פרק 78

146 19 114
                                    



" . The cooler he is , the hotter she gets "

פרק 78:

~ כמעט. ~

**********

שלום שלום שלום ^^

ישלי כמה דברים לכתוב כאן עכשיו :O
אני יודעת שזה מפתיע שהעליתי עכשיו פרק למרות שאמרתי שאני אעלה רק בראשון ורביעי. אבל בשבועות האחרונים יום ראשון נהייה בעייתי לי ממש- אז אני מעבירה את הפרקים למוצאי שבת ורביעי.
שתדעו שאני ממש לא נוטשת!
פשוט העבודה מעמיסה עלי ואני לא רוצה להעלות פרקים בזלזול.
ועכשיו לפרק של היום. אתם ביקשתם רומנטיקה ואתם תקבלו אותה במלוא תפארתה. אני מזהירה מראש שתשמרו על הלב שלכן.

שתדעו, הסגנון כתיבה שלי מאוד שונה אבל אני מנסה למתן אותו לאיקו ובזמן האחרון זה כבר לא מצליח לי. 
זה שקראתי ספרים לאחרונה גם לא השפיע על זה טוב -ואני כותבת כמו שאני כותבת סיפורים אחרים שיש לי.
( כן יש לי עוד סיפורים, אני ארחיב על זה בקרוב. ^^ )

אז הפרק הזה השקעתי שוב - ויש 2 ציורים. 

מקווה שתאהבו!
הדירוגים טיפונת יורדים. לא יודעת למה אבל אני מקווה שזה לא ישאר ככה, תראו, מאוד חשוב לי שאתם מגיבים ומדרגים. אז אל תנטשו T_T
יש למה לחכות T^T


**********



" איך את מרגישה? " יוקי סוחטת חתיכת בד קריר ומניחה אותה על מצחה, ואיקו כבר הפסיקה לנסות לספור כמה פעמים עשתה זאת. כאילו זה יעזור.

" אני בסדר. " איקו אומרת כשהיא מתרוממת ממיטתה ומורידה את חתיכת הבד.

היא בוערת מבפנים. היא מרגישה נמלים מפלסות את דרכן מתחת לעורה, והיא כמעט ומתעלמת לחלוטין מנוכחותה של יוקי.

" את יודעת שאימא שלך שומרת עלייך תמיד נכון? " שואלת יוקי. וכך סוף סוף תפסה את תשומת ליבה של איקו, שמרימה את עינייה יוקדות האש אליה.

" זה לשחק מלוכלך. ואני שונאת את זה. ואין לי רחמים כמו לאחרים. בכנות אני אפילו לא יודעת למה בחרו דווקא אותי, אני לעולם לא אסלח על זה. אני לעולם לא ארחם עליהם. " אומרת איקו כשהיא תופסת בבד שבידה ומכווצת אותו.

יוקי מעקמת את מבטה, ואז תופסת בבד ומושכת אותו מידה של איקו במהירות.

" תלכי לישון עכשיו. יש לך יום ארוך מחר. " היא פוקדת כשהיא קמה מהכיסא שממוקם לידה מיטתה של איקו.

" ישנתי מספיק. אני מרגישה הרבה יותר טוב עכשיו, ואני לא מעוניינת בנשף המטו- "

" לא שאלתי אותך!!! " יוקי מרימה את קולה בכעס. היא חוטפת את הקערה, מתקדמת לדלת וטורקת אותה אחריה בעצבים. משאירה את איקו עם מבט המום על פניה.

~

לא עוברים ימים רבים לפני שאיקו שומעת שוב את הצעקות של יוקי.

" תפסיקי לזוז! " יוקי תופסת בשיערה הקצר של איקו ומושכת אותו אחורנית.

" לא רוצה!" איקו משיבה בצעקה,

" לא רוצה את הנשף המטומטם הזה! " היא מוסיפה כשהיא רוקעת ברגליה.

יוקי נעצרת, ואז כורכת באיטיות את זרועה סביב צווארה של איקו כשהיא מעקלת את קצוות פיה בחיוך שלא נראה חביב, אלא מעוצבן. בהתאם למצב רוחה.

" תזכרי, שאני אהרוג אותך אם לא תעשי מה שאני מצפה ממך הערב. " יוקי לוחשת לאוזנה ואז עוזבת בליטוף לא מרגיע את צווארה של איקו שלא טורחת להתייחס לאיום.

