פרק 34- תעצרי

11.1K 664 56
                                    

[ כמה שעות אחר כך, בוקר יום שני ]

רעש מעצבן גרם לי להתעורר. זה לא עצר והבנתי שזה שעון מעורר. פקחתי את עיניי וגנחתי בכעס. נזכרתי איפה אני והסתכלתי הצידה, רואה את בק ישן ומחבק את הכרית בזמן שראשו עליו. הוא מתעלם מזה או שהוא פשוט לא שומע? מאיפה הצלצול בא בכלל?

זכרתי את הכל מאתמול. אולי הייתי שיכורה אבל לא שיכורה מספיק כדי לשכוח. היו כמה קטעים מעורפלים בשבילי אבל בעיקרון זכרתי הכל. לא כאב לי הראש אבל כן הרגשתי טיפה מסוחררת ועדיין עייפה. טוב, רק קמתי. איפה השעון הדפוק הזה שלא מפסיק לצלצל?!

"בק." ניערתי אותו מגבו. "בק, תכבה את זה." מלמלתי ועצמתי את עיניי. המשכתי לנער אותו כי הוא לא הגיב ואז כששמעתי אותו שואף בחדות ונושף עצרתי ופקחתי את עיניי. רואה אותו רוכן ומתמתח עם פלג גופו העליון והחשוף אל השידה ומוציא את האייפון שלו מהמטען, מכבה את השעון.

"מה השעה?" שאלתי אותו.

"חמש וחצי. תשימי ראש עוד קצת הוא יצלצל שוב עוד עשרים דקות." מלמל בעייפות וכמעט לא הבנתי מילה ממה שאמר אבל הצלחתי לחבר את המשפט כמו שצריך ולהבין בסופו של דבר. המהמתי ועצמתי שוב את עיניי אבל לא נרדמתי שוב. חשבתי על מה שקרה איתו אתמול. הוא חושב שאני חושבת שהוא רוצה אותי רק כדי לשכב איתי וזה לא נכון. אני לא חושבת ככה. זה יצא לא נכון.

אני אוהבת אותו. אני לא מאמינה שהוא קנה לי מלתחה שלמה הוא לא נורמאלי. הוא היה יכול להגיד לי פשוט להביא קצת בגדים מהבית. אני לא יודעת איך אני אוכל להחזיר לו על כל זה. כשהשעון מעורר צלצל שוב הוא שאף אוויר בחדות, התמתח ואז כיבה אותו.

אני פקחתי את עיניי והתמתחתי בעצמי. כשהתיישבתי תקפה אותי סחרחורת קלה אבל זה עבר מהר. הוא נשאר לשכב ועצם שוב את עיניו. הבטתי בו מעבר לכתפי וגבי מופנה אליו. לא ידעתי אם לתת לו לישון עוד קצת או להעיר אותו. אני צריכה להיות בעבודה בשבע עד שבע וחצי אבל מתי הוא צריך? אנחנו גם לא רחוקים כל כך מהעבודה שלי. זה חצי שעה נסיעה מכאן אם אני לא טועה.

אנחנו יכולים לצאת מכאן או בשבע או בשש וחצי. החלטתי להעיר אותו. הסתובבתי ואז נשכבתי עליו, מחבקת אותו ומניחה את ראשי על החזה שלו, מרימה את ראשי כדי לנשק את צווארו. הוא כרך את זרועותיו סביבי ועטף את כולי. "המממ... בוקר טוב בייבי." מלמל בצרידות וטון עמוק משינה.

התרוממתי טיפה ונישקתי אותו בלחי, אוהבת את המגע של זיפיו על שפתיי ומנשקת אותו נשיקות קטנות וקלילות. הוא חייך ופקח את עיניו. חייכתי גם. "נראה לי שאתה צריך לקום." אמרתי. הוא הנהן. "כן, גם אני חושב."

קמתי ממנו והזזתי את השמיכה, עולה מעליו שוב ואז מכסה אותנו שוב. הוא עצם את עיניו וגנח כשזזתי עליו והתחככתי בו. רכנתי לצווארו ונישקתי אותו, מוצצת ונושכת, מלטפת אותו עם הלשון שלי וממשיכה לזוז עליו וכשהגברתי את הקצב הוא הוציא צליל גרוני עמוק והפך אותנו. "אני לא שוכב איתך אווה." אמר בטון רציני שלא התאים לי על הבוקר.

CASINOWhere stories live. Discover now