איקו

פרק 112

" . The cooler he is , the hotter she gets "

פרק 112:

~ ' עתיד. '~

**********

שלום שלום לכולם!
תודה רבה על כל התגובות שלכם אני באמת מרגישה שאתם חוזרים! 
איינלי מה לכתוב הרבה היום, חוץ מזה שיצא לי פרק די ארוך XD
מקווה שתאהבו, מחכה לשמוע מכם ^^

  **********  

    הפסטיבל ברחוב מקושט בעששיות שמאירות צללים יפיפיים על האדמה ועל האנשים החולפים.

ריח של אוכל ממלא את האוויר מכל הדוכנים המפוזרים,

חלקם מגישים אוכל וחלקם דוכני שעשוע שרבים מנסים לנצח בהם, אך ללא הצלחה.

וברחבה ענקית שנמצאת לא רחוק מהם, ישנם זוגות רבים ואנשים שמאורגנים כקבוצות שרוקדים יחדיו לצלילי מוזיקה מחלילים.

" אני מרגיש כאילו אני בימיי הביניים. אבל זה גם משלב הרגשה של פסטיבל קיץ ביפן. " ריוג'י מרים את הכוס מלאת היין שבידו, ולוגם ממנה בהתלהבות.

" מותר לך בכלל לשתות יין? " שואלת נוריקו כשהיא מתבוננת בו לוגם.

" אני סובל מאוד. מותר לי הכל. " הוא משיב ומעיף את ראשו אחורנית.

נוריקו מגלגלת את עינייה, ואז מפנה את מבטה כדי להבחין שיוקי נראית כאילו היא עומדת על קוצים.

" איפה הן? לא התרחקנו יותר מידי מהאכסניה! הן כבר היו אמורות להגיע! " יוקי מרימה את קולה.

השאר מותחים את צווארם לחפש את איקו, כשיוקאי משתדל להשאיר את מבטו ממוקד באחד מדוכני האוכל.

" מלא כאן באנשים. " מציין יאהירו.

" אתה מפחד? " שואל דאיסאקי כשהוא כורך את ידו סביב מותניו.

" סליחה?! מה זה?! " שואלת יוקי, ונוריקו מניחה יד על פיה במבט כעוס.

יאהירו ודאיסאקי מפנים את מבטם לצדדים במבוכה.

וסטצו וריוג'י מחניקים חיוך תואם.

" אקורו !" לפתע נוריקו צועקת את שמה כשהיא רואה אותה.

" איפה איקו?! " שואלת יוקי כשאקורו מגיעה, לובשת שמלת בד ארוכה שדומה לשמלותיהן של נוריקו ויוקי.

יוקאי, שלא שמע דבר עד עכשיו עד ששמע את שמה, מרים את ראשו. עיניו מיד מחפשות אחריה.

" היא תכף תגיע." אקורו עונה, ואז מרימה את ראשה אל יוקאי כשעל פניה חיוך ערמומי.

יוקאי מביט בה באדישות, ואז נאנח.

" איקו! " לפתע נשמע שמה.

" הו וואו.. " יוקאי שומע את קולו של דאיסאקי שעומד לידו.

" איקו יפייפיה! " יאהירו לוחש לדאיסאקי,

" היא בהחלט יפה. " סטצו מוסיף.

הזעם מצטבר בליבו, והוא מחליט להרים את ראשו.    

    ליבו נאלם לרגע, ואז חוזר לפעום שוב.

איקו עומדת לא רחוק מהם כשראשה מעט מושפל, והיא מסמיקה עמוקות. אנשים מסביב בוהים בה ומתחילים להתלחשש ביניהם.

חולצה קצרה מהודקת לגופה, וחצאית ארוכה ולבנה בעלת שסעים מחליקה לרגלייה.

שיערה הקצר מסולסל בבקבוקים ופניה מאופרות באיפור עדין, שמחמיא לה למרות שיוקאי חושב בתוקף שאינה זקוקה לו.

כולם ממהרים אליה, ומרעיפים עליה מחמאות. יוקאי נשאר בצד, כשהוא בולע את רוקו מה שמסיח את דעתו מהמראה שלפניו.

הוא מתעשת על עצמו ואז הוא מבחין שהיא מרימה את ראשה, ומביטה בו מסמיקה ומבויישת.

" איקו את כל כך יפההה !!! " צועקת נוריקו ואיקו מיד מסיתה את עיניה ממנו, מתיימרת להיראות כאילו הוא לא מעניין אותה כשלמעשה הוא הדבר היחיד שכן.

לאחר התלהבות ארוכה, החבורה מחליטה להתפזר בין הדוכנים ולהיפגש מאוחר יותר מול האכסניה.

יוקאי נשאר נטוע במקומו, ואיקו במקומה לצידה של נוריקו.

המון אנשים מתהלכים ביניהם, והם משתדלים שלא להיראות כאילו הם רוצים להביט אחד בשניה.

כל אחד מהם מגייס את כל איבריו על מנת לא לעשות זאת.

" איקו, אני הולכת לחפש משהו לשתות. אם יבואו גברים וינסו לבקש לרקוד איתך.. אולי כדאי שתנסי. " נוריקו לוחשת בלב לא שלם.

' זה לא כאילו יקרה נס והאידיוט הזה יזמין אותך. ' היא חושבת לעצמה כשהיא מסתובבת ומנופפת לאיקו בחיוך מתנצל.

איקו ממשיכה לעמוד במקומה, עדיין מבויישת וסמוקה.

יוקאי מרים את עיניו ומצליח להעביר מבט מהיר על גופה, ועליה.

ואז עיניו נפערות כשהוא מבחין שבחור גבוה בעל שיער שחור, שנראה קצת יותר גדול ממנה אומר לה משהו. היא מנידה לראשה בשלילה בחיוך והוא הולך משם במבט מאוכזב.

עוד כמה בחורים עושים זאת אחריו, ויוקאי נאנח כל פעם שמישהו מתקרב אליה ונושך את שפתיו באיפוק. היא מסרבת לכולם.

מופתעת מהעובדה שהיד שלה לא מרתיעה בחורים רבים, איקו מרימה את עיניה ליוקאי, מצליחה להגניב בו מבט.

הוא אינו לבוש מיוחד, והוא עדיין תופס את תשומת ליבן של הרבה בנות.

היא שמה לב שכבר סירב לכמה מהן, וזה מקל על ליבה.

עיניה נודדות אל הרחבה הגדולה בה רוקדים אנשים רבים, והיא נאנחת.

היא מתלטבת אם עליה לשבור את ההחלטה שלה לא להתקרב אליו עוד.

אבל אז היא מזכירה לעצמה שכדאי שתעשה אתזה רק למען כך שיוכלו לחזור ולדבר נורמאלי. בלי יותר מידי בעיות.

היא מתקדמת אליו דרך כל האנשים ואז מגיעה לצד השני.

" אני מצטער אבל אני לא יכול לרקוד.. " היא שומעת את קולו הקר, ואז פוגשת בעוד בת מאוכזבת שעוקפת אותה.

היא מתקדמת אליו ונעמדת לצידו, פותחת את פיה בשאלה.

" למה אתה מסרב לכולן ?" היא ממהרת להשפיל את מבטה הנבוך.

עיניו של יוקאי מביטות על רחבת הריקודים, והוא מיד תופס במפרק כף ידה.

" בואי נלך לרקוד. " הוא פוקד יותר מאשר מבקש, גורם לאיקו להרים את ראשה בהלם.

הם מתקדמים לרחבת הריקודים שלא רחוקה מהם ויוקאי עוטף את מותניה החשופות של איקו בידו ומצמיד אותה אליו.

איקו מביטה עליו סמוקה לרגע, ואז מניחה את ידייה על כתפיו הרחבות.

היא מתלבטת בליבה אם היא רגילה לתחושה הזאת או לא. אבל אז מבינה שלעולם לא תתרגל אליה.

הם מתחילים לזוז לפי קצב המוזיקה, והם לא מביטים אחד בשניה.

אחרי כמה רגעים איקו מרשה לעצמה להניח את ראשה על החזה שלו.

יוקאי מביט על ראשה ואז מסית את מבטו ומבחין ביוקי בוהה בהם בחיוך, ואז מקמט את מצחו במבט רציני ומשפיל את ראשו מיד.

" איקו, אני.. "

איקו מרימה את מבטה אליו בחיוך שואל.

" אפשר.. ? " הוא שואל כשהוא אוחז במפרקי ידה.

מצחה של איקו מתקמט, והיא מביטה בו בשאלה. ואז הם מיד מתחילים לפלס דרכם בין האנשים החוצה מהרחבה.

יוקי ונוריקו מפנות מבט מהיר אחת אל השניה בחיוך.

הם מתקדמים בין עצי היער שאליו הרחיקו. איקו לא מעיזה לומר דבר.

יוקאי שקט מידי, והיא תוהה מה הוא רוצה לומר. אבל ככל שהם מתקדמים יותר, כך היא נהיית לחוצה יותר.

' על מה הוא כבר יכול לרצות לדבר? ' היא חושבת לעצמה.