פרק 20- העבר

13.4K 732 203
                                    


[ אותו לילה, התחלפות מיום שלישי ליום רביעי ]

"תניח לה, בבקשה. היא לא קשורה לזה." אבא שלי אמר בתסכול ופחד נשמע בקולו. הוא מבוהל, מפחד עליי... ברור, הוא אבא שלי, אני הבת שלו. מה שקרה בייננו החודש לא משנה עשרים ושלוש שנה שבה הוא רק דאג לי, טיפל בי וגידל אותי.

בק התחיל לצחוק ואז הרפה ממני, נעמד לידי ככה ששנינו מול אבא שלי ואז הוא הסתכל עליי, מרים את ידו אל קו הלסת שלי ומטה את ראשי אליו. עכשיו הוא הסתכל על אבא שלי, "אל תדאג רייף... אני האמת די דלוק על הבת שלך." הוא חייך אליו. ניסיתי להסתכל על התגובה של אבא שלי אבל בק לא נתן לי, הוא הסיט מבט אליי והצמיד את שפתיו לשלי.

הוא נישק אותי אבל לא נישקתי אותו חזרה וניסיתי להרחיק אותו ממני. מה לעזאזל הוא מנסה לעשות? הוא הביא את ידו מסביב למותניי וקירב אותי אליו בחוזקה, נושך את השפה התחתונה שלי וגורם לי ליילל. הוא חייך והתנתק ממני, מסתכל על אבא שלי שנאבק עם המאבטח כדי לקום.

אבא שלי נהיה אדום מרוב זעם.

"קח אותה מפה, אני אתמודד איתו לבד." בק אמר למאבטח שמאחורי אבא שלי. פערתי את עיניי ותפסתי בזרועו של בק, מושכת אותו לכיווני. הוא כיווץ את גבותיו. "אל תפגע בו." אמרתי בחדות. בק ניער את האחיזה שלי ממנו ואז סימן למאבטח להוציא אותי.

"תחזיר אותה למשרד שלי." אמר. המאבטח הנהן ואז גרר אותי בכוח איתו בעוד שאני צועקת. הדלת נסגרה ואבא שלי ובק היו יחד באותו חדר לבד... אני לא רוצה שאף אחד מהם ייפגע! אני רק לפני כמה זמן הסכמתי לאפשרות שאני ובק נהיה ביחד וכבר דבר כזה קורה!

אני יודעת שבק עושה את זה כי הוא כועס על אבא שלי בגלל מה שעשה לי ואפילו אחרי מה שקרה עם אבא שלי הלילה, לפני שהלכתי למשרד של בק אני לא רוצה שהוא ייפגע. אני לא יודעת למה אבא שלי קיבל את ההחלטות שהוא קיבל אבל הוא עדיין אבא שלי.

המאבטח גרר אותי איתו בכוח עד למשרד של בק ונעל אותי שם. צרחתי ורק כשהתיישבתי על הספה קלטתי את פולי, המזכירה של בק יושבת בכיסא שלו, מול המחשב. המזכירה שלו אחרי הכל...

"הורמונים של הריון?" היא התגרתה.

"אוי שתקי, אני לא באמת בהריון." ירקתי.

היא המהמה. "אז את מהבחורות שכובלות את הגבר עם בשורת הריון."

"את לא מכירה אותי." סיננתי וגלגלתי את עיניי. "מה את עוד עושה כאן?"

"עובדת מתוקה." היא גיחכה. "איפה בן?"

בן?? היא לא יודעת את השם האמיתי שלו? בהיתי בה. היא לא יודעת את השם האמיתי שלו. אני רוצה לצחוק לה בפרצוף. או שאולי... אולי היא כן יודעת את השם שלו אבל חושבת שאני לא יודעת... אני לא אשאל אותה או אגיד את שמו כי אני לא רוצה לגלות לה בטעות.

CASINOWhere stories live. Discover now