פרק 41- הולכת ...

9.7K 705 217
                                    

מוקדש לאוראל ומיטל והודיה♥

[ שלושה ימים אחר כך, יום רביעי ]

ליאם היה חייב לנסוע חזרה לבית שלו בגלל העבודה אבל הבטיח לי שיחזור תוך יומיים, שלושה. כנראה משהו דחוף צץ כי אני יודעת שאם זה לא היה דחוף הוא היה נשאר. הערב הגיע והתעלמתי מהשיחות של בק כל היום. אני לא רוצה להיפגש איתו.

החלטתי לצאת לבד לאיזה בר, לנקות את הראש שלי ולשכוח מהכל. אני זוכרת שהרופא אמר לי להימנע משתיית אלכוהול אבל אני פשוט רוצה לברוח מהכל. אני רוצה לשכוח מהתינוק הזה שבבטן שלי ומהמצב. אני לא סיפרתי לבק מה שדום אמר לי על המזכירה שלו ויכול להיות שדום עדיין מחזיק בה. לא ראיתי את דום כבר יומיים והוא לא בא לעבודה.

החלטתי לנצל את המצב הזה ולהמציא דברים לדבי כדי שתפטר אותו. מסתבר שהיא מחבבת אותו והיא נותנת לו הזדמנויות ולכן אמרה שתדבר איתו על זה. ניסיתי לשכנע אותה שלא אבל היא כבר הייתה שלמה עם ההחלטה שלה וברגע שתראה את דום היא תדבר איתו.

לבשתי חולצה ארוכת שרוולים שחורה עם ג'ינס קרעים בהיר ונעלי עקב שחורות. שערי פזור וכל מה ששמתי עליי היה מסקרה. נהיה קריר בעיקר בלילה במיוחד שלפני כמה ימים נכנסנו לחודש אוקטובר והחורף כמעט בפתח.

השעה שמונה ואני לקחתי את המפתחות של הרכב, תיק ואת הטלפון שלי. הודעתי לאימא שלי שאני יוצאת ואמרתי לה לאן למקרה ותצטרך אותי. אבא שלי לא בבית, אין לי מושג איפה הוא. אולי אמא שלי יודעת. נכנסתי לרכב, התנעתי, הגברתי את המוזיקה כך שהייתה רועשת ביותר. נשמתי עמוק וניסיתי להעביר את המחשבות שיש לי על התינוק או התינוקת בתוכי.

מה אני עושה?? אולי אסתובב ואסע הביתה... לא. לא. אם אסע הביתה אני לא אירדם מהמחשבות ומהשיחות של בק. הוא פשוט לא מפסיק. נסעתי לבר שבו פגשתי עם ונסה את בילי. קיוויתי אולי היא עובדת והיא תוכל להעסיק אותי קצת בעצמה.

כשהגעתי והתיישבתי על הכיסא מול דלפק הבר הבנתי שהיא לא עובדת הערב. הזמנתי לי את המשקה החזק שהיא נתנה כשהייתי פה עם ונסה. הברמן הניח את הכוס מולי. לגמתי אותו בלגימות ארוכות ואז השתעלתי. עצמתי את עיניי בחוזקה. המשקה הזה מפתיע אותי בחוזק שלו בכל פעם. הזמנתי עוד אחד.

הרגשתי מין צביטת בהלה בלב. אני באמת עושה את זה לתינוק שלי? אני באמת מזלזלת בו? הזמנתי שוב בלי לחשוב ותוך כמה דקות משקה נוסף הונח מולי. את המשקה הזה שתיתי בלגימות קצרות. נשמתי עמוק והנחתי את מרפקי על הדלפק כתמיכה לראשי, הנחתי את ראשי על כף ידי ונשמתי עמוק. אני בטוחה שנראיתי עצובה.

אני לא יודעת מה לעשות. אני לא יודעת לאן זה יוביל אותי. אני לא יודעת אם בק, שמתקשר בלי הפסקה כרגע, ימשיך להתקשר אחרי שידע שבבטן שלי נמצא הבן או הבת שלו. אני לא רוצה לאבד אותו... הרמתי את הכוס ולגמתי לגימה ארוכה. שילמתי כבר על שתי המשקאות.

CASINOWhere stories live. Discover now