איקו

פרק 36

" . The cooler he is , the hotter she gets "

פרק 36:

~ ' תני לי להחזיק אותך, גם אם זה רק קצת. ' ~

* * * * * * * * * *

וואי נפטרתי XD
ממש מיהרתי להעלות את הפרק והציור לא יצא לי יפה וזה עצבן אותי אבל אני עדיין מקוה שתאהבו ^_^
תוודה לכלל מי שמצביע לנו בתחרות ותודה לכל מי שקורא ומדרגגגג
עלינו בדירוגים והכל ואני ממש שמחהה מזהה <:
אני מקווה שתאהבו את הפרק למי שהתגעגע לרומנטיקה כאן,
ואני מקווה שתאהבו תציור D:
איינלי יותר מידי מה לרשום חוצמזה שאני מקווה שאני עומדת בקצב העלאת פרקים :D
תהנו ^^

  * * * * * * * * * *  

"נוריקו!" איקו מסמנת להתקדם לכיוונה, כשזו עומדת בפתח הכיתה.

"אני רוצה לעשות למיו מסיבת הפתעה!" אומרת איקו בחיוך כנוריקו נעמדת מולה בהבעה תוהה.

"נשמע נהדר. מה את מתכננת?"

"מסיבת היום הולדת הטובה ביותר שהיא תוכל לבקש!" משיבה איקו כשעל פניה מצטייר חיוך שטני.

נוריקו רק מטה את ראשה בשאלה.

"בוקר טוב." נשמע קולו של אקיטו.

" בוקר טוב." אומרת נוריקו, ואיקו חוזרת אחריה.

" אני מתכננת מסיבת יום הולדת למיו. תהיה כאן מחר בבית הספר בשעה שלוש, ונוכל ככה לארגן את כל הדברים."

" אבל מחר זה לא יום חו-" אקיטו נקטע,

" זה כל הקטע!" איקו משיבה בהתלהבות.

" אתם מועצת התלמידים אין שום סיבה שאנחנו לא נוכל לעשות זאת ביום חופש!"

" א-אני מניח שזה בסדר.."

" בוקר, על מה אתם מתלחששים?" שואל ריוג'י ומופיע מאחורי גבו של אקיטו.

" ריוג'י ! " צועקת איקו את שמו, "מחר תהייה כאן בשעה 3 בצהריים אנחנו מתכננים למיו מסיבת הפתעה, ואתה חייב לבוא!"

" אני אחשוב על זה."

" מה זה אני אחשוב על זה?" שואלת איקו והטון שלה נמתח לטון עצבני.

" אני אחשוב על זה אומר, שאני אחשוב על זה." הוא משיב ומתקדם משם.

איקו עוקבת אחריו בעיניה, כשהבעה עצבנית מרוחה על פניה.

" מה הסיפור שלו?" שואלת איקו בכעס, ואקיטו ונוריקו מביטים עליו מתרחק במבט מודאג.


~

איקו מניחה את כף רגלה על המדרכה שעליה דורכים עוד מאות עשרות אנשים נוספים, כשהיא יורדת מהאוטובוס.

'איזה מתנה אני יכולה לקנות למיו?' היא חושבת לעצמה כשהדלת נסגרת מאחוריה.

" איקו !" היא שומעת קול ומסובבת את ראשה.

" מיו!" היא אומרת את שמה ועיניה מתרחבות.

" מה את עושה כאן?"

" ה..האמת היא שלאבא שלי יש יום הולדת אז באתי לחפש לו מתנה!" איקומשיבה ומלבישה על פניה חיוך מזוייף.

" הווו נחמד." אומרת מיו.

" ואת?" איקו שואלת.

" האמת שקניתי לחברה מהכיתה עוגה כי הפסדתי בהתערבות נגדה, אני בדרך אליההביתה עכשיו, רוצה להצטרף?"

" לא אני.. אני יש לי עוד כמה סידורים."

" הו, אוקיי. בסדר. אז נתראה מחר?"

" נתראה מחר." אומרת איקו, ומיו עוקפת אותה ומתקדמת משם.

" פוווו ... זה היה קרוב." איקו נושפת את כל האוויר בריאותיה החוצה.

ואז מרימה את ראשה ומבחינה בשמיים, כבר כל כך חשוך למרות שהשעה לא מאוחרת.

'טוב, זה חורף אחרי הכל.' האנחה מפיה לא מאחרת לבוא, אבל אז חיוך עולה על פניה כיעולה בראשה בדיוק מה היא יכולה לקנות לה.

ההרגשה הטובה מציפה אותה כשהיא מתיישבת על ספסל בפארק לאחר שקנתה את העט והמחברתהיפים ביותר והמתאימים ביותר שיכלה למצוא למיו.

היא מוציאה אותם מהתיק שלה ומביטה עליהם כמה שניות, ואז מחייכת לעצמה.

"אני מקווה שריוג'י יגיע.." היא אומרת לעצמה ואז מכניסה אותם חזרה.

לפתע היא שומעת רעשים מוזרים ומסובבת את מבטה.

היא מבחינה בעלי השיחים שמתרשרשים, כאילו משהו נמצא שם.

תוהה אם זה חתול נטוש, היא מתקדמת אל השיחים ואז מזיזה את העלים.

עיניה מצטמצמות כשהיא עוברת לצד היותר טבעי של הפארק, מחפשת מסביבה.