[ ארבעה ימים אחר כך, יום ראשון ]
התחמקתי מבק כל השבוע שעבר כמעט. עניתי לו לטלפונים וההודעות אבל לא נפגשתי איתו. פחדתי שיראה עליי שאני בהריון. כמובן ששום דבר לא השתנה במראה החיצוני חוץ מהעובדה שאני לחוצה יותר. הוא רצה להיפגש איתי אתמול אבל תירצתי לו שקבעתי לישון אצל קלואי כי חבר שלה נוסע, מה שלא באמת קרה.
ליאם קבע לי תור ביום רביעי לרופא נשים. היום אנחנו הולכים. התור שלי נקבע לבוקר ולכן הודעתי לדבי שאני אאחר לעבודה. כמו שאני מכירה אותה היא לא מרוצה אבל היא לא תגיד לי את זה. התארגנתי בזריזות מרוב הלחץ והדאגה שלי. גדל בתוכי עכשיו תינוק או תינוקת.
לבשתי חולצת טריקו קצרה פשוטה בצבע אפור וג'ינס בהיר עם מגפיים שחורות. אספתי את שערי ובישמתי את עצמי, שמתי מסקרה וזהו. לקחתי את הטלפון שלי, את התיק שלי ויצאתי מהחדר. ליאם חיכה לי למטה. ההורים שלנו כבר בעבודה.
"מוכנה?" שאל. הנהנתי. "בואי תשתי משהו לפני שנצא." אמר.
הנדתי בראשי. "אחר כך תעצור לי אני אקנה לי משהו לשתות. עכשיו אני לחוצה מידי, אני לא מסוגלת לכלום." אמרתי. הוא הנהן והתקרב אליי, מחבק אותי ומנשק את ראשי. הוא לא אמר כלום אחר כך ואני לא חושבת שהיה צריך... אני חושבת שהכל כבר נאמר ואנחנו צריכים לחשוב מה לעשות...
לבק אין מושג... בדיוק כשחשבתי עליו הוא התקשר. אני וליאם כבר נכנסנו לרכב והוא יצא אל הכביש. עניתי לבק. "בוקר טוב בייבי." אמר וחיוך נשמע בקולו. "את בדרך לעבודה?"
"בוקר טוב יפיוף." חייכתי. "וכן, אני בדרך לעבודה."
"תיפגשי איתי היום. לא ראיתי אותך שבוע... אני מתגעגע אלייך." אמר.
"גם אני." עניתי. "אבל היום אני קצת עסוקה. מישהי ביקשה שאחליף אותה בעבודה ואני עובדת כפולה היום."
הוא שתק לכמה רגעים ואז אמר בטון לא מרוצה: "אני מבין."
"מצטערת..." מלמלתי. הרגשתי את מבטו של ליאם עליי. הסתכלתי עליו והוא הניד בראשו וחזר להסתכל על הכביש. נשמתי עמוק.
"אני לא יודע אווה..." בק מלמל. "אבל מרגיש לי שאת מביאה לי יותר מידי תירוצים ומתחמקת ממני. קרה משהו?" שאל בחשד.
"לא!" מיהרתי לומר. "שום דבר לא קרה. אני פשוט מאוד עסוקה בזמן האחרון. אולי מחר ניפגש אם תוכל."
"מחר אני עמוס בפגישות וכנראה עד יום שלישי." ענה. "נצטרך לחכות לסוף השבוע. תפני אותו בשבילי. בלי תוכניות. שישי שבת."
נאנחתי. "בסדר."
"יופי." טון קולו רשמי מידי בשבילי. "אני אוהב אותך, נדבר מאוחר יותר."
"גם אני אוהבת אותך." אמרתי.
"ביי בייבי." ומבלי לחכות לתגובה הוא ניתק. נאנחתי בקולניות והנחתי את הטלפון שלי על הירך שלי. הסתכלתי על ליאם ששלח לי מבט חטוף.
YOU ARE READING
CASINO
Romanceהיא עוזרת לאביה להחזיר חוב שאם לא יכוסה יכול לפגוע בו ולהרוס את המשפחה שלהם לתמיד. לא נראה שהאבא שם את החוב בעדיפות הראשונה מה שגורם לאווה ספרקס להתמודד עם זה לבד. היא מתחילה להיכנס יותר ויותר אל העולם התחתון ולגלות סודות על חבר קרוב, דברים שלא היי...
