פרק 67

131 20 91
                                    



" . The cooler he is , the hotter she gets "

פרק 67:

~ ' המארח הנדיב 
.' ~

**********

    שלום לכולם! אני מקווה שתאהבו את הפרק כי הוא כל כך חמוד את האמת!
אני נותנת לכן תקופה של רוגע בסיפור, אני כבר מתחילה ממש לתכנן את הפרקים אחד אחרי השני כדי שיהיה לי יותר קל להמשיך לשכתב.
תודה רבה לכל מי שמבציע ותומך בנו בתחרות ובכללי! באמת תודה תודה תודה!
לא שחכתי את הקרוס אובר של SAO! מבטיחה!

ויש מלא קוראות חדשותתתת! אני ממש מקווה שתמשיכו זה כל כך שווה את זה אתם אפילו לא יודעים מה מחכה!! *התרגשותהתרגשות*

אני פשוט בתקופת עומס רצינית עכשיו ממש. אני מקווה שאצליח להעלות פרקים ולא אהיה בעומס. אני ממש לא רוצה להשאיר אתכן באוויר במיוחד בפרקים שקרובים, הם סאגה בפנים עצמם. ובמיוחד כשמשהו מענין עומד לקרות ולהתפתח! (:

ולפינת העובדות המעניינות שלנו – אוג'סימה תמיד חלם להיות ג'ינג'י. XD
אז שוב תודה על כל התגובות והדירוגים – מקווה שתאהבו את הפרק ותהנו ממנו.
מחכות לשמוע מה חשבתם!

  **********  

" אתה עייף? אתה רוצה לנוח? אתה הולך כבר שעות. " איקו שואלת בדאגה, מנסה שלא לתת ליוקאי להרגיש שהיא מנסה לראות את פניו.

" לא זה בסדר. צריך להגיע למקום בטוח בו תוכלי לנוח ולהירגע. "

" תעצור בבקשה. " הטון של איקו נשמע קריר.

יוקאי נעצר ואז איקו יורדת מגבו, גורמת לו להסתובב ולהביט עליה בשאלה.

" מה קרה? " הוא שואל כשאיקו מרימה את מבטה אליו.

" אני לא רוצה שתמשיך לסחוב אותי ככה. תנוח. " היא מוחה בכעס ואז משפילה את מבטה שוב.

לפתע איקו מרגישה את זרועותיו של יוקאי כורכות סביב גופה.

" יוקאי? " היא שואלת כשאחיזתו מתהדקת בה.

" איקו.. כל פעם שאני רואה אותך המילים שאני מתכנן להגיד לך נעלמות כשאני מביט בפנייך. " הוא לוחש לאוזנה,

עינייה של איקו נפערות כשהיא מתחילה להרגיש את פעימות הלב המוכרות. אין לה פנאי לבדוק אם החום שמציף את לחייה הוא לא הדימיון שמתעתע בה.

צמרמורת עוברת בגופה והיא סוגרת את עינייה במבוכה כשהיא חותמת את שפתיה.

" אני אוהב אותך. בבקשה, תהיי שלי. "

" אני אהיה. " היא מרימה את ידייה, נאחזת בחולצתו בחזקה ומהדקת את אחיזתה בה.

" מה את עושה? השתגעת? " איקו שומעת את קולו של יוקאי.

היא פוקחת את עינייה כשהיא מתרוממת במהירות. יוקאי נשען על עץ שמולה, אך רחוק מאוד ממנה כשעל פניו הבעה מבולבלת.

עינייה נפערות כשהיא מבינה שהיא בעצם רק חלמה חלום.

היא איבדה כל תחושת זמן מהרגע שהתחילו להתקדם וכנראה נרדמה מבלי להבחין בכך.

" מה חלמת לעזאזל שגרם לך לחייך כמו רוצחת סדרתית? " שואל יוקאי כשמבטו ההמום משתנה לרציני שוב.

" כלום. " היא משיבה במהירות.

" נרדמת, אז עצרתי כדי שתוכלי לנוח בלי שאטלטל אותך בדרך. " הוא אומר ואז מתרומם.

איקוWhere stories live. Discover now