CASINO

פרק 33- צינית עם שאלות

[ אותו לילה, התחלפות מיום ראשון לשני ]

השעה כבר שתיים עשרה וחמישה. חצות. אנחנו עדיין בבר. זה היה חזק ממני ורציתי לטעום שוב את הטעם של הקוקטייל איי קיי 47 ולכן ביקשתי מבילי שתעשה לי עוד אחד. זה השני שלי. ונסה הזמינה לעצמה עוד אחד וזה השלישי שלה. לא עצרתי אותה כי זה לא פייר שתראה אותי שותה את זה ולא תשתה בעצמה אם היא רוצה. אבל זה באמת יהיה האחרון.

בשלב הזה של הלילה הבר נהיה קצת יותר עמוס ובילי לא יכלה להישאר לדבר איתנו. ונסה ואני החלטנו לסיים את הערב שלנו עכשיו ולחזור הביתה. נפרדנו מבילי והזכרנו לה שאנחנו יוצאות בסוף השבוע ואחרי שהנהנה וחייכה אלינו הלכנו. ידעתי שלא כדאי שננהג עכשיו אבל אף אחד מאיתנו לא רצתה להשאיר את הרכב כאן.

ונסה הייתה יותר שיכורה ממני ופחדתי עליה לכן התקשרתי לבראיין –כי לא רצתה שאתקשר לדייגו- והוא בא במונית כדי להחזיר אותה הביתה ברכב שלה. הוא שאל עליי ועל איך שאני חוזרת ושיקרתי ואמרתי לו שאני מחכה לוינס. הוא שאל מה שלומו ואמר שהוא מתגעגע אליו ואחרי דיבור קצר הוא וונסה הלכו.

הוצאתי את הטלפון שלי וחשבתי שאני מתקשרת לוינס. כשענו לי הייתי מופתעת וליבי פעם במהירות ובחוזקה. התקשרתי לבק. והוא ענה לי. "אווה, אני מצטער שלא דיברתי איתך כמה ימים. הייתי מאוד עסוק. מה קורה?" שאל.

"אתה חתיכת זין." קיללתי בתסכול.

"אני יודע. אני מצטער." הוא אמר.

"איפה היית?" שאלתי.

"עבדתי."

"במה?"

"אני לא יכול להגיד לך. מצטער בייבי."

"אל תקרא לי בייבי!" הרמתי את קולי. "אתה יודע איך דאגתי?! לא זה לא בסדר. אם אני הייתי עושה לך את זה? בק אתה כזה חרא. ביי!" ניתקתי לו בפנים. כשהבטתי לצדדים ראיתי כמה אנשים שנעצו מבט וכשהסתכלתי עם הסיטו אותו.

לא לקח לו הרבה זמן להתקשר אליי שוב. דחיתי את השיחה. הוא התקשר שוב. דחיתי. שוב. עניתי. "מה?!"

"איפה את?" שאל בטון קשה.

"לא יכולה להגיד לך. מצטערת יפיוף." החזרתי לו בטון מריר.

"אווה, תגידי לי איפה את." דרש. "את שתית? כי זו לא את."

"למה אתה יודע מי אני בכלל? מה אנחנו מכירים שנים? אנחנו זוג נשוי ולא ידעתי?" התרגזתי.

"אז שתית." אמר בחומרה. "תאמרי לי איפה את אני בא לאסוף אותך."

"עדיף שתחזור לעבודה שלך, תודה רבה." אמרתי בטון מתוק ומריר.

"אווה!" הוא נבח. "תגידי לי עכשיו!"

שתקתי. הוא שתק. נשיפה.