פרק 35- חולצת צווארון

11.7K 684 160
                                    

[ שלושה ימים אחר כך, יום חמישי ]

בחנתי אותו ואת מעשיו, הסתכלתי עליו במבט מלא שנאה ורציתי שהוא יעוף מפה. הנוכחות שלו מרגיזה אותי ועכשיו אני עצבנית אפילו יותר. אולי זו העובדה שהמחזור שלי מתקרב. מה לעזאזל יש לדום לחפש כאן איתי? איך הוא ידע איפה אני עובדת בכלל?

הרי אני עוד לא עבדתי בבית היתומים כשהיינו יחד. עבדתי בכלל באיזו מסעדה ורק כשהוא נפרד ממני –ואחרי שפיטרו אותי- מצאתי את העבודה בבית היתומים מאיזו מודעה שהייתה תלויה בעיר. מה שכן, הכל לטובה כי אם לא היה עוזב אותי ואם לא הייתי נכנסת לדיכאון בגללו לא היו מפטרים אותי מהמסעדה ואז לא הייתי באה לעבוד בבית היתומים הזה שאני כל כך אוהבת.

הבנות שלי שיחקו בחצר וידעתי שהבנות הגדולות –בנות השמונה- אוהבות להיות אחראיות ולהרגיש גדולות אז הן שומרות על הבנות הקטנות ואם משהו לא בסדר הן קוראות לי. לכן, הרשתי לעצמי להסתכל על דום שמאמן את הבנים שלו ומכניס אותם לקצת כושר.

כשהוא הסתובב לרגע הוא קלט אותי במבטו והשאיר את עיניו עליי לכמה רגעים טובים. כשהסיט מבט צעק לבנים שלו להקיף את המגרש כדורסל שמולם שלוש פעמים ולחזור. הם עשו כדבריו, חדורי מוטיבציה להצליח ולהיכנס לכושר.

בזמן הזה דום הסתובב והתקדם אליי עד שהתיישב בספסל לידי. "תפוס." אמרתי לפני שהתיישב אבל הוא לא הקשיב.

"נכון, כי עכשיו אני יושב כאן." התחכם. "למה את מסתכלת עליי?" הוא לא הסתכל עליי כששאל ומבטו נעוץ קדימה אל כיוון הבנים.

"חשבתי על כמה אני רוצה שתעוף מכאן אם אתה כל כך רוצה לדעת." אמרתי והסתכלתי עליו. "בשביל מה חזרת?!"

"בשביל להחזיר לחבר שלך ואח שלך." הוא ענה בכנות והסתכל לי בעיניים.

"אתה לא מפחד שאספר להם?" קימטתי את מצחי. "למה אתה אומר לי את זה?"

"כי אני יודע שלא תספרי." אמר בביטחון וחיוך ממזרי עם שפתיים סגורות על פניו.

"ולמה שלא אספר?" שאלתי בכעס.

"כי את יודעת שאם תספרי הם יפגעו בי." אמר. "ושנינו יודעים שלא משנה מה קרה בייננו או מה יקרה את לא תרצי שזה יקרה. לא היינו תקופה קצרה." המשיך, אני הסטתי מבט ולכן הוא הרים את ידו אל סנטרי והכריח אותי להסתכל עליו. "היינו מאוהבים אווה ואני נטשתי אותך בלי שום התראה מוקדמת. גם אם לא תודי בזה את עדיין מרגישה משהו כלפיי. גם אם זו לא אותה אהבה כמו פעם, עדיין יש לך רגש וגם לי יש. היו לנו הרבה רגעים טובים ביחד ומעטים הרעים. תסכימי איתי."

לא הגבתי בשום צורה ופשוט בהיתי בו. הוא בחן את פניי. נשמתי עמוק והסטתי מבט בכוח. הוא לא נגע בי יותר. הוא צודק. אני לא אספר לבק וליאם את התוכניות שלו כי אני לא רוצה שהוא יפגע אבל במחשבה שנייה יש לו כוונות לפגוע באחי ובבן אדם שאני מאוהבת. הם בעדיפות הראשונה שלי.

CASINOWhere stories live. Discover now