסיפור  T_T
מקווה שזה ימשיך כך - יש עוד המון המון הפתעות ואני מבטיחה שלכם שלזה לא ציפיתם XD

אני רק רוצה לדעת- האם צפיתם את הדבר הזה בסיפור? גם היד, וגם הבריחה :O

תהנו מהפרק ^^

 * * * * * * * * * *  

    איקו מתבוננת בזמן שריוג'י מוסיף עוד קרשים למדורה.

היא תופסת בראשה וגוררת אותו אחורה עם אצבעותייה באנחה כבדה.

ריוג'י מציץ לכיוונה, ואז מעקם את פיו.

" את רוצה שאחליף אותך בשמירה? " הוא שואל בטון מודאג, שגורם לאיקו לכווץ את גבותייה בכעס.

" לא. די לרחם עלי. " היא משיבה.

ריוג'י מושך בכתפיו ואז מחייך חיוך מיואש.

" הצלחתי לתפור בגדים חדשים לכולם. " קולה של נוריקו נשמע לפתע.

איקו מסובבת את ראשה, ומבחינה בחולצה שמסתירה את נוריקו.

לצידה, נחה יוקי. נראה שבטנה גדלה, מה שגורם לקצוות פיה של איקו להתעקל.

" זה מעולה, אני מרגיש ממש מסריח. " משיב ריוג'י.

לפתע נשמע רשרוש שמגיע מן השיחים המקיפים את החבורה.

אש מופיעה מידייה של איקו, נוריקו שולפת מים מהגיגית שלידה, וריוג'י מניף את ידו קדימה כשמיד מופיע בו הגרזן שלו.

" תרגעו אלה רק אנחנו." הם שומעים את קולו המוכר של יוקאי.

הוא ודאיסאקי מגיחים מהשיחים במבטים שנראים ספק מיואשים ספק עייפים.

" מצאנו כפר קטן בקרבת מקום, וכשהסתובבנו בחוץ לא היה שם מודעות עלינו, נוכל מחר ללכת לקנות שם דברים כמו שקי שינה, בגדים חדשים ואוכל." דאיסאקי מסביר.

" אבל בדיוק סיימתי לתפור.. " נוריקו ממלמלת כשהמים שהקיפו אותה נובלים מהאוויר.

" נוכל להשתמש בכולם. " משיב ריוג'י.

" אולי סוף סוף המפלצת תפסיק לקטר שהיא רעבה. " נשמע קולה של יוקי מהצד.

לחייה של איקו מאדימות, והיא מסובבת את מבטה במהירות אל יוקי.

" את לא אמורה לישון?! " היא מרימה את קולה בכעס.

" כשאת ערה אסור לישון. " היא משיבה.

" מ-מה הוי! " היא מרימה את קולה, מה שגורם לכולם לצחוק.

איקו בוחנת את כולם בכעס בזמן שהם צוחקים, ואז קמה במהירות על רגליה.

" אני הולכת לשמור. לילה טוב. " היא מכריזה ופותחת בהליכה כבדה ומהירה לכיוון השיחים.

דאיסאקי מביט לרגע לרגע על יוקאי, ואז מסמן לו עם ראשו.

יוקאי מניד בראשו לשלילה. הוא ממש לא מתכוון לעשות את מה שדאיסאקי הציע לו. לדבר עם איקו. הוא לא מסוגל לעשות את זה.

הרגשות אשם שלו כל כך גדולים שהוא כנראה יתפוצץ אם רק ינסה לדבר איתה.

אבל התחושה שהרגיש כשחיבק אותה וידע שרק הוא זה שמסוגל להרגיע אותה מהפחד שהשתלט עליה, גרמה לבטנו להתהפך.

'תעשה את זה!' מפציר בו דאיסאקי בלי קול. והוא תוהה איך לרגע הוא חשב עליהם כזוג.

יוקאי מניד בראשו לשלילה. הוא יודע שאם הוא ילך לשבת לידה הוא לא יוכל לשלוט בעצמו, ואם לא ילך לא ישן כל הלילה. והוא בהחלט צריך להיות עירני ומרוכז.

שעות הלילה השקטות נופלות. כולם נרדמים במהירות. הם עייפים ותשושים, ולא רגילים לתנאים האלו, למרות העובדה שהם משוטטים כבר שבוע וקצת.

איקו מביטה על היער המרוחק, ואז עיניה מרקדות על זרמי הנהר.

הוא מנצנץ באורו של הירח, והיא נאנחת.

היא מסובבת את מבטה אל הגדם, ואז מחניקה מה שמתנחם להיות גיחוך.

" אני אתרגל לזה בסופו של דבר, אין לי ברירה. " היא לוחשת לעצמה.


איקוWhere stories live. Discover now