פרק 23- לך תחפש

11.9K 680 126
                                    

[ אותו יום, יום שישי ]

"לא אתם לא חברי ילדות, הייתי זוכרת אותך!" אמרתי לשניהם ובעיקר לבק.

"אף פעם לא נפגשנו בבתים שלנו, רק בבית ספר או מחוץ לו. למדנו ביחד." ליאם ענה. "נהיינו חברים כי היינו בערך באותו מעמד בבית ספר הפלצני הזה."

"מה?!" קראתי ונענעתי את ראשי כלא מבינה. "רגע, אז אתה מכיר גם את וינס? גם הוא חבר ילדות שלך?"

"כן." שניהם ענו.

"אבל וינס מכיר אותך, אתה ראית אותו כמה פעמים ואף פעם לא דיברת איתו כאילו אתם חברים טובים. אל תעבדו עליי למה אני אתעצבן יותר ממה שאני עכשיו."

"אני ווינס פשוט לא רצינו שתגלי ותשאלי שאלות." ליאם ענה.

"מאיפה את יודעת שאני ווינס היינו ביחד בבית ספר?" בק שאל והזדקף. "אני לא זוכר שאמרתי לך את זה, הוא סיפר לך?"

"הוא סיפר לי הכל." זרקתי את זה לאוויר. "הוא סיפר לי איך הכל התחיל ומה קרה לו ולך עם ההצלחה שלכם, מה קרה לו אחר כך בזמן שאתה היית ברחמים עצמיים ואז על מה קרה שאתה חזרת לתמונה והחזרת אותו למוטב."

שניהם פערו את עיניהם והחליפו מבטים. "מה עוד את יודעת?" בק שאל בתקיפות. "ולמה לעזאזל לא סיפרת לי?! מתי הוא סיפר לך את זה?"

"באותו לילה שהכית את אבא שלי." עניתי ונשענתי אחורה, משלבת את זרועותיי. "היית עסוק בפגישות שלך עד עכשיו. לא דיברנו בכלל. ויש עוד דברים שאני צריכה לדעת חוץ ממה שהוא סיפר לי?!" גיחכתי.

הם לא ענו. יש. יש עוד דברים.

"מה הוא סיפר לך אווה?" ליאם דרש לדעת.

"אם אתם רוצים לדעת אז תשאלו את חבר הילדות שלכם. לא אותי. וינס ידע שאני אחותך ליאם? ואתה בק, אתה ידעת שאני אחותו כשפגשת אותי?"

שניהם לא ענו. פערתי את עיניי. "בק, אז במועדון שפגשתי אותך לראשונה כבר ידעת מי אני?!"

הוא נשם עמוק והנהן. "אולי את לא ראית אותי אף פעם אבל זה לא אומר שלא ראיתי אותך..." ענה.

באותו רגע הרגשתי כאילו בגדו בי, כאילו הוא עכשיו נתן לי אגרוף בבטן. "זה היה איזה חלק מתוכנית שלכם או מה? בשביל מה התחלת לדבר איתי?" פניתי לבק.

"שום תוכנית אווה." שניהם אמרו לי, פה אחד. "את יודעת מה אני מרגיש כלפייך." בק אמר.

הנדתי בראשי. "איך אני יכולה להאמין לך? אני מרגישה כאילו שיקרתם לי כל הזמן הזה! גם וינס! אני מנסה לקלוט מה קורה כאן ולא מצליחה... אתם דפוקים." נעמדתי. שניהם הזדקפו ישר.

"לאן את הולכת?" שאלו יחד בחדות.

"לאן שבא לי." ואז הלכתי מהם בצעדים מהירים. אני באמת מרגישה כאילו שניהם נתנו לי סטירה. למה בק לא אמר לי בכל הפעמים האלה שהוא מכיר את אח שלי? הוא ידע מי אני מהתחלה. אני מאמינה שכשאבא שלי עשה לי תרגיל ושלח אותי אליו עם עיתונים, אם אני והוא לא היינו שוכבים לפני הוא לא היה עושה לי דבר.

CASINOWhere stories live. Discover now