איקו

פרק 119

" . The cooler he is , the hotter she gets "

פרק 119:

~ ' הכחול שבעיניו.'~

**********

איקו היה אמור להיגמר עוד פאקינג 5 פרקים.XD
אבל אל תדאגו XD
זה מוזר לי פשוט, יצא שלא יכלתי לדחוס הכל. 
אבל הינה אנחנו כאן, והכל בסדר.XD
מקווה שתאהבו את הפרק, תודה על כל התגובות והדירוגים שלכם. אני אף פעם לא שוכחת להודות לכם, זה באמת בזכותכם. 

נשמע כמו פרידה אבל זה לא, הכל בסדר XD

אגב אם אתם ממש ממש ממש רוצים לדעת על מי איקו ויוקאי מבוססים, אתם מוזמנים לחפש בגוגל:
Hiiro no kakera- takuma and tamaki.

הם הדמויות שעליהם מבוססים איקו ויוקאי מבחינת מראה ^^ 

נכון שהם לא דומים אבל כשהייתי צריכה לבחור מראה לגיל הגדול שלהם הם היו הדמויות עליהם ביססתי אותם :>

אגב מי שלא ראה את האנימה ממליצה, היא מדהימה. 

אוקיי, אז.. תהנו מהפרק? D:

  **********  

איקו הולכת לצידו של יוקאי, והם מתקדמים יחד כשהשאר מאחוריהם.

היא תשושה ורעבה, אבל היא שומרת על השקט למרות שהיא רוצה לנסות לדבר ולהעלים את האווירה החנוקה.

" את רוצה שאני אסחב אותך? " היא שומעת את קולו של יוקאי ומפנה את מבטה אליו.

הוא לא נראה עייף או כועס, אבל הוא נראה מהורהר.

" לא. אני כועסת עלייך. " היא משיבה, ויוקאי בתמורה נאנח בכעס.

" אבל.. אתה בסדר? " היא שואלת בגמגום.

" כן, למה? " לפתע הטון שלו מתרכך והוא מיד נראה כמו ילד תמים.

" לא יודעת, אתה בטח עייף. "

יוקאי מחייך אליה חיוך כנה, ועיניה מיד נפערות.

" מה? " הוא שואל ומחניק גיחוך.

איקו מסיתה את מבטה, מרגישה את האדום מטפס אל לחייה.

" שום דבר. עדיין כועסת, אנחנו צריכים לדבר על זה. "

" אנחנו נדבר. " הוא משיב בטון רציני.

" בחיי! אתם בסדר?! " שואלת יוקי בצעקה כשהחבורה מגיחה מבין השיחים.

יאהירו קם מיד ורץ אל עבר דאיסאקי, עוטף אותו בזרועותיו.

איקו ויוקי מתמוגגות למראה, ומיד מחייכות.

" אתה בסדר?! " שואל יאהירו כשהוא מתנתק מחיבוקם ומביט בדאיסאקי בדאגה.

" הייתי יותר בסדר כשחיבקת אותי. " הוא לוחש באוזנו בלי שאף אחד ישמע, ויאהירו מיד מסמיק וחובט קלות לכתפו.

" אני מתפנה לטפל בכם. " קובעת נוריקו כשהיא מתקדמת אל יוקי,

" את בסדר? " היא שואלת.

" כן. למה? תדאגו לעצמכם, קצת יותר חשוב. " יוקי משיבה.

" הפנים שלך חיוורות מידי. מיד שמתי לב לזה. את בטוחה שאת מרגישה טוב? " שואלת נוריקו.

יוקי מהנהנת במבט תמוהה, ואז נוריקו מקמטת את מצחה.

" בסדר. " היא משיבה ומתקדמת אל ריוג'י.

" שב, אני אתחיל איתך קודם. " היא מחייכת אליו חיוך קטן, והוא מתכופף על ברכיו בהבעה מלאת הערכה.

היא מרימה את ידייה ומניחה אותן על השריטה שבזרועו.

" עכשיו עלינו למצוא את האבן האחרונה, ונוכל להחזיר את כולם. " מציינת איקו.

נוריקו נעצרת לרגע, נאנחת, ואז ממשיכה.

" זה יהיה בסדר, אנחנו נצליח. " ריוג'י לוחש לה.

" אני יודעת אני פשוט.. " היא שוב נאנחת, ואז בולעת את הגוש שבגרונה.

" אני פשוט כל כך מתגעגעת אליו. " היא לוחשת אפילו חלש יותר ממנו.

" אני יודע, אני מבין. "

איקו מתבוננת בהם לרגע, ואז מרימה את מבטה אל יוקאי.

הוא מניח את ידו על כתפה, ומקרב אותה אליו בזמן שהוא מביט בנוריקו.

" שבי עד שהיא תתפנה לטפל בך. " הוא מניח את שפתיו על ראשה ונושק לה בעדינות, משאיר את שפתיו על שיערותיה ומניח לעצמו לשאוף את ריחה הטוב.

למרות התחושות המעורבות, היא כל כך אוהבת את ההרגשה החמימה שמציפה אותה.

" יוקאי, אני רוצה לסיים עם זה כמה שיותר מהר. אני רוצה לראות את אבא שלי. " היא משיבה.

" אני יודע, איקו. אני יודע. " הוא משיב ומלטף את כתפה בעדינות.

לאחר שנוריקו מסיימת לטפל בפצעיהם של כולם, הערב יורד.

שבעים מהדגים והלחם שהצליחו לשמור מהאכסנייה האחרונה ששהו בה, עייפים מדאגות ומהקרב, כולם נרדמים כמעט מיד.