" איזה עקשנית את. " אומרת מיו כשהיא משעינה את ראשה על ידה, בזמן שהיא ונוריקו מתבוננות בצורה בה יוקי מסדרת את שיערה של איקו.

" חצי מהאורחים כבר נמצאים באולם. " לפתע נשמע קולה של נאו, והארבעה מסובבות את ראשן באחת אל הדלת.

נאו נעמדת בפתח חדרה של איקו, ומחייכת לעברה חיוך שגורם לה להרגיש מעט נחת בלתי מוסברת.

" אבל בגלל שאת אורחת הכבוד את צריכה לצאת אחרונה. אז אל תדאגי. " היא מוסיפה, כשהיא מתקדמת ונעמדת לצידה של יוקי, בוחנת את התסרוקת הכמעט גמורה.

עינייה של איקו מרקדות ברחבי החדר. כל אחת מהבנות לובשת שמלה יפייפיה, מאופרת ומטופחת.

היא לא נותנת להן להבחין במבט המהורהר שמשתרע על פניה,

ומחזירה במהירות את עינייה אל עבר נקודה לא ברורה באוויר כשהיא מבינה שהיא בהתה מספיק בשלושה שעסוקות בדרך בה יוקי מארגנת את שיערה.

" סיימתי! " אומרת יוקי ולוקחת צעד אחורנית.

" תעמדי. " קובעת מיו בטון שנשמע מעט כעוס.

איקו נעמדת, ואז משפילה מעט את מבטה.

והפעם כשהיא מרימה את ראשה אל השלושה, המבטים שלהן שונים מאוד ממקודם. הן נראות המומות.

" תראה! " לפתע יוקי צועקת, ואיקו מסובבת את מבטה כשהיא רואה את היראקו עומד בפתח החדר. היא אפילו לא שמעה שנכנס. כנראה שהיא שומעת את דפיקות הלב שלה יותר.

היראקו מפנה את מבטו אל איקו, " את יפייפיה. " הוא מחייך את החיוך הקבוע שלו.

" תודה. " איקו משיבה, ואז עוצמת את עינייה בייאוש כשהיא נושפת את כל האוויר בריאותייה בחוצה. היא שמרה יותר מידי ממנו בדקות האחרונות. אבל נראה שדבר לא יעזור לה עכשיו.

" מעניין מה יוקאי יגיד כשהוא יראה אותה ככה! " קולה של מיו נשמע, וגורם לאיקו לפקוח אותן חזרה.

היא לובשת שמלה שצמודה לגזרתה עד המותניים, בצבע טורקיז בהיר וכהה שמשאירה גב חשוף ומדגישה את קימורייה ומתפרשת לחצי שמלת כותנה עדינה ו-ורדרדה.

כפפות טורקיז תואמות מכסות את ידייה, ועל רגליה עקבים שחורים וגבוהים שהפעם מתאימים למידת רגלייה.

" די! " היא צועקת אליהן בכעס ואז מתקדמת אל היראקו.

" אנחנו תכף נתקדם, הן אמורות לצאת לפנינו. " מסביר היראקו לאיקו, שמהנהנת בהבנה כשהיא מבחינה שהארבעה יוצאות.

יוקי ומיו מוציאות לה לשון בתיאום מדוייק כשהן מתקדמות החוצה, ואיקו מחזירה להן מבט זועף.

" את נראית לחוצה. בגלל יוקאי? " הוא שואל כשהוא משלב את זרועו בזרועה.

" גם אתה הצטרפת לשיגעונות של יוקי? " איקו שואלת כשהיא מכווצת את גבותייה.

" לא. " הוא אומר ומחניק גיחוך. במהרה מבטו נהפך לרציני.

" איך את מרגישה לגבי מה שקרה אתמול? "

" אני בסדר. אני לא רוצה לדבר על זה. " היא משיבה ואז חיוך כנה מצטייר על פניה. היא יודעת שאם תדבר על כמה היא רוצה להשמיד אותם, זה לא יעבור בעין יפה אצל היראקו ההגון.

" אל תדאגי איקו, הכל יהיה בסדר. " הוא משיב.

איקו משפילה את מבטה, ונראה שלמרות שהיא הרגישה הקלה עד עכשיו הפנים שלה אומרות אחרת. וזה לא נעלם מעיניו של היראקו.

" יוקאי מאוד מחכה לראות אותך. את יודעת? " היראקו אומר לפתע, וגורם לה להרים את ראשה ולהעלים את ההבעה העצובה.

" א-איך אתה יודע?! "

" אני יודע. " שוב חיוך מצטייר על פניו. " ועכשיו, עלינו ללכת. " הוא מבשר כשהוא פותח את דלת החדר.

עם כל צעד שלהם לכיוון גרם המדרגות שמוביל היישר אל אולם הנשף, ליבה של איקו פועם יותר ויותר. היא לא תכחיש שהיא בוודאי רוצה לראות את יוקאי יותר ממה שהוא רוצה לראות אותה.

" את מוכנה? " היראקו שואל כשהם מגיעים אל שפת גרם המדרגות.

היא מביטה על כל האנשים מסביב, ומבינה שהם עדיין לא שמו לב אליה. מה שגורם לה לקחת נשימה עמוק ולהנהן באיטיות.

ליבה מתחיל לפעום בחזקה, וזה מרגיש כאילו היא עוד שניה נעלמת מהלחץ בליבה. היא לא אוהבת להיות מרכז תשומת הלב.

" הכל בסדר איקו. " היראקו לוחש לה כשהם מתחילים להתקדם מטה באיטיות, מדרגה אחר מדרגה,כשאיקו משתדלת לא להביט על האנשים אלא רק להתמקד בזהירות בשמלה הארוכה שלה.

ואז כשהיא שומעת שכל הדיבורים הפסיקו, היא מרשה לעצמה להרים את עינייה ולהיחשף שוב לאורות הבוהקים של האולם.

היא יכולה להבחין שמולה כל האנשים שלפני רגע לא שמו לב שהיא שם, עומדים ומביטים עליה במבטים חלקם המומים וחלקם מסוקרנים.

" אל תדאגי, הם רק חושבים שאת יפייפיה. " היא שומעת את לחישתו של היראקו, וממשיכה להתמקד עם מבטה הישר ולחפש בעינייה את יוקאי.

הכי חשוב לה למצוא אותו הערב.

" הוא יבוא, אל תדאגי. " היראקו לוחש לה שוב. גבותייה מתכווצות והיא נראית מעט נבוכה על שהיראקו הבין את מי היא מחפשת כל כך מהר.

ואז כשהם מגיעים לסוף המדרגות, איקו קדה קידה מנומסת יחד עם היראקו. הוראות קפדניות שיוקי ווידאה שאיקו הבינה היטב. השמלה ההדוקה היא גם חלק מההוראות האלו.

" איקו! " היא שומעת את קולה של הינורי, ואז היא מסובבת את ראשה ורואה את הינורי מתקדמת אליה בשמלה מהודרת.

" את יפייפיה. " היא מוסיפה בטון מרגיע כשהיא נעמדת מולה ומניחה את ידה בעדינות על לחיה של איקו. כאילו כל תחושת המתח שלה נעלמה כשהיא עושה זאת.

" תודה. " איקו משיבה.

" עכשיו הגיע הזמן שתסתובבי בין אנשים ותברכי אותם לשלום. " הינורי עוזבת את לחיה בעדינות, ומניחה לה.

" איקו!!! " היא שומעת את קולו של אביה, וכשהיא מסובבת את ראשה היא מבחינה שאביה רץ אליה במהירות ומנופף בידיו.

היא נדרכת ואז מנופפת לו חזרה, והוא יכול להבחין שהיא נראית מתוחה.

" אל תהיי. " הוא אומר כשהוא נעצר מולה, ואז גורם לחיוך שמעלים את מבטה המתוח.

" את לא רוצה ללכת לחפש את יוקאי? " שואלת הינורי ואז מטלטלת את ראשה הצידה בחיוך חמוץ כשהיא מחכה לתגובתו המשעשעת של אוג'סימה.

" מה?! למה היא צריכה לחפש את יוקאי?! " אוג'סימה צועק, ומיישר את מבטו אל הינורי.

" אל תלכי לחפש אותו! " הוא מוחה ותוקע את אצבעו המורה באוויר.

איקוWhere stories live. Discover now