פרק 22- ליאם

13.4K 739 226
                                    

הפרק מוקדש לאוראליייי

[ יומיים אחרי, יום שישי ]

אימא שלי הייתה כל כך לחוצה ומבוהלת ביומיים האחרונים בגלל אבא שלי. כמובן שהוא לא הלך לעבודה, הוא לא היה מסוגל לזוז מהמיטה, בק הכה אותו בצורה מפחידה, אני מאמינה שאם היה ממשיך עוד קצת הוא היה יכול להרוג את אבא שלי.

לא שלחתי הודעות או התקשרתי אל בק אתמול, גם לא היום. כשראיתי את אבא שלי סובל ככה ויכולתי באמת לחשוב כמו שצריך כעסתי על בק והעובדה שהחלטתי לתת לנו הזדמנות הכעיסה אותי יותר. אני צריכה להיות בצד של אבא שלי ולהתרחק מבק אבל אני לא רוצה ולא מסוגלת.

אבא שלי לא אכל כבר יום וחצי. אימא שלי נתנה לו לשתות קצת מרק אבל הוא מהר מאוד עצר אותה, הוא רצה רק לישון. כל פניו חבולות וגופו חבול גם. אימא שלי לא אמרה הרבה על העובדה שהוא מהמר. אני מניחה שהיא פשוט לא רצתה לדבר על זה, לפחות לא כרגע כשהוא במצב כזה.

לא דיברתי איתה על המצב בעצמי, כאילו לי ולה יש הסכמה ללא מילים פשוט לא להזכיר את הנושא הזה. היה לי מאוד קשה ללכת לעבודה אתמול מאחר ולא ישנתי כל הלילה, ברגע שבק הוריד אותי בבית ונכנסתי פנימה אימא שלי תקפה אותי בשאלות. היא לא יודעת שהייתי שם אבל היא רצתה לדעת איפה הייתי כי היא דאגה לי ואז היא סיפרה לי בלחץ ובכי מה קרה לאבא.

כמובן שהעמדתי פנים שאני לא יודעת, אם לא הייתי מעמידה פנים הייתי צריכה לתת הרבה הסברים ולא הייתי מוכנה לזה. את שעות השינה השלמתי הבוקר. אני לא עובדת בימי שישי ושבת. צהריים עכשיו, אני יושבת על הספה בסלון ואוכלת מהמרק ירקות שאימא שלי הכינה. רגליי על הספה, קרובות לחזה שלי והמרק על ברכיי כשביד אחת אני אוכלת ובשנייה מחזיקה בקערה.

מה שהפריע למנוחה הקטנה שלי מול הטלוויזיה הייתה הדלת, מישהו ניסה לפתוח אותה אבל היא נעולה. הנחתי את המרק על השולחן הבינוני מולי וקמתי במהירות מהספה. מי שניסה לפתוח עכשיו דפק בדלת. שני ההורים שלי בבית, מי לעזאזל זה יכול להיות?

לא שאלתי מי זה ופשוט פתחתי את הדלת. פערתי את עיניי והייתי מופתעת לראות את אחי ליאם שלא השתנה אפילו טיפה. עיניו הירוקות עדיין יותר כהות משלי אבל שערו יותר בהיר, הוא התנשא עליי עם גובהו שעלה על מטר שמונים וחמש או שבע, מה שכן הוא הולך הרבה לחדר כושר כי שריריו נראו יותר בולטים מהפעם האחרונה שראיתי אותו. הוא גידל זיפים שהיו בצבע שערו ונתנו לפניו מראה גברי וקשוח יותר.

"אחותי היפה!" הוא קרא וחיבק אותי בחוזקה, מרים אותי. צווחתי וצחקתי, מחבקת אותו חזרה. חברה שלו לא נראית באופק.

"מה אתה עושה כאן?" שאלתי בחיוך כשהוריד אותי.

"אימא התקשרה וסיפרה לי מה קרה לאבא לא יכולתי להגיע אתמול אבל אני כאן עכשיו." אמר וחיוכו דעך, ככה גם שלי. ליאם נכנס וסגר את הדלת מאחוריו. "איפה הוא? איך הוא?"

CASINOWhere stories live. Discover now