פרק 8- חבילה עוברת

13.4K 680 114
                                    


הפרק מוקדש לאוראל אוהבת אותך יפה שלי!♥
לכו תקראו סיפור של המשתמשת- Hen-ra 
מומלץ בחום! ♥
תיהנו מהפרק מתוקות ותגיבו הרבה♥ אוהבת אתכן♥

[ אותו לילה, התחלפות מיום חמישי לשישי ]

עדיין ישבתי וצפיתי בבק שם עליו חזרה את הג'ינס. נעמדתי אחרי שהייתי בטוחה שרגליי לא כמו ג'לי יותר והרמתי את השורט שלי מהרצפה-שטיח בצבע שחור וסגרתי את הרוכסן והכפתור. הוא לא שם עליו עדיין את החולצה השחורה שלו, רק נעל את נעליו. אני עדיין לא נעלתי את נעלי העקב שלי.

התקדמתי אל המראה הגדולה שהייתה חלק קטן מהקיר הארוך. "יש לך פה נייר או מגבונים?" שאלתי אותו בעוד שניסיתי לסדר את שערי הפרוע. הוא לא ענה אבל שמעתי מגירה נפתחת ונסגרת. אחר כך הוא עמד מאחוריי ונתן לי גם נייר וגם מגבונים. חייכתי אליו חיוך קטן והודיתי לו.

הוא נשאר לעמוד מאחוריי וצפה בי בעוד שאני מייבשת את הזיעה שלי עם הנייר ומשתדלת לא להוריד הרבה איפור. סידרתי את האיפור שנמרח לי מתחת לעיניים ואז ניקיתי עם המגבון את שפתיי ואת האזור כי כל האודם נמרח לי בגלל הנשיקות שלנו.

ראיתי את התיק שלי ליד הדלת והלכתי לקחת אותו. "את הולכת?" הוא שאל בחדות. התכופפתי והרמתי את התיק שלי, מראה לו שזה כל מה שעשיתי ואז חזרתי אליו. פתחתי את התיק והוצאתי קודם את האודם שלי. מרחתי אותו חזרה על שפתיי. חיוך ערמומי היה על פניו של בק.

זקפתי גבה. "למה אתה מחייך ככה?"

"סביר להניח שזה יימרח לך שוב." הוא אמר ומשך בכתפיו.

חייכתי חיוך מתוק והסתובבתי אליו. "לא חושבת יפיוף." הסתובבתי חזרה אל המראה. השיער שלי נראה ממש מבולגן ונפוח. הפתרון הכי טוב שאני יכולה לחשוב עליו כרגע זה לאסוף אותו. או שאולי התירוץ שלי יהיה שרקדתי. בק הסתובב וכששנינו ראינו את גבו פערנו עיניים. ואו... אני עשיתי את זה?

"אלא מי?" הוא צחק. שאלתי את השאלה בקול? לא שמתי לב מרוב ההלם. ממש שרטתי את הגב שלו. "אני מצטערת..." מלמלתי והסתכלתי עליו. הוא צחק והלך לקחת את החולצה שלו, שם אותה עליו ואז חוזר לעמוד קרוב אליי. "אל תדאגי אווה, אני דווקא אוהב את המחשבה שסימנת אותי."

כשאמר את זה לא יכולתי שלא לחוש מבוכה והסמקתי. הוא צחק ואני גלגלתי את עיניי. הוצאתי את הטלפון שלי וראיתי הרבה שיחות מחברים שלי. התקשרתי לקלואי. היא ענתה לי תוך רגע. "איפה את?! אנחנו מחפשים אותך כבר חצי שעה!"

"רקדתי קצת ולא שמעתי את השיחות בגלל המוזיקה." עניתי לה. בינתיים בק החליט להתגרות בי, להסיט את שערי ולנשק את צווארי. עצמתי את עיניי לכמה רגעים ואז הסתכלתי עליו מהמראה.

"יכולת להגיד! לשלוח הודעה!" היא צעקה עליי ואז נשפה. "הדאגת את כולנו..."

"מצטערת." אמרתי, כמעט גנחתי ובגלל זה הרחקתי את בק ממני. רק אז קלטתי שהוא עשה לי היקי. פערתי את עיניי והסתכלתי עליו בהלם. חיוך ממזרי ומרוצה על פניו. "אני כבר אבוא, אתם איפה שהיינו?"

CASINOWhere stories live. Discover